נחלי מים קיז

שיצאו ממצרים דבר גדול יש לי על הוצאה זו שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה לסוף ג' חדשים והיא הזכות שעומדת לישראל. ודברי רש"י ז"ל לקוחים ממדרש רבה וכבר פירשתי בענין במ"א דרכים נחמדים גם בחיבורי מקור מים חיים בפתיחה כתבתי בענין זה ענין נכון, עתה אכתוב מה שנתחדש לי כעת ענין נחמד

הנה לפי פשטות המדרש היינו שהשיב לו השי"ת שתהיה ישועתם בזכות התורה אף שעדיין לא קבלו את התורה חישב השי"ת זכות דלעתיד, כי כן מדתו ית"ש, ובזה א"ש יותר דברי המדרש דלעיל ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים, ראיתי לא לא נאמר אלא ראה ראיתי אמר לו הקב"ה משה אתה רואה ראיה אחת ואני רואה שתי ראיות, אתה רואה אותן באים לסיני ומקבלים תורתי, ואני רואה אותם מקבלים תורתי זהו ראה, ראיתי זו ראיית מעשה עגל שנאמר ראיתי את העם הזה וגו' כשאבוא לסיני ליתן להם את התורה אני יורד בטטראמולי שלי שהן מתבוננים בי ושומטין אחד מהם ומכעיסים אותי בו, אעפ"כ איני דנם לפי המעשים שעתידים לעשות אלא לפי הענין דהשתא כי שמעתי את צעקתם אע"פ שידעתי את מכאוביו שעתידים לעשות, הוי ראה ראיתי. ונראה לי דלכן הודיעו השי"ת כל זה למשה, להראות לו חסדיו המרובים, דלכאורה ממ"נ אינם ראויים להגאל ממצרים, דהא לע"ע אין להם זכות כ"א הזכות דלעתיד שיקבלו התורה, ואם ניזיל בתר מה שעתידין לעשות היינו קבלת התורה, הרי הם עתידין לעשות ג"כ את העגל, ובפרט לפי לשון המדרש שבשעת קבלת התורה היו שומטין אחד מהמרכבה ומכעיסין וכפירוש הרמב"ן ז"ל כתיב פני השור משמאול לארבעתן במעשה מרכבה ששמטו פני השור ועשו העגל, א"כ הרי ממ"נ אינם ראויים לגאולה, אמנם השי"ת רצה להראות חסדו דהזכות דלעתיד מצטרף כעת אף שלא עשו עדיין והחטא שעתידין לעשות לא יתבונן כש"נ וירא און ולא יתבונן

ולפי דברינו הנ"ל נ"ל לפרש מקרא קודש הנ"ל לפי מה שהקדמנו בשם המדרש והזוהר הק' שישראל נגאלו בזכות ארבעה דברים היינו שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם והיו גדורים מעריות ולא גלו מסתורין שלהם, ובזוה"ק מוסיף עוד זכות דנזהרו מקטול דמא, ומה שהוסיף הזוהר שהיו נזהרים מבת אל נכר ומנדה כבר כתבתי שזה בכלל גדורים מעריות האמור במדרש רק שהזוהר מוסיף שהיו נזהרים מקטול דזה זכות חדש, וזה הוא כוונת השי"ת במה שאמר למשה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה דהיינו שיקבלו את התורה, ובזה הראה לו שיש להם חמש זכיות כי במה שיקבלו ישראל התורה מוכרח שיש להם חמש זכיות הנ"ל כמ"ש, דהנה לפ"ד הזוה"ק שהבאתי לעיל לא רצה שר של ישמעאל לקבל התורה מחמת שכתוב בה לא תנאף, ושר של עשו לא רצה לקבל מחמת שכתוב בה לא תרצח והוא שרשם, א"כ כאשר ישראל רצו לקבל התורה בשמחה הראו בזה שהם גדורים מעריות ומשפיכות דמים, וכן להזכות שלא שינו שמם ולא שינו לשונם מסייע ג"כ קבלת התורה כמפורש שם במדרש ראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון סלקין, ולא שינו לשונם היינו שדברו בלה"ק כדמסיים שם במדרש כי פי המדבר אליכם בלה"ק מוכח ג"כ שהיה בהם זכות זה מחמת קבלת התורה, ע"פ מה שבארו התוס' בסוטה דף ל"ג דהא דפליגי תנאי אם התורה בכל לשון נאמרה או בלה"ק נאמרה פשיטא דבשעת מתן תורה ניתן למשה בלה"ק והא דקאמר הכא בכל לשון נאמרה היינו שניתן להעתיקה בכל לשון, א"כ כיון שיקבלו את התורה שניתנה בלה"ק בודאי למשה בסיני מוכח שלא שינו את לשונם ובזה היו יכולים לקבל את התורה שניתנה בלה"ק, וזהו ג"כ בכלל שלא שינו את שמם והיינו כמו שמסיים המדרש שלא קראו ליהודה בלשון אחר וכן לראובן בלשון אחר, וכן מה שלא גילו מסתורין שלהם מוכח ג"כ שיקבלו ישראל את התורה ע"פ דברי חז"ל פרק אלו מגלחין רבי אומר חמוקי ירכיך מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר, גם בריש מדרש רבה שהתורה נקראת אמון מוצנע אמון מכוסה, א"כ מזכות קבלת התורה מוכח שהיה בהם ג"כ מדה זו שלא גילו מסתורין שלהם כי התורה צריך להיות הכל בסתר, א"כ שפיר בזכות קבלת התורה שיקבלו מוכח שיש עתה אצל ישראל חמש זכיות הנ"ל כמבואר במדרש ובזוה"ק דבזכות דא נפקו ישראל מגלותא ממצרים. והוא כו"פ

מעשה בר"א ור"י וראב"ע ורע"ק ור"ט שהיו מסובין וכו', עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן ק"ש של שחרית. כבר כתב השל"ה הק' דלפי פשוטו אין לפרש שהודיעו להם זמן ק"ש