נחלי מים קי

כהנא, אמר חזקיה תורה שאני עוסק בה מכפרת על השירה אמר ר' לוי אמר חזקיה מה אנו צריכין לומר נסיו וגבורותיו של הקב"ה כבר מודעת זאת מסוף העולם ועד סופו לא כבר עמד גלגל החמה באמצע הרקיע וראו נסיו וגבורותיו של הקב"ה עד סוף העולם וכו', ומסיים המדרש רבי יהושע בן לוי אמר אילו אמר חזקיה שירה על מפלת סנחריב היה נעשה מלך המשיח וסנחריב גוג ומגוג והוא לא עשה כן אלא אמר עתה ידעתי כי הושיע ה' משיחו וגו' אלה ברכב וגו' ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו, ע"ש. להבין היטב הענין מדוע גרמה מה לא אמר שירה מניעת הגאולה, נקדים דברי הזוה"ק פ' בא (מ':) פקודא בתר דא לספר בשבחא דיצ"מ דאיהו חיובא על בר נש לאשתעי בהאי שבחא לעלמין הכי אוקימנא כל בר נש דאשתעי ביציאת מצרים ובההוא סיפור חדי בחדוא זמין איהו למחדי בשכינתא לעלמא דאתי דהוא חדו מכולא דהאי איהו בר נש דחדי במריה וקוב"ה חדי בההוא סיפור, ביה שעתא כניש קוב"ה, לכל פמליא דיליה ואמר לון זילו ושמעו סיפורא דשבחא דילי דקא משתעו בני וחדאן בפורקני, כדין כולהו מתכנשין ואתיין ומתחברין בהדייהו דישראל, ושמעי סיפורא דשבחא דקא חדאן בחדוא דפורקנא דמריהון כדין אתיין ואודן ליה לקוב"ה על כל אינון נסין וגבורן ואודאן ליה על עמא קדישא דאית ליה בארעא דחדאן בחדוא דפורקנא דמאריהון כדין אתוסף חילא וגבורתא לעילא וישראל בההוא סיפורא יהבי חילא למאריהון כמלכא דאיתוסף חילא וגבורתא כד משבחין גבורתיה ואודן ליה וכולהו דחלין מקמיה ואסתלק יקריה על כולהו. ובג"כ אית לשבחא ולאשתעי בסיפור דא כמה דאתמר. כגוונא דא חובה איהו על בר נש לאשתעי תדיר קמי קוב"ה בכל אינון נסין דעביד, ואי תימא אמאי איהו חובתא והא קוב"ה ידע כולא מה דהוי ויהוי לבתר דנא אמאי פרסומא דא קמיה על מה דאיהו עבד ואיהו ידע, א"ו אצטריך לב"נ לפרסומי ניסא ולאשתעי קמיה בכל מה דאיהו, עביד בגין דאינון מלין סלקין וכל פמליא דלעילא מתכנשין וחמאן ואודאן כולהו לקוב"ה ואסתלק יקריה עלייהו עילא ותתא וכו'. והשל"ה הק' הביא מאמר הזוה"ק במס' פסחים שלו וסיים בזה הלשון מבואר מזה המאמר שדברי הסיפור עושה רושם למעלה ומעוררין כח הגאולה בימים ההם והקב"ה חדי בההוא סיפור וגורם להתעוררות הגאולה. נמצא אילו חזקיה היה אומר שירה וחדי בההוא סיפור היה גורם הגאולה האמתית גאולה זאת, רק מאת ה' היתה זאת שעדיין לא היו ראויים ליגאל גאולה שלמה, וזה שאמר חזקיה שהשיב לישעיה הנביא מודעת זאת בכל הארץ, והיינו כמו קושיית הזוה"ק כיון דכולהו ידעין נסים ונפלאות של הקב"ה שוב א"צ לספר, אבל האמת אינו כן רק כאשר אמר ישעיה הנביא וכדברי הזוה"ק דבסיפור ההוא גורם ומעורר כח הגאולה האמתית של מעלה

ונראה לפרש עוד מה שאמר חזקיה תורה שאני עוסק בה מכפרת על השירה, סברתו נוטה לדעת רשב"י בתלמוד ירושלמי פ"ק דברכות ופ"ק דשבת ר"י בשם רשב"י כגון אנו שעסוקין בתלמוד תורה אפילו לק"ש אין אנו מפסיקים, וזה דלא כש"ס דילן בפ"ק דשבת דאפילו רשב"י וחבריו שתורתן אומנותן מפסיקים לק"ש ולא לתפלה. ופריך שם בירושלמי ולא מודי ר"ש שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב, ולית ליה לרשב"י הלומד ע"מ לעשות ולא הלומד שלא לעשות, שהלומד שלא לעשות נוח לו שלא נברא, ואמר רבי יוחנן הלומד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם, ומשני טעמיה דר' שמעון בן יוחאי זה שינון וזה שינון ואין מבטלין שינון מפני שינון, ופירש ר' יונה ז"ל בפ"ב דסברת רשב"י דוקא מצוה שע"י מעשה כגון ליטול לולב ולעשות סוכה מפסיקין מת"ת לעשות המצוה אבל לקרות ק"ש דהוא מצוה ע"י אמירה שאין בו אלא שינון נדחה מפני שינון ופריך שם הירושלמי והא תנינן הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה הא בעונתה חביבה יותר מדברי תורה, ומשני אמר רבי יודן רשב"י ע"י שהיה חדוד בד"ת לפיכך אינה חביבה עליו יותר מדברי תורה, והנה חזקיה מלך יהודה ע"י שהיה עוסק בתורה הרבה ולמד ולימד כמו שאמרו עליו בסנהדרין בחלק שבדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו תינוק ותינוקת שלא היו בקיאים בטומאה וטהרה, ולפ"ז היו חדודין דברי תורה בפיו וסברתו דאין שינון נדחה מפני שינון, דאמירת שירה אינו דוחה דברי תורה שעוסק בה, וזה שהשיב לישעיה הנביא תורה שאני עוסק בה מכפרת על השירה, דהיינו כסברת רשב"י דאין שינון נדחה מפני שינון, ואפשר שדקדק חזקיה המלך תורה שאני עוסק בה