נחלת שבעה מהדורא קמא חלק ב כ

ע"כ מכ"ת היושב על כסא הוראה לדון ולהורות הוא יעיין בדינא דההוא גברא ומה משפטו החרוץ יודיעני. כי לא אכוה בגחלתו דמר להורות בפני רבי. וזולתו לא ידעתי לחדש. רק שנותיו כימי עולם יחודש. ואויביו יהודש. כ"ד מחותנו ואוהבו שאינו תלוי בדבר הקטן נתן באמבערג ערב סוכות תכ"א לפ"ק

תשובה גרסינן בפ"ק דחולין א"ר הונא האי טבחא דלא סר סכינא קמי' חכם משמתינן ליה. ורבא אמר מעברינן ליה ומכריזין אבשרא דטרפה. ולא פליגי כאן בשנמצאת סכינו יפה כאן בשלא נמצאת סכינו יפה. רבינא אמר היכא דלא נמצאת סכינו יפה ממסמס ליה בפרתא דאפי' לכותים נמי לא מזדבן. ופירש"י והיכא דנמצאת סכינו יפה מכריזים עליה דטרפה משום קנסא מיהא לכותים שבקי' ליה לזבוני ההוא טבחא דלא סר סכינא קמיה דרבא בר חיננא שמתיה ועבריה ואכריז אבשרא דטרפה ופירש"י דקסבר הא דאמר רבא מעברינן ליה כו' אפי' היכא דנמצאת סכינו יפה. איקלעו מר זוטרא ורב אשי לגביה אמר להו ליעיינו רבנן במלתיה דתלו ביה טפלי. בדקיה רב אשי לסכיניה ונמצאת יפה ואכשריה. ופירש"י דקסבר הא דאמר רבא מעברינן ליה בשלא נמצאת סכינו יפה קאמר עכ"ל. ואף שלנדון דידן אין צריך לכל הסוגי' מ"מ הואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא. הטור והש"ע פסקו כרבא ולא כרבינא. וכן הרי"ף. דהיכא דנמצאת סכינו יפה משמתינן ליה ולא מעברינן ליה והיכא דלא נמצאת סכינו יפה מעברינן ליה ומכריזין אבשרא דטרפה אבל שרי לזבוני לכותים דלא כרבינא. ומתמה הרא"ש על הרי"ף למה לא הביא הרי"ף הך דרבינא דהוא בתראה. וכתב הב"ח דלא קשיא כלל משום דמר זוטרא ורב אשי אכשריה. ופירש רש"י דקא סברי דלא אמר רבא מעברינן ליה רק בשלא נמצאת סכינו יפה. וכיון דמר זוטרא ורב אשי עבדי עובדא דלא כרבינא וגם רבא בר חיננא צוה להם למצוא לו זכות להכשירו אם נמצאת סכינו יפה הכי נקטינן דלא מעברינן ליה אלא בלא נמצאת יפה אבל מותר לזבוני לכותים. וכך היא דעת רבינו דלא חש לקושיית הרא"ש אביו. ועוד דאף הרא"ש לא חלק על פסק רב אלפס אלא תמה עליו בלחוד עד כאן לשונו. וקשיא לי אם כן מהו תמיהת הרא"ש שמא גם דעת הרי"ף כן דלית הלכתא כרבינא דהוא בתראה. ומ"ה תמה על הרי"ף שלא הביא דברי רבינא. ומהתימה על הטור דלא פסק כאביו. והב"י מיישב שנ"ל בטעמו של הרי"ף מפני שהיה מפרש כמ"ש בעל העיטור דרבינא ס"ל דבנמצאת סכינו יפה פליגי. דהיכא דלא נמצאת יפה ל"ק רבא דמכריזין דטרפה היא דהא אפילו לכותים לא מזדבן. אלא אפילו בנמצאת סכינו יפה קאמר דמעברינן ליה וכיון דהפסד ממון טבח הוא פסק להקל עכ"ל. ואילולא שכתב רש"י ז"ל בהא דמר זוטרא ורב אשי דקסברי דסבר רבא מעברינן ליה בשלא נמצאת סכינו יפה קאמר. לולא זאת הייתי אומר דלא פליגי והכי הוא שיטת הגמרא. רבינא לא פליג רק אסתם גמרא ולא ארבא דסתם גמרא קאמר ולא פליגי ע"ז אמר רבינא דפליגי דרב הונא סבר דבנמצאת סכינו יפה משמתינן ליה ע"ז אמר רבינא דזה אינו רק בנמצאת סכינו יפה סבר רבא מעברינן ליה ומכריזין אבשרא דטרפה. והיכא דלא נמצאת סכינו יפה קא סבר רבא ממסמס ליה בפרתא. ממילא רבינא לא פליג ארבא ולא אמר סברא דנפשיה רק מפרש מימרא דרבא דפליג ארב הונא. ולא כסתם גמרא דקאמרה דלא פליגי. וע"ז קאמר דגם רבא בר חיננא פסק הכי דהאי טבחא דלא סר סכינא והוי יפה שמתיה ועבריה ואכריז אבשרא דטרפה. אבל אם לא היה נמצאת יפה היה פוסק כרבינא אליבא דרבא כדאמרן. וגם מר זוטרא ורב אשי סברי הכי. רק מה שהחזירו אותו היינו טעמא משום דאין איסור בדבר רק משמתינן אותו משום כבודו של חכם שהיה לו להראות. ולכן פסק מהרמ"א בי"ד בסימן י"ח ובנמצאת יפה יכול החכם למחול ואין צריך לנדותו. ואם כן מכ"ש כשכבר נידה אותו כ"ש שיכול להתיר לו נידוייו. וע"כ צוה למר זוטרא ורב אשי לעיין במלתיה. ועוד הלא אפילו בטבח שיצא טרפה מתחת ידו פסקו הרבה מהאחרונים דהכל לפי מה שהוא אדם, ויש שמעבירין אותו לזמן קצר ויש לזמן ארוך, וכ"ש בדבר שאינו משום איסור רק משום כבודו של חכם מכ"ש שיכול להחזירו ולכן צוה רבא בריה דרב חיננא לעיין במלתיה. ודבר זה מוכח טובא דקאמר לעיינו רבנן במילתיה דתלו ביה טפלי. וקשיא ממ"נ אי כדין העבירו מה יועיל לו טפלי דתלו ביה. ואי משום קנס העבירו בלא טפלי נמי יכול להחזירו. ועוד דרב אשי בדק לסכיניה ונמצאת יפה ואכשריה דלמא אכתי לעולם בתחלה לא היה סכינו יפה ואח"כ התקינו ועשאה יפה דמסתמא לא היה תיכף באותו יום רק אחר זמן כדמשמע בגמרא אקלעו מר זוטרא ורב אשי להתם משמע לאחר זמן. אלא ודאי באמת גם הם סברי כרבא והא דהכשירו אותו משום שכבר סבל עונשו משום כבודו של חכם במה שנידה אותו והעביר אותו לזמן מה וע"כ רצה שוב השיב אותו על כנו משום טפלי דתלו ביה. וגם הם מר זוטרא ורב אשי הכשירוהו משום