נחלי מים קיא

ולא קאמר סתם תורה שאני לומד, מפני כי בירושלמי שם פ"ק דברכות ופ"ק דשבת תירץ שם תירוץ אחר על הך קושיא שהבאתי לעיל דמשמע דק"ש בעונתה עדיף יותר מדברי תורה, משני רבי אבא מרי לא תנינן אלא באדם שהוא קורא בתורה הא בעונתה כמשנה היא, והיינו ק"ש בזמנו עדיף יותר מקורא בתורה אבל לא ממשנה ורשב"י עסוק בגמרא דהיינו תורה שבע"פ שהוא עדיף יותר מק"ש בעונתה, ומסיים הירושלמי רשב"י כדעתיה דרשב"י אמר העוסק במקרא מדה ואינה מדה וע"כ ק"ש בעונתה עדיף יותר מתורה, דהיינו מקרא אבל לא ממשנה ורבנן עבדי מקרא כמשנה, וכיון דאשכחן דק"ש בעונתה עדיף יותר ממקרא ה"ה ממשנה. והנה הב"ח בא"ח סי' מ"ז כתב לפרש נוסח האשכנזים בברכת התורה לעסוק בדברי תורה, דקאי על תורה שבע"פ שהוא צריך לעסוק ולעמול בה כי העיקר הוא תורה שבעל פה, כי ע"י תורה שבע"פ אנו מבינין תורה שבכתב וכן אמרו חז"ל לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל תורה שבע"פ, כי חזקיה היה עוסק בתורה שבע"פ כמו שאמרו עליו שבדקו מדן וכו', ולכך מכפרת על השירה כסברת הירושלמי בתירוץ השני אליבא דרשב"י דמשנה היינו תורה שבעל פה עדיף מק"ש בעונתה א"כ סברת חזקיה דה"ה דוחה שירה מה שהיה מחוייב בה וזהו דקאמר תורה שאני עוסק בה, עוסק דייקא

ואפשר לפרש בזה מאמר שהבאתי לעיל מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו רבש"ע אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה ועשהו משיח, פתחה הארץ ואמרה שירה לפניו שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק, ואינו מובן מה תועלת הוא בזה שתאמר הארץ עבורו שירה כיון דהוא לא אמר, הגם שדברי חז"ל המה סודות כמוסים וזוכים לזה מי שראוי אליהם אעפ"כ התורה ניתנה לכל העמלים בה, ואולי נזכה להבין אפס קצהו. ונלענ"ד להבין ע"פ דברי הזוה"ק בהקדמת בראשית (ד':) וז"ל ר"ש פתח ואשים דברי בפיך כמה אית ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא וליליא, בגין דקוב"ה ציית לקלהון דאינון דמתעסקי באורייתא ובכל מלה דאתחדש באורייתא על ידא דההוא דמשתדל באורייתא עביד רקיעא חדא, תנן בההיא שעתא דמלה דאורייתא אתחדשת מפומא דבר נש ההיא מלה סלקת ואתעתדת קמיה דקוב"ה וקוב"ה נטיל לההיא מלה ונשיק לה ועטר לה בשבעין עטרין גליפין ומחקקן, ומלה דחכמתא דאתחדשת סלקא ויתבא על רישא דצדיק חי עלמין וטסא מתמן ושטא בשבעין אלף עלמין וסליקת לגבי עתיק יומין, וכל מילי דעתיק יומין מלין דחכמתא אינון ברזין סתימין עלאין, וההיא מלה סתימא דחכמתא דאתחדשת הכא כד סלקא אתחברת באינון מילין דעתיק יומין וסלקא ונחתא בהדייהו ועאלת בתמניסר עלמין גניזין דעין לא ראתה אלהים זולתך נפקי מתמן ושאטן ואתיין מלאין ושלמין ואתעתדו קמי עתיק יומין בההיא שעתא ארח עתיק יומין בההיא מלה וניחא קמיה מכלא נטל לההיא מלה ואעטר לה בתלת מאה ושבעין אלף עטרין ההיא מלה טסת וסלקא ונחתא ואתעבידא רקיעא חדא וכן כל מלה ומלה דחכמתא אתעבדון רקיעין קיימין בקיומא שלים קמי עתיק יומין והוא קרי לון שמים חדשים שמים מחודשים סתימין דרזין דחכמתא עילאה וכל אילין שאר מילין דאורייתא דמתחדשין קיימין קמי קוב"ה וסלקין ואתעבידו ארצות החיים ונחתין ומתעטרין לגבי ארץ חד ואתחדש ואתעבד כלא ארץ חדשה מההיא מלה דאתחדש באורייתא, וע"ד כתיב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני וגו' עשיתי לא כתיב אלא עושה דעביד תדיר מאינון חידושין ורזין דאורייתא וע"ד כתיב ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ השמים לא כתיב אלא שמים

והשל"ה הק' כתב לפרש בסדר מצה שמורה, ברוכים אתם לה' עושה שמים וארץ, דהיינו השי"ת משבח כנסיה הקדושה ראו מה גרמתם בתורתכם שהקב"ה עושה מתורתכם שמים חדשים וארץ חדשה, והנה מתורת ה' שהם הסודות נעשו שמים חדשים ומתורת האדם דהיינו שאר מילין דאורייתא חוקי ומשפטי התורה וסודותיה נעשים ארץ חדשה והיא ארצות החיים, וזה סוד הכתוב השמים שמים לה' כלומר מתורת ה' סוד שמותיו, והארץ נתן לבני אדם תורת אדם, וסוד שמים וארץ הם נעשים מתפארת ומלכות שהם סוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה, והנה חזקיה מלך יהודה מלבד שבחינתו בחינת מלכות כמבואר בתקוני זוהר תיקון כ"ה הם סוד תורה שבע"פ עיקר עסקו בתורה שבע"פ