נחלי מים קכא

ור"ג השיב לו בחכמתו הג', ולזה אמר ראב"ע הרי אני כבן שבעים שנה ומאחר שזכיתי להיות נשיא בדור ומהשמים הסכימו עמי שנעשה לי נס כזה להיות כבן שבעים שנה א"כ כיון שאני נשיא בדור מסתמא תבא אלי שאלת הפוקרים המכחישים ויאמרו לי שהתורה תלויה בזמן ויתווכחו עמי בזה, וע"ז אמר ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא, והיינו כשיאמרו יצ"מ בלילות בזה יוכלו הפוקרים לנצחנו, והיא דראב"ע פשיטא ליה כבן זומא דאין מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח כפשטיה דקרא שהביא ב"ז, ואם נזכיר יצ"מ בלילות כ"ז שלא ידע מדרשת ב"ז דכל ימי חייך, על כרחך צריך לומר דהאי למען תזכור את יום צאתך וכו', מקושר עם מה שלמעלה הימנו ושפיר מזכירין יצ"מ בלילות, וא"צ לרבוי כלל כיון שהתורה תלתה מצות פסח ואכילת מצה בהזכרת יצ"מ שהם עיקרם בלילה, אך לפי זה יטענו הפוקרים החולקים ויאמרו שהתורה אינה נצחית והיא תלויה בזמן, דכיון שיראו שמזכירים יצ"מ בלילות מחמת דהאי למען תזכור מקושר עם מה שלמעלה ומינה ילפינן להזכיר יציאת מצרים בלילות, א"כ כיון דבביאת משיח יבוטל הזכרת יצ"מ יתבטלו חלילה הרבה מצות שבתורה כמצות פסח ומצה ומניעת חמץ וא"כ לא יוכל לנצחם ח"ו ויחזיקו בדעתם שהתורה תלויה ח"ו בזמן, אך כשבא ב"ז ודרש מקרא דכל ימי חייך לרבות הלילות לפי זה שפיר יוכל לנצחם דלעולם התורה היא נצחית כי מצות פסח ומצה ואיסור חמץ אינו תלוי בהם יציאת מצרים, והזכרת יצ"מ היא מצוה בפ"ע והאי למען תזכור אינו מקושר למעלה, והוי כמו למען ינוח שורך כמ"ש, ומ"מ שפיר מזכירין יצ"מ בלילות דנהי דאינו מקושר עם מה שלמעלה מ"מ הא יש לנו רבוי מדרשה דכל ימי חייך על הזכרת יצ"מ. והבן היטב כי הדברים כו"פ בס"ד להבין דברי חכמים וחידותם

כהא לחמא וגו', כל דכפין ייתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח, השתא הכא וכו' השתא עבדי וכו'. כבר דרשתי בזה בדרושים הקודמים עתה חדשות אגיד מה שנתחדש לי בס"ד, מקודם אביא פירוש נכון מה שפירש אאח"ז הגאון מו"ה אלעזר מאמשטרדם בספרו מעשה רוקח, דידוע דגאולת מצרים היה ע"י נ' שערי בינה, לכן מוזכר יצ"מ חמשים פעמים בתורה וכמבואר בכמה מקומות בזוה"ק ובתיקונים וסוד הפסוק וחמשים עלו בנ"י, וז"ל הזוהר שם אר"ש בגין דההוא יובלא סליק לון ממצרים וכו', וע"ד וחמשים חסר. נלע"ד שגאולת מצרים היה ע"י מ"ט שערי בינה שהרי למשה לא נתגלו אלא מ"ט שערי בינה ושער אחד לא נתגלה, ואפשר שזה כוונת הזוהר שכתבתי יובלא בגי' מ"ט סליק לון ממצרים, וזהו שסיים נמי ועל דא וחמשים חסר היינו שהיה חסר אחד מחמשים, ולכך לא היה הגאולה שלימה, אבל גאולה דלעתיד יפתח גם שער נו"ן ויהיה גאולה שלמה, ובזה פירש הגאון הנ"ל הגדת חז"ל פ' הבונה שדרשו הדרדקי א' ב' אלף בינה ג"ד גמול דלים, מ"ט מהדר אפיה דדל"ת מגימ"ל דליתן ליה בצינעא כי היכי דלא לכסיף. ופירש הגאון דלכאורה קשה כיון שלמשה רבינו ע"ה לא נתגלה שער א' מבינה מי יזכה להגלות לו, אך מצינו בגמרא פ"ק דב"ב גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו ע"ה, א"כ אפשר מי שעושה צדקה בסתר מתגלה לו שער אל"ף מבינה, וזה דקאמר דרש הדרדקי הנ"ל אלף בינה היינו מי שירצה לזכות שער א' מבינה גמול דלים עד ליתן ליה בצינעא היינו שעושה צדקה בסתר, א"כ גאולה העתידה שיהיה ע"י שער א' מבינה ובזה יהיה גאולה שלמה מוכרח להיות דוקא ע"י צדקה בסתר, וזה כוונת בעל ההגדה כל דכפין ייתי וייכול היינו משום דכל השנה דרכו של עני לעמוד בחוץ ובעה"ב בפנים ליתן כמבואר במשנה פ"ק דשבת וא"כ הוי צדקה בפרהסיא, אך עתה כל דכפין ייתי וייכול כלומר שיכנס לפנים דהוי צדקה בסתר, ובזכות זה נזכה להיות לשנה הבאה בני חורין בגאולה שלמה ע"י חמשים שערי בינה. ואני אמרתי לפרש הא דקאמר עוד בעל ההגדה כל דצריך ייתי ויפסח, היינו שבא ליתן טעם על מה שאמר מקודם כל דכפין כו', דהנה מדרך העני לעמוד בחוץ ולקבל הצדקה בפרהסיא כנ"ל ומה נשתנה לילה זה דמצוה לו לבוא לבית, וע"ז קאמר כל דצריך ייתי ויפסח הכוונה שהקרבן פסח צריך להיות דוקא בפנים כדכתיב לא תוציא מן הבשר חוצה ועובר על לאו היכא דמוציאו מהבית, אך הא גופא קשיא הא עכשיו בעוה"ר בגלות המר הזה, ולזה סיים בעל ההגדה השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל השתא הכא לשנה הבאה בני חורין. הכוונה שאנחנו מצפים על גאולה העתידה שיב"ב דבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל א"כ אף שעתה אין לנו ק"פ מהרה יבנה בית המקדש וצריכין אנחנו