נחלי מים קיב

וגם שלמד תורה ברבים לכל ישראל ואמרינן דאין דורשין במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד, ועיקר עסקו היה להורות לעם דעת את המעשה אשר יעשון, וכמו שאמרו עליו נעץ חרב בבהמ"ד ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו בדקו מדן ועד ב"ש ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה

והנה חזקיה שלמד ברבים תורה שבע"פ במקום השירה שהיה צריך לומר וכמו שהשיב חזקיה תורה שאני עוסק בה מכפרת על השירה א"כ מתורתו נעשה ארץ חדשה כמאמר זוה"ק. וזה כוונת הש"ס פתחה הארץ דהיינו ארץ החדשה שנעשה ע"י תורת חזקיה, אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה ועשהו משיח, ר"ל ע"י תורתו שעסק בה בזה אומר לפניך שירה, וכענין הכתוב זמירות היו לי חוקיך, ויש רמז נפלא שהביא מכנף הארץ זמירות שמענו רמז לחידושי תורה שנתחדשו ע"י העוסק בתורה ותורה זו טסא ושטא בשבעין אלף עלמין וזהו דקאמר צבי לצדיק רמז למ"ש בזוה"ק שהבאתי דיתיב על רישא דצדיק חי עלמין, ואולי הוא כוונה אמתית בש"ס. כ"ז צדדנו בזכות הצדיק חזקיה מלך יהודה, אבל ישעיה השיב לו שאין כן דצריך לומר שירה דוקא, ונראה אף לרשב"י לדעת הירושלמי דאין שינון נדחה מפני שינון, וכן לתירוץ השני של הירושלמי דסברת רשב"י דמשנה עדיף מק"ש בעונתה מ"מ במצות סיפור מודה מלבד הטעם שהזכרתי בשם הזוהר דסיפור יציאת מצרים גבורות ה' גורם להתעורר הגאולה האמתית, הא אמרינן בש"ס בכמה דוכתי פרסומי ניסא עדיף, וכן אמרינן בשבת כ"ג ע"ב דנר חנוכה וקידוש היום נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא, והכי אמרינן במגילה תנ"ה כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדן כולן מבטלים מעבודתם ובאים לשמוע מקרא מגילה, מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין ת"ת ובאין לשמוע מקרא מגלה ק"ו מעבודה

ונראה עוד ראיה ברורה לזה שכתבתי, דאף לרשב"י דסובר דאין שינון נדחה מפני שינון וחביבה לימוד תורה יותר מק"ש, מ"מ בהזכרת יציאת מצרים מודה דעדיפא טפי משום פרסומי ניסא, או כטעם הזוה"ק שהבאתי לעיל משום דגורם התעוררות הגאולה, דהא התוס' במס' שבת (דף י"א) הקשו לפי מה דאמר בש"ס כגון רשב"י וחבריו מפסיקין לק"ש ולא לתפלה דהא אמרינן לקמן (דף ל"ג) גבי מעשה כשהיה רשב"י ור"א בנו נטמנים במערה, כי הוה מטי עידן צלויי לבוש ומיכסו ומצלו, ותירץ דההוא מצלו היינו ק"ש, וזה ניחא לשיטת תלמודא דידן דגם לרשב"י מפסיקין לק"ש, אבל לשיטת הירושלמי שהבאתי לעיל דלדעת רשב"י אין מפסיקין אפילו לק"ש, ורשב"י שהיתה חביבה עליו התורה לא הפסיק אפילו לק"ש, א"כ קושיית התוס' תהדר לדוכתיה דהיאך קאמר הש"ס כי מטי עידן צלויי הוו לבשי ומיכסו ומצלו, דהא גם לק"ש לא הפסיק רשב"י. א"ו כמו שכתבתי דגם לדעת הירושלמי דרשב"י לא הפסיק לק"ש מ"מ מודה בהזכרת יציאת מצרים, א"כ יש לפרש ההוא צלויי היינו הזכרת יציאת מצרים דגם לרשב"י מפסיקין להזכיר יצ"מ בזמנו ולכן באמת נענש חזקיה על זה שלא אמר שירה דהזכרת סיפור נפלאותיו עדיף טפי מד"ת וכמו שבררנו אף לדעת רשב"י

ובזה נבוא לביאור ההגדה אפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו זקנים כולנו יודעים את התורה מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. דלכאורה אינו מובן כפילת הלשון, והנה הגאון ר"א החסיד בפי' ההגדה שלו מחק כולנו זקנים והנה נקט בהדרגה דמעלת נבון גדול יותר מחכם כנודע דנבון הוא המבין דבר מתוך דבר וחכם הוא שמבין מה שמלמדים אותו ויודע להבין הדבר, אבל לכאורה מה דקאמר כולנו יודעים את התורה היינו בכלל נבונים וחכמים. ונראה לפרש לפי דרכנו, דהנה רש"י ז"ל בפירוש החומש ע"פ כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' פירש ז"ל כי ידעתיו לשון חבה כמו מודע לאישה ובועז מודעתנו ואדעך בשם וה"פ למה ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, והשיג רש"י על התרגום שמתרגם ארי גלי קדמי אין למען נופל על הלשון, ולפ"ז יש לפרש אפילו כולנו יודעים את התורה היינו לשון חביבות וכמו שמצינו לרשב"י וחזקיה מלך יהודה שהיתה התורה חביבה עליהם ביותר ואעפ"כ מפסיקין להזכרת יציאת מצרים וכמו שבארתי לעיל שהזכרת סיפור נפלאותיו גדול יותר מדברי תורה ואפילו לדעת רשב"י בירושלמי מפסיקין, והיינו דנקט יודעים את התורה שהיא מעלה גדולה שלא זכו אלא בני עליה כמו רשב"י וחזקיה מלך