נחלת שבעה מהדורא קמא חלק ב ס

טריפה ספק אינו טריפה ואת"ל טריפה שמא לא יחזור הכותי וימכרנו לישראל. והא ודאי בספק דרוסה נמי נימא הכי ספק דרוסה ספק אינה דרוסה ואת"ל דרוסה שמא לא יחזור וימכרנה לישראל, והאי ס"ס מעלייתא היא שיכול להתהפך וק"ל. ואפילו ודאי דרוסה נוכל לומר ס"ס זה דהרי לפי' מהרש"ך לדברי הפוסקים אם ראינו שדרסה אף אם לא ניכר מקום הדריסה מבחוץ מ"מ מיקרי ודאי דרוסה ש"מ שכל היכא שדרסה מיקרי ודאי דרוסה. ובסעיף ט"ו כתב דאפי' ודאי דרוסה יש לה היתר בבדיקה. ובסעיף י"ח כתב בהג"ה וכל מקום שהוא ודאי טריפה אע"פ שנשתהה י"ב חודש והוא חי אסור וכ"כ בת"ח כלל ע"ג. אלא ע"כ צ"ל תי' מהרש"ך דודאי טריפה לא מהני בדיקה. משא"כ ודאי דרוסה יש לה בדיקה משום דמתכשרא בבדיקה. וא"כ ש"מ אע"פ שמיקרי ודאי דרוסה לא הוי ודאי טריפה משום דבבדיקה מתכשרא. וא"כ ודאי דרוסה הוי ספק טריפה. וא"כ הוי נמי ס"ס ספק אי הוי טרפה בדריסה זו ספק אינה טריפה והוי ס"ם המתהפך. ולכאורה היה נראה לומר דהא דכתב בהג"ה וכן אפי' ספק טריפה ויש מכשירין וכו' מותר למכרו לכותים וכו'. מיירי דהיש מחמירין אינן אוסרין מצד הדין מספק טריפה. והיש מכשירין אינם חוששין לחומרא זו מש"ה מותר למכרו לכותים שהרי לדינא מותר לכ"ע. משא"כ הכא בדרוסה אי ס"ד שהוא חומרא מצד הדין לא שרי למכרו לכותים. וכן משמע מספר אפי רברבי וז"ל וכבר נתבאר לעיל סי' שע"ו דאין להשהות ספק טריפה י"ב חודש דלא ליתי לידי תקלה גם אין למכרו ספק שאינו ניכר. מיהו אם יש מתירין כגון דרוסת שאר חיות דשרי אף שנוהגין לאסרו מ"מ מותר למכרו לכותי עכ"ל. ש"מ שאינו מותר למכרו לכותי רק בכגון זה דריסת שאר חיות שאין איסור דריסתן מצד הדין רק מצד המנהג משום גזירת חיות הדורסין לכן מותר למכרו לעכו"ם משא"כ בספק איסור מצד הדין כגון דרוסה או ספק דרוסה. מ"מ קשיא קושייתו דהוי ס"ס מעלייתא בודאי דרוסה וכ"ש בספק דרוסה. והיה נראה לומר דלא אזלינן בתר ס"ס היכא דאיכא לברר והכא איכא לברר ע"י שהייה י"ב חודש או על ידי בדיקה מדינא דגמרא. דכה"ג כתב הט"ז ריש סימן ל"ט בענין להוציא כל הריאות אף שאין שום ריעותא כתב דס"ל בכה"ג דלא סמכינן ארובא במקום שנוכל לברר כמ"ש המרדכי ריש חולין בשם ר"י הלוי עכ"ל. וכן הוא בתוס' בחולין דף ג' גבי שחיטת כותי דאם הוא לפנינו דאפשר לברר צריך שיחתוך כזית בשר וכו'. וה"נ איכא לברר ע"י בדיקה או ע"י שהייה י"ב חודש ולכן לא סמכינן אס"ס. זה אינו דהא כתב מהרא"י סי' מ"ז דסמכינן אס"ס אפילו היכא שנוכל לברר. וכן כתב רמ"א סוף סי' ק"י דיש להתיר מכח ס"ס ואפי' בדיקה א"צ. וראיתי למהרש"ך בסימן קי"א בדיני ס"ס דין ל"ה כתב ג"כ במקום שיש ס"ס גמור אין צריך לבדוק כלל אע"פ שיש לברר ע"י בדיקה כגון וכו' וכן ס"ס בדרוסה וכל כיוצא בזה ויש חולקים ויש להחמיר היכא דאפשר ואין הפסד בדבר עכ"ל. והאי ויש חולקין הוא הרשב"א הביאו מהרש"ך בכלליו כלל ארוך ל"ה בשם הרשב"א בחידושיו פא"ט ע"ש והאי ויש להחמיר וכו' כתב מהרש"ך כמו פשרה. וכן מחלק אליביה דהרמ"א בסוף סימן נ"ג. ונ"ל לחלק דהרשב"א סובר בכה"ג דבמקום שיש לברר ע"י בדיקה לא סמכינן אס"ס היינו היכא שיכולין לברר לאלתר דשם הוי שפיר ברירה דאם מוציאין הריאה אז נראה תיכף אם יש בה ריעותא או לא ואז יוצאין תיכף מידי ספק דמה לנו לצרה זו להיות לבו של אדם נוקפו לכנוס לספק אם יכולין תיכף לברר ולהוציא מידי ספיקו. ואפשר דהת"ה לא פליג אהא דהרשב"א. דהת"ה שכתב דמתירין על ידי ס"ס אף על פי שיכול לברר בבדיקה היינו שאין יכולין לברר לאלתר כגון בתרנגולת טעינה ראשונה או בתרנגול י"ב חודש בזה סמכינן יותר על ס"ס מעל בדיקה הואיל ויכול לבא לידי שכחה מה שאין כן במקום שיכולין לברר לאלתר אין עושין ס"ס. ולפי מה שכתב מהרש"ך סימן נ"ג דבהפסד מרובה סמכינן אס"ס אם כן ה"ה בספק דרוסה וא"כ ש"מ דהיכא דאיכא הפסד קצת סמכינן אס"ס כדמשמע מלשון מהרש"ך דיש להחמיר אם אין הפסד בדבר הא יש הפסד אין להחמיר. וא"כ היה נראה במקום שמצוי שהדורסים נכנסין בין העופות ואי אפשר להמית כולם ולמכור לנכרים. גם להמתין בתרנגולת בין טעינה לטעינה ובתרנגול י"ב חדש איכא למיפק חורבא מיניה. א"כ יש לסמוך אס"ס במקום הפסד קצת. וכ"ש לפי מ"ש דאפשר דגם הרשב"א מודה דהא דכתב הרשב"א דלא סמכינן אס"ס היכא שיכולין לברר היינו לאלתר וכדעתו בהג"ה משא"כ הכא דאי אפשר לברר לאלתר סמכינן אס"ס וצ"ע למעשה. דבת"ה סימן קע"ח כתב בדבר דאיכא פלוגתא דאמוראי או דרבוותאי אמרינן לענין מכירת כותי דמדרבנן הוא הלך אחר המיקל. דלא דמי ספיקא דפלוגתא לספיקא דגוף המעשה. וע"ש שהניח בצ"ע דלפעמים אפילו בדרבנן כגון פת של ישראל שאפאה כותי או שחט מעט ויבא דם לא אמרינן ספק כפיקא ולא שרינן לזבוני לכותי: