נחלת שבעה מהדורא קמא חלק ב מב

מצאתי להם חבר ואין בהם טעם. ומ"ש שהוא איסור כרת למאן דס"ל להלכה כרש"י או כר"ת. לא חש לסברת שכנגדו דקי"ל כרש"י או כר"ת. ומי שאין לבו נוקפו ורוצה לסמוך לפטור מבכורה אחד מהם יבא ויסמוך. ויש לי עוד ראיות בזה אלא שאין רצוני להאריך בהם ודו"ק. ומאחר דיש דיעות גדולים בענין דיעבד. אי יש לעשות כרש"י או כר"ת הדרינן לדוכתין להחמיר כמהרי"ל ויהיה לו דין ספק בכור. כי מי יכניס ראשו בין ההרים הנ"ל

ואגב לא אוכל להמלט להודיע למע"ל מה שחדשתי בדין זה בימי חורפי. והצעתי דברי לפני רבותינו והסכימו עמי והוא זה. דהתוס' והרא"ש והטור וש"ע שכתבו דהמחוור שבכולם דיקבל פרוטה מן הכותי ויקנה לו מקום שהבהמה עומדת שם והמקום יקנה לו חלק באם וכו'. וכן אנו נוהגים לענין מכירת חמץ שמקנין לו בכסף ובשטר החדר מה שבתוכו החמץ והמקום קונה לו החמץ וכמ"ש הב"ח בטא"ח. ותמיה לי מילתא. דהא דחצר קונה הבהמה או החמץ הוא מדין שליחות. דאי משום יד היה צריך הכותי להיות עומד בסמוכין לו. דמה יד בסמוכה וכו' כדאיתא בפ"ק דב"מ. וא"כ כיון דמדין שליחות קני החצר ואנן קי"ל דאין שליחות לכותי לא הן לדידן ולא אנן לדידהו מן אתם גם אתם כדאיתא בפרק א"נ. ובי"ד סימן קס"ט ובכמה דוכתי. וא"כ תקנה זו לא ידענא דמנ"ל למימר דחצירו ש"כ קונה לו. ודוחק לומר דכותי לכותי יש שליחות וכמ"ש בשו"ת מ"ב סי' צ"ז וא"כ חצירו ש"כ הוי כשליח הכותי. דערבך ערבא צריך דדינו של הרב הנ"ל צ"ע למעשה ולא הו"ל לכל הפוסקים לכתוב כן בפשיטות ובהדיא מצאתי שכתב בשו"ת ר"מ מינץ סימן ה' וז"ל אע"ג דאין שליחות לכותי ה"מ כותי לישראל או ישראל לכותי אבל כותי לכותי אפשר דהוי שליח וכו'. הרי שכתב בלשון אפשר כאילו מסתפק. ולמה לא בירר מדברי הראשונים והאחרונים הנ"ל בפשיטות דקנה. אלא ש"מ דלא ברירא ליה מילתא. ומצאתי ברבינו ירוחם חלק אדם וחוה נתיב כ' חלק ב' שכתב וז"ל ולצאת ידי שניהם יקבל מהכותי מעות בשביל אוזן הבהמה פרוטה וימשוך הבהמה. או יקנה להכותי המקום שהבהמה עומדת שם ויקנה לו אגביו אוזן הבהמה עם העובר עכ"ל. ואמרתי טבא חדא פלפלא וכו' דלכולהו אית להו פירכא ולדידיה לית ליה פירכא כלל. דמבואר שלא מדין חצר קני ליה אלא מתורת מטלטלין אג"ק דקנה הקרקע ואגביה מטלטלין ולא מתורת חצר. וכה"ג משני פ"ק דב"מ דף י"א ע"ב ר"ג מטלטלי אג"ק הקנה להם ע"ש ברש"י. והיה יכול להקנות מטלטלים אפילו אינם צבורים בתוכו אלא שלא להטריח וכו' ע"ש. ולפ"ז גם במכירת חמץ יש לנו להזהר למכור להכותי החדר שהחמץ בתוכו וליקח פרוטה ואקני חדר וחמץ אגביה ולא שנותן בתורת חצר. וקלסו רבותי את דברי. וכך אני מורה לבא בפסח לשאול אותי. ומקום הניחו לי רבותי האחרונים להתגדר בו ודו"ק. ויש לי בדין זה קניית כותי בכסף מילי מעלייתא ביישוב דברי הרמב"ם ז"ל פ"י מהלכות מעילה דין ט' שהניחו הרב הכ"מ בצ"ע. ובחבורי אשר קראתיו ברכ"ת הזב"ח לסדר קדשים שחברתיו בעזרת האל ישבתיו בטוב טעם ודעת. הש"י יהיה בעזרי להוציאו לאורה ולהביאו לבית הדפוס לזכות בו בני גילי. כי הוא חיבור נחמד לגפ"ת ומיימוני לא נעשה כמוהו עד עתה תל"י. ואילו הייתי יודע שיש למע"ל ספרי המיימוני הייתי מעתיק למעלתו מהני מילי מעלייתא. יודיע לי מעלתו. ובכן בדעת תבנה ובחכמה תכונן. ותשקוט שלום ושאנן כזית רענן. כ"ד אוהב נאמן דש"ת כל הימים הטרוד אהרן שמעון מווילנא חותם פה פירדא לע"ע. ולכל השואבים מי בארו שלום יאמר להם יום ה' י"א ימים בחדש שמרבין בו שמח"ה חיי"ם לפ"ק

(וזאת שהשבתי על דברי הגאון מהר"ר שמואל קאיידינאוויר הנ"ל בסתירת דבריו

) שאלה לא

מסיטרא קדישא. שלמא נפישא. במודיא גדישא לחסידא ופרישא. לאהובי יקירי. הודי והדרי. ידידי ובחירי. כבוד הרב המופלא. עושה פלא. נ"י פ"ה עה"י מפיק מרגליות הגאון מהור"ר שמואל נר"ו יאיר כאור הבהיר ז"ך. כתקופת החמה שסימנו צ"א וז"ח. לבלתי ידח ממנו נדח: ואחר פריסת השלום אבא הלום בשורתיים בקצרה. כאשר תשיג השגתי הקצרה. ולא לקפח בהלכה באתי ח"ו. רק ללבן ולברר האמת ותורה היא וללמוד אני צריך. מ"ש זרע בירך דדברי הטור סתרי אהדדי. דבי"ד סימן קל"ב כתב לפיכך ישראל שמוכר יינו לכותי וכו'. הנה ידוע למכ"ת שאין ספרי הב"י בידי. וכעת שהייתי בבאמבערג עיינתי בספר הב"י ואין אני רואה לפום ריהטא מקום קושיא כלל. דז"ש הטור במטלטלין קונה עם נתינת המעות ר"ל משיכת המטלטלין עם נתינת המעות. לאפוקי בקרקע לא מהני כסף ואפילו עם