נחלי מים קלו

שנזכר בזוה"ק שהבאתי שזכיתי לזה מה שלא זכה ב"נ אחרא מחמת שזכיתי למדה זו דמזכה לחייביא

ובזה יובן מה שאמר ולא זכיתי שתאמר יצ"מ וכו'. דהנה איתא בש"ס עירובין פרק כ"מ דוד גלי מסכתא שאול לא גלי מסכתא, דוד דגלי מסכתא כתיב ביה יראיך יראוני, והיינו בשביל שלומד לאחרים זכה להורות כהלכה שאול בשביל שלא זכה ללמד אחרים לא זכה להורות כהלכה וכתיב ביה כל אשר יפנה ירשיע. וזה דקאמר ראב"ע הרי אני כבן שבעים שנה שזכיתי ללמד לאחרים וגלי מסכתא ובשביל זה זכיתי לנס הרי אני כבן שבעים שנה וכיון דגלי מסכתא היה לי לזכות להורות כהלכה דקי"ל מזכירין יציאת מצרים בלילות ואעפ"כ לא זכיתי שתאמר יצ"מ בלילות עד שדרשה ב"ז וכו', והיינו דמתמה על עצמו הגם שזכיתי להיות גלי מסכתא אעפ"כ לא זכיתי לדבר זה לדרוש עד שדרשה בן זומא. ודוק היטב

והנה האר"י הק' כתב דראב"ע היה לו נשמת שמואל הרמתי והיינו דקאמר הרי אני כבן שבעים שנה דשמואל חי נ"ב שנה והוא היה בן י"ח שנה כשנתמנה לנשיאות, וזהו דקאמר הרי אני כבן שבעים. וראיתי בס' אגודת אזוב כתב אף דדברי רבינו האר"י ז"ל א"צ חיזוק יש סמך לזה ממה שאמרו חז"ל בתענית דשמואל זקנה קפצה עליו אף שלא היה זקן כ"כ דכל שנותיו נ"ב שנה, מ"מ קפצה עליו זקנה כדי להמליך לדוד ולא יתבטלו מעשי ידיו בחייו, ומשם זכה ג"כ ראב"ע לזקנה שלא בזמנו כדי שיהיה ראוי לנשיאות. ואני אמרתי סמך אחר לדברי האר"י ז"ל ע"פ מה שמבואר בזוה"ק פ' תרומה (קס"ד ע"א) וז"ל משכנא דעביד משה יהושע הוה קאים תדיר ונטיר ליה דהא לית נטירו דיליה בר ביה דאיקרי נער דכתיב ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, לבתר האי משכנא לא הוה נטיר אלא בגין נער אחרא דכתיב והנער שמואל משרת, והוי משרת תמן בגין דלית נטורא דמשכנא אלא בנער. אבל בי מקדשא לאו הכי דלא נטירו דיליה אלא בקוב"ה דכתיב אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר, ומאן איהו שומר דא ההוא דנטר משכנא דאקרי הכי נער מטטרון עכ"ל. יצא לנו מזה דשמואל איקרי נער בחינת מט"ט, מעתה סמך גדול לדברי האר"י ז"ל דמצינו (יבמות ט"ז.) בימי רבי דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין והיה הדבר קשה לחכמים מפני שחכם גדול היה ועיניו קמו מלבוא לבהמ"ד, אמרו מי ילך ויודיעהו, אמר להם רבי יהושע אני אלך ואחריו מי ראב"ע ואחריו מי רע"ק, הלכו ועמדו וכו' תפסו לר' יהושע והושיבו על מטה של זהב, אמר לו רבי אמור לתלמידך אחר וישב, אמר לו מי הוא, אמר לו ראב"ע, אמר לו ויש לו בן לעזריה חברנו קרא עליו המקרא הזה נער הייתי וגם זקנתי וגו', והושיבו על מטה של זהב, עכ"ל. ולדברי רבינו האר"י ז"ל מבואר זה דקרא על ראב"ע מקרא זה נער הייתי, דהיה בו נשמת שמואל, ושמואל היה בחינת נער, ובסוף פ"ק דיבמות מבואר דזה המקרא נער הייתי שר העולם אמרו והיינו מט"ט כמבואר בתוס' וע"ש היטב בתוס'. ות"ל קרוב הוא לאמת בס"ד לעשות סמוכין לדברי רבינו האר"י ז"ל

ברוך שומר הבטחתו לישראל ב"ה שהקב"ה חשב את הקץ לעשות וכו'. הלשון חשב את הקץ לעשות אינו מובן. ונראה ע"פ מה דאיתא בזוה"ק (ל"ט ע"ב) אמאי פסח מצרים מקחו בעשור ואשחט בי"ד וז"ל אמאי איתנגד בעשרה ואתנכיס בי"ד, אמר רבי אבא בדא אתקשרו ישראל ארבע מאה שנין ואע"ג דד' מאה לא אישתעבדו בהון, מ"מ הואיל והוה זמין לאתקשרא בהו אתחשב עלייהו כאילו אישתעבדו בהו כל ת' שנין בגין כך מעכבין ליה ארבעה יומין קטירא ברשותיהו דישראל ולבתר ושחטו אותו כל קהל ישראל הרי מבואר דהואיל וזמין לאתקשרא בהו אתחשב עלייהו כאילו אשתעבדו, וזהו כוונת בעל ההגדה שהקב"ה חישב את הקץ לעשות דהיינו שהשי"ת חישב מחשבות להקץ כמו עשיה, הכוונה אף דלא אשתעבדו בהו ד' מאות שנה חישב כאילו אשתעבדו בהו: