נחלי מים קלט

בבהמ"ד, א"ל רבי תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין, אמר להם אעפ"כ א"א לבהמ"ד בלא חידוש שבת של מי היתה שבת של ראב"ע היתה ובמה היתה הגדה היום אמרו לו בפ' הקהל ומה דרש בה וכו' אם אנשים באים ללמוד ונשים באות לשמוע טף למה באים כדי ליתן שכר למביאיהם, אמר להם מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני. ובזה מובן, דפרעה הקשה להם כקושית הש"ס טף למה באים ומשה השיב בבנינו ובבנותינו היינו כתירוץ הש"ס ליתן שכר למביאיהם, והיינו דלא קאמר הליכה אצלם כי לא שייך הליכה אליהם רק נכלל בהליכת הגברים. וע"י זה הבין ר' יהושע פי' הכתוב מה שלא אמר משה רבינו הליכה אצל הטף ומשום זה אמר להם מרגלית טובה היתה בידכם וכו'. ובזה יובן לעשות סמוכים למימרא הסמוכה, ועוד דרש בה את ה' האמרת היום וה' האמירך היום, אמר להם הקב"ה אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם דכתיב שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואני אעשה לכם חטיבה אחת בעולם דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, והנה הר"ן בדרשותיו הקשה על הך דרשה דשמע ישראל מהיכא מבואר זה דישראל עשאו להשי"ת חטיבה, דהא פשוטו של מקרא הוא צווי משה לישראל, אתה ישראל דע כי. ה' אלהינו ה' אחד, ומיישב הר"ן ע"פ אגדת חז"ל פסחים פרק מקום שנהגו דחקר שם הש"ס מ"ט אין אומרים ברוך שם כבוד וכו', כדדרש ר"ש בן פזי דאר"ש בן פזי ויקרא יעקב לבניו בקש לגלות קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה אמר שמא יש ח"ו פסול במטתי וכו', אמרו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, אמרו כשם שאין בלבך אלא אחד כך וכו' מיד פתח יעקב ואמר בשכמל"ו. וכוונת הש"ס הנ"ל לזה שבעת הסתלקות יעקב אבינו פתחו בניו ואמרו שמע ישראל

ול"נ לפרש אתם עשיתוני חטיבה אחת ע"פ מדרש שה"ש ע"פ הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבוני וז"ל בשעה שב"ד גוזרין תענית ותינוקות מתענים אמר הקב"ה אין אני יכול לסבול שהם הרהיבוני והמליכוני על הים ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד, ובשעה שגוזרין תענית וזקנים מתענים וכו'. נראה להבין דברי המדרש מה שאמר על התינוקות שהם הרהיבוני והמליכוני וכו' ע"פ המדרש פ' בשלח, וכן הוא באגדה פ"ק דסוטה בענין אחר קצת, וז"ל המדרש בשלח רבי יהודה אומר מי אומר קילוס להקב"ה התינוקות, אותן שהיה פרעה מבקש להשליך ליאור שהיו מכירין להקב"ה, כיצד כשהיו ישראל במצרים והיתה אשה מבנות ישראל מבקשת לילד, והיתה יוצאת לשדה ויולדת שם, וכיון שהיתה יולדת עוזבת את הנער ומוסרת אותו להקב"ה, ואומרת רבון העולמים אני עשיתי את שלי ואתה עשה את שלך, אמר ר' יוחנן מיד היה יורד הקב"ה בכבודו כביכול וחותך טבורן ומרחיצן וסכן, וכן יחזקאל אמר ותושלכי אל פני השדה בגעל נפשך וכתיב ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך וגו', והיה נותן שני טינרין בידו אחד מניקו שמן ואחד מניקו דבש שנאמר וכו', וכיון שהיו גדלים היו נכנסים לבתיהם אצל אבותיהם והיו שואלים להם מי היה זקוק לכם והיו אומרים להם בחור אחד נאה ומשובח היה יורד ועשה לנו כל צרכינו שנאמר דודי צח ואדום וכו' וכיון שבאו ישראל לים היו אותם התינוקות שם והם ראו להקב"ה בים התחילו אומרים לאבותיהם זה אותו שהיה עושה לנו כל אותם הדברים כשהיינו במצרים שנאמר זה אלי ואנוהו. וזה כוונת מדרש שה"ש אמר הקב"ה שהם הרהיבוני והמליכוני על הים ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד, והיינו שהתינוקות הם הם הכירו מתחלה אחדותו ית"ש שהוא משגיח עליהם. וזהו ג"כ כוונת הש"ס אתם עשיתוני חטיבה אחת, הכוונה בזה שהתינוקות המליכוהו תחלה לה' יתב' וקיבלו אחדותו עליהם והכירו השגחתו ית"ש בעולם הזה, והא דנקט הש"ס פסוק שמע ישראל, והתינוקות אמרו ה' ימלוך לעולם ועד, יובן ע"פ מ"ש המהרש"א בחד"א בפ"ד דר"ה גבי פסוקי מלכיות שאומרים בר"ה תלתא פסוקי מלכיות איכא בתורה, היינו ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו, ויהי בישורון מלך, ה' ימלוך לעולם ועד, ועמד המהרש"א שם דאנן אמרינן פסוק ה' ימלוך לעולם ועד בתחלת התפלה שלא כסדר דמביא הש"ס, וכתב הר"ן ע"ז דהש"ס לא נקט סדר הפסוקים ולא הקפיד בכך אבל אמרינן בתפלה כסדר הפסוקים, וכתב מהרש"א דהגמרא נקט טפי פסוק ה' ימלוך לעולם ועד בסופו, משום דמלך מורה על אחדות בכ"מ ולכך לדעת ר"י מלכנו לא חשיב דלא אמליכתיה רק על אומה אחת, ובר"ה יש לנו לומר כי הוא מלך מלכי המלכים הקב"ה ומלך על כל הארץ, וכוונה זו מפורשת טפי בפסוק ה' ימלוך לעולם ועד