נחלת שבעה מהדורה קמא צו

שטרות שכתוב בהן בין בד"י בין בד"א שלא נעש' תנאי זה אלא אם ידח' הנתבע עצמו שלא לירד עמו לד"י ויצטרך התובע לכופו ע"י דייני ישראל שיעשו לו דין אז יש לו רשות לתבעו בדא"ה אבל כל זמן שאומר שאני מזומן לירד עמך בד"י ולעשות בכל אשר יצווני אין התובע רשאי להביאו לעכו"ם חליל' וחס לרבותינו שתקנו טופסי שטרות שיתנו רשות וכו' וכ"כ מהרי"ק שורש קפ"ח וא"כ הא דכותבין בין בד"י בין בד"א היינו על כל פנים שצריך לתבוע בד"י תחלה אך לא יוכל להביאו לד"י רשאי לתבוע בע"ש עכו"ם ואין צריך רשות והתר' מב"ד. וא"כ סתמא כפירושו אעפ"י שלא כתוב בפירוש בלי רשות רב ומנהיג וכו' רק הוא לתוספת ביאור אבל חליל' לפרש היתור לשון זה דרשאי לילך תחל' לע"ש עכו"ם בלי רשות ב"ד קידם שילך לד"י כי זה אסור לעשות כמ"ש הטור בשם הרא"ש בסימן ס"א שיש לפרש הלשון בענין שלא יהא בו עביר'

יב אפי' הם קטנים עיין מ"ש בדיני הנפק בסופו סימן כ"ו ואם לא כתוב בשטר ואפילו מיתמי אין מגבין מיתמי ועיין בטור ח"מ סימן ק"ח משא"כ אם כתוב כך בשטר כל תנאי שבממון קיים ונ"ל דבכל זה צריך המלכת בעלים שהתנ' כך המלו' בפירוש עם הלו' אבל מן הסתם אין לכתוב כך והא דכותבין כך בק"ק פראג משום דהתקנ' כך היא כ"ע ידעי ושוב אין צריך דעת בעלים. ועמ"ט בסימן הקודם סעיף ט"ז

יג ואח"כ התרצה וכו נרא' דאף אם לא כתוב בלשון זה רק שכך הותנ' ביניהם בתנאי כפול וכו' כעין שכתבתי נוסח שטר ח"ז ושטר בטחון על חליצ' נמי היינו הך

יד גם זאלין מיר קוין תקנ' וכו' אין צריך לכתוב כל זה בשאר מקומות רק בק"ק פראג ששם נתקנו כמה תקנות על עניינים אלו לאיז' צורך ובשאר דוכתא לא מעל' ולא מוריד בזה והמשכיל יבין

טו אפי' בתפיסה עיין בהגהות רמ"א בח"מ סימן צ"ז סעיף ט"ו

טז דקנינין ודעתידין למקני עיין בח"מ סי' ס' ובסי' קי"ג ועמ"ש לעיל בדיני כתובה סעיף נ"ז

יז דאית להון אחריות עמ"ש בסימן הנ"ל סימן נ"ח נ"ט

יח עליו תברא עיין בהגות רמ"א סימן נ"ד ס"ב ובסימן ע"א ס"ה

יט שטר אמנה פירוש כתב ללות ולא לוה ת"מ סימן מ"ז

כ או ריבית פירוש וזקף הקרן עם הריבית ח"מ סימן נ"ב וי"ד סימן קס"א

כא או בטל לא ידעתי לפרש יתור לשון זה דבכל הני דאמרן נמי .בטל הוא ואפשר דמרמז על שטר מוקדם דשטרי חובות המוקדמין פסולין ואף אם ההלוא' קיימת דלא יהא אלא מלוה ע"פ מ"מ השטר פסול שלא יטרוף לקוחות שלא כדין אך לפ"ז הי' צ"ל אז פסול הוא ואפשר דפירושו שצא יאמר פרוע הוא ואז ממילא השטר בטל

כב או נמחל שעבודו פירוש שלוה בזה השטר ופרע ואח"כ רוצה לחזור וללות בו בח"מ סימן מ"ת ובסי' נ"ז

כג דלא כאסמכתא עיין בש"ע ח"מ סי' ס"א סעיף ה' ובסי' ע"א סעיף י"ד ובסימן קי"ג ועמ"ש לעיל בדיני כתוב' ד"ה דלא כאסמכתא

כד באחריות וחומר עיין בח"מ סוף סימן רמ"א

כה בביטול כל מודעות תמוה הא דלא כותבין נמי פיסול עדי מודעת ועיין בסמ"ע סימן ר"ה ובא"ע סי' קל"ד גם תמיה מה שלא כותבין כל לשנא דמשתמע וכו' ואפשר שנכלל במה שכותבין מחד עד מאה עד דיפוק וכו' ודיני מודעות אכתוב במקומו בס"ד

כו מחר עד מאה על הסופר לתקן מה שנכתב בנוסח דק"ק פראג שט"ח שנרשם בפנקס הקהל יכתוב במקומו מחד עד מאה עד דיפוק חד מתחת ידיכון שיהא נכתב כראוי וכתיקון חז"ל לתועלת בעל השטר. ומה שכותבין כך היינו משום שאם הוא מוחזק בב"ד שוב אין לו תקנה משא"כ אם כתוב כך בפירוש כל תנאי שבממון קיים

כז על כל פרט וכו' כותבין כך משום דנאמנות בהלואה וביטול מודעא במתנה עד דמפרשי ואם כתב נאמנות בלא המלכת בעלים אין סומכין על הנאמנות לכן מן הראוי לכתוב על כל פרע וכו' אן באיזה לשון שיהי' כמו וקנינא מפלוני על כל מה דכתיב ומפרש לעיל בפרט בענין הנאמנות במנא דכשר וכו' ועיין בש"ע ח"מ סימן ע"א סעיף י"ד ט"ו

כח במנא דכשיר עיין בפסקי מהרא"י סימן ר"ו

כתיבת יד הלוה בעצמו כט מודה אני ח"מ וחתימת ידי דלמטה תעיד עלי כמאה עדים כשרים ונאמנים איך שאני ח"מ חייב לכמר פב"פ מאה רייכש טאליר שהלוה אותם לי מידו לידי במזומנים והרי הם עלי ברשו וחוב גמור ואמתי ומחויב אני ח"מ לשלם וחוב הנ"ל לפלוני הנ"ל וליורשיו אחריו וב"כ לזמן פלוני במעות מזומנים ובמטבע טובה העוברת לסוחר ובלי שום סחורה בעולם ואפילו כשיהי' לי שום סחורה או מטלטלין או קרקעות אפילו טובה מאוד מחוייב אני ה"מ לטפל בה ולמכרה אפילו בחצי דמי שוייה כדי לשלם חוב הנ"ל דוקא במזומנים לזמן הנ"ל גם מחוייב אני ח"מ לשלם כל ההוצאות וההזיקות שיגיע מחמת עיכוב פרעון חוב הנ"ל בכל אופן גוף החוב הנ"ל ואין אני ולא שום אדם בעולם נאמנים אפילו בשבועה חמורה לטעון שום מענה בעולם הגורעת כח כ"י זאת רק אדרבה כמר פ' הנ"ל וב"כ יהיו נאמנים נגדי ונגד יורשי אחרי וב"כ בדיבור קל בלי אלה או שבועה או ג"ש או ק"ח לומד כ"י זו אינה פרוע לא כולה ולא מקצתה וגם על ההוצאות והזיקות הנ"ל ועל כל שאר ענייני חוב הנ"ל על הכל יהיו נאמנים לעולם הן קודם זמן הפרעון הן דאחר זמן הפרעון וכל הא דלעיל קבלתי עלי ועל יורשי אחרי וב"כ לאשר ולקיים כל הנ"ל בח"ח ובשד"א וכל דין תורת נאמנות לבעל השטר כתקון חז"ל לעדות ולראיה כתבתי וחתמתי יום וכו'

א כתב בש"ע ח"מ סי' ס"ט סעי"א וז"ל אפי' כתב לו בכתב ידו חתימו' ידי דלמטה תעיד עלי כמאה עדים אפי' הכי לא הוי רק כשאר כ"י ופירש בסמ"ע ואינו גובה בו ממשעבדי וגם נאמן לומר פרעתי כשאין בו נאמנו' דכל שלא חתימו עליו עדים לית ליה קלא ופורע ואינו חושש להניח שער כזה ביד המלוה כמ"ש בסעיף שאחר זה עכ"ל וא"כ קשיא למה כותבין תעיד עניו כמאה עדים כבר תירץ מהרא"י בפסקיו סו' ר"א דכותבין הכי לשופרא דשטרא להודיעם בחתימתו דהודא' בע"ד כק' עדים דמו ולא מצי למימר להשטו' נתכוונתי. ואע"פי שמשמע שם שמהר"מ מינץ היה השואל ורצה שיהיה כאלו הוא שט"ח בעדים מ"מ בש"ח שלו בסוף סימן ע"ט כתב נמי דלא ה"י כשטר בעדים ומה שכתב וחתימתי תעיד עלי כמאה עדים ר"ל חתימתי תעיד כק' עדים שראו ההלואה שהלוה לו או פירוש וחתימת ידו תעיד עלי כק' עדים