נחלי מים קלה

בו כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית וזהו שדייק הש"ס שנשתנו לו ר"ל בעצמו ובגופו כיון דאדם נברא שלם בתכלית השלימות וכשנמצא בו חסרון שייך לומר כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית. כנ"ל ליישב דברי רבותינו

ובדרך דרוש אמרתי לפרש דברי ראב"ע דאמר הרי אני כבן שבעים שנה, מהיכן זכה לנס זה שיהיה לו שיבה להיות ראוי לנשיאות. נקדים דברי הזוה"ק שמות (קכ"ח ע"ב) וז"ל ההוא זכאה בעי למרדף בתר חייבא ולמקני ליה באגר שלים, בגין דיעבר מיניה ההוא זוהמא ויתכפא סטרא אחרא ויעביד לנפשיה בגין דיתחשב עליה כאילו הוא ברא ליה, ודא איהו שבחא דיסתלק ביה יקרא דקוב"ה יתיר משבחא אחרא ואסתלקותא יתיר מכולא, מ"ט בגין דאיהו גרים לאכפיא סטרא אחרא ולאסתלקא יקרא דקוב"ה, ועל דא כתיב באהרן ורבים השיב מעון וכתיב בריתי היתה אתו החיים והשלום. ת"ח כל מאן דאחיד בידא דחייבא ותב לגביה למשבק אורחא בישא איהו אסתלק בתלת סלוקין מה דלא אסתלק ב"נ אחרא גרים לאכפיא סטרא אחרא וגרים דאסתלק קוב"ה ביקריה וגרים לקיימא כל עלמא בקיומא דלעילא ותתא ועל האי ב"נ כתיב בריתי היתה אתו החיים והשלום, וזכי למחמי בנין לבנוי, וזכי בהאי עלמא וזכי לעלמא דאתי, כל מארי דינין לא יכלין למידן ליה בהאי עלמא ובעלמא דאתי עאל בתליסר תרעי ולית מאן דימחי בידיה, ועל דא כתיב גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד זרח בחושך אור לישרים. ועוד מבואר שם בזוה"ק (קכ"ט ע"א) וז"ל דההוא ממנא אייתי דיוקניה דההוא ב"נ דעביד נפשאן דחייביא וקאים עליה קמי מלכא ומטרוניתא. ואנא אסהדנא עלי שמיא וארעא דבההיא שעתא מסרין ליה לההוא דיוקנא, דהא לית לך כל צדיקא בהאי עלמא דלא חקיק דיוקניה לעילא תחות ידא דההוא ממנא ומסרין בידו ע' מפתחין דכל גנזיא דמאריה בהו, כדין מלכא בריך לההוא דיוקנא בכל ברכאן דבריך לאברהם כדעביד נפשאן דחייביא, וקוב"ה רמיז לה' משריין עלאין ונטלין לההוא דיוקנא ואזלין עמיה ואיהו עאל לע' עלמין גניזין דלא זכי בהו בר נש אחרא בר אינון גניזין לאינון דעבדי נפשיהון דחייביא, ואילו הוו ידעי בני נשא כמה תועלתא וזכו גרמי לצדיקיא וזכאן בגינייהו, הוו אזלי אבתרייהו ורדפי לון כמאן דרדיף בתר חיין מסכנא זכי לב"נ בכמה טבאן בכמה גניזין עלאין לא איהו כמאן דזכי בתייביא. מה בין האי להאי, אלא מאן דאשתדל בתר מסכנא איהו אשלים חיין לנפשיה וגרים ליה לאתקיימא וזכי בגיניה לכמה טבאן לההוא עלמא ומאן דאשתדל בתר חייביא איהו אשלים יתיר עביד לסטרא דאלהים אחרים דאתכפיא ולא שלטא ואעביר ליה משולטנותיה, עביד דאסתלק יקרא דקוב"ה על כורסא יקירא, עביד לההוא חייבא נפשא אחרא, זכאה חולקיה, עכ"ל זוה"ק. מבואר מדברי הזוה"ק דמאן דמזכה נפש חייבא זוכה לברכות שבירך הקב"ה לאברהם אבינו. והנה מצינו שר"א ב"ע היתה לו מדה זו כדאיתא בש"ס פרק תפלת השחר שכשהעבירו את ר"ג מנשיאותו ונתמנה ראב"ע, תנא אותו היום סלקוהו לשומר הפתח וניתנה להם רשות לתלמידים ליכנס שהיה ר"ג מכריז ואומר כל תלמיד שאין תוכו כברו אל יכנס לבהמ"ד, ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי וכו' הוה קא חלשה דעתיה דר"ג אמר דילמא ח"ו מנעתי תורה מישראל אחזו ליה בחלמיה חצבי חוורי דמליין קטמא, ולא היא ליתובי דעתיה הוא דאחזו ליה. נמצא דראב"ע היה לו מדה ללמוד לזכות לחייביא ומה דאחזו ליה בחלמיה מסיק הש"ס שהיה רק להפיס דעתו, וכראב"ע קי"ל, וכדעת הזוה"ק שזו מעלה גדולה לזכות נפש החייבים והוא מעלת אברהם אבינו ע"ה. והשתא י"ל בדרך האפשרי דבשביל זה זכה ראב"ע להיות לו הלבנת שערות להיות ראוי לנשיאות, דכבר הבאנו דעת הזוה"ק שזוכה לכל הברכות שנתברך אברהם אבינו ומבואר בש"ס ב"מ פרק הפועלים עד אברהם אבינו לא היה זקנה מאן דבעי משתעי בהדי אברהם משתעי בהדי יצחק בהדי יצחק משתעי בהדי אברהם אתא א"א בעי רחמי והוי זקנה, וביאר המהרש"א בח"א דעיקר בקשתו היה שיהיה ניכר הזקנה בהלבנת שיער, ולפ"ז כיון דאברהם שהוא הראשון נתברך בהלבנת שיער, כן ראב"ע שתפס במדת אברהם אבינו זכה ג"כ להלבנת שיער שיהיה ראוי לנשיאות. וזה שאמר הרי אני כבן שבעים שנה שזכיתי להלבנת שיער מחמת שתפסתי במדת אברהם אבינו ונתקיימו בי כל הברכות שנתברך אברהם אבינו להתברך בהלבנת שיער להיות ראוי לנשיאות, גם י"ל דבן שבעים שנה מרמז לע' עלמי