נחלת שבעה מהדורה קמא עה

ממנה או מכל באי כחה אפילו שוה פרוטה בעולם (זולת מה שהוא תיקון מדינה דהיינו חמשה מכל מאה שיש לה בכתובה ולא שוה פרוטה יותר כך צריך לכתוב כאן במדינות באמבערג) תיכף ומיד אחר כלות ג' חדשים להעדרו של אחינו בעלה הנ"ל ח"ו כשתהיה ראויה לחלון ובלבד ב) שהיבמה תלך אחר היבם וכל ג) זמן שלא יפטרנה בחליצה כשירה כנ"ל תהא היבמה ניזונ' מנכסי מיתנא ומוחזקת בהן כל הא דלעיל קבלו עליהם האחים הנ"ל בח"ח ובשד"א ובביטול כל מודעו' ובפיסול כל עידי מודעו' בעולם בכל לישנא דאמרי רבנן דמבטלי בהון מודעו' ושטר חליצה זה לא יפסול ולא יגרע כחו בשום ריעותא וגריעותא בעולם מכל מה שהפה יוכל לדבר והלב לחשוב ולהרהר ויהא הכל נידון ונדרש לטובה לזכות וליפוי כח בעלת השטר וידה על העליונה ויד המערער על התחתונה ויהא כח לשטר זה כאלו נעשה בב"ד חשוב דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי וקנינא מן האחים וכו' והכל שריר וקיים

א בחנם במקצ' ת"ש נכתב וז"ל ומחמ' עזבון נכסי מיתנ' תוך שתי שנים הראשונים אחר הסופה יעמוד כמבואר בתנאים שנתקנו בין הזוג הנ"ל ואח"כ יעמוד כתקנו' קהלו' שו"ם דהיינו הברירה ביד היבם לחלוק עמה הנכסי' או ליתן לה כתוב' עכ"ל וכתב רמ"א בש"ע סימן קס"ה שתקנו' הקהלו' שאם יתרצו היבם והיבמה בחליצה יחלוקו כל הנכסי' שהניח אפי' אינו מגיע החצי לכדי כתובת' עכ"ל וצ"ע כי בעניי לא ידעתי אם כך התקנ' כי לא נמצא כן בכל בו ובתשו' מהר"מ ובתשו' מהר"מ מינץ וכולם מלשון התקנו' דעכ"פ אין לפחו' לה ממה שהכניס' וז"ל התקנה וגם גזרנו שהיבם אינו רשאי לענן היבמה כי אם לפחו' לה מנכסי' שבאו לה מחמ' בעלה קרקעו' וספרים נחל' אבותיו יסדרו ביניהם שלא תסוב נחלה לבי' אב אחר ואם הם מכסף מקנתו ולא אחוזתו יחלקו ביניהם הישר בעיניו בוררם ומן המטלטלין יש לסדר ע"פ טובי העיר בין היבם והיבמה לפי טובי העיר ודאי אין לפחו' לה ממה שהכניסה עכ"ל הרי שכתבו שאין לפחו' לה ממה שהכניסה ואף שכתב תחלה שיש לפחו' לה מנ"מ שלה מ"מ אין כל הנשים יש להם נ"מ ואף על פי כן כתב בסתם שאין לפחו' לה ממה שהכניס' ועוד לשון יסדרו ביניהם משמע שלא תפסיד היא מכל וכל רק תטול דבר אחר כנגדו ובלאו הכי נראה שט"ס הוא וכנ"ל ונ"מ שלה אין לפחו' לה וכן הוא במהר"מ מינץ סי' י"א כתב ב' פעמי' בזה הלשון כי אם נ"מ שלה אין לפחות לה עכ"ל גם הת"ה נדחק בזה בסי' ר"ך אם לפחו' לה מכתובה וסיים וכתב וז"ל אמנם בני רייניס נוהגין עכשיו שהיבמה יש ברירה בידה וצריכין לחלוק עמה כל הנכסים או יתנו לה כל הכתובה משלם והיינו על דרך שכתבתי שלעולם חולקת היא עד כדי כתובה לא ידעתי אם מקובלי' הם שתקנו' הקהלו' הקדמונים כך היא אם מקרוב חדשו להם סדר זה עכ"ל גם בפסקיו סימן רס"ב כתב וז"ל תקנו' הקהלו' לא ברירא לן ולא בקיאין בהוא וסוברי' אנחנו דלא ברירא לשום אדם בדורינו וכו' הרי שגם הת"ה מסופק אם התקנו' כך היא וכתב שהברירה ביד היבמה ואין ספק שאם הברירה ביד היבמה שלא תקחי היא הברירה לחלוק בנכסים אם אין החצי מגיע לכדי כתובת' ופשיטא שתרצה שיתנו לה כתובת' משלם. גם רמ"א ז"ל עצמו כתב דיש דעו' אחרו' בענין תקנו' הקהילו' וא"ת א"כ אם אין רשאי לפחו' לה ממה שהכניסה א"כ מה הרויח היבם וכל עיקר נתקן תקנו' החלוק' כדי שירויח קצת אך שלא יבקש סך הרב' ותבא לידי עיגון ובזה לא הריוח כלום וי"ל דמ"מ הרויח כל התוספו' שליש שצריך הבעל להוסיף על מה שהכניסה והוא אינו נותן התוספ' רק שאין רשאי לפחות ממה שהכניסה ד"מ אם הכניס' מאתים והוא לא הניח רק ג' מאות אז אין לפחו' לה וצריך ליתן לה מאתים משא"כ אם היה חולק הנכסים היתה מפסד' חמשים ממה שהכניסה ואם היתה מכנס' מאתים והוא הניח ה' מאות אז אם היה צריך ליתן לה תוס' היתה נוטל' ג' מאו' ואם היה חולק עמה בשוה מ"מ יגיע לחלקה חצי תוספ' ולכן הברירה בידו ואז ודאי לא יתן לה רק מה שהכניסה ולא התו' ואם הניח יותר מכדי כתוב' הרבה מ"מ לא יתן לה יותר ממה שהכניסה א"כ למה אמרו שהברירה ביד היבם לחלוק או ליתן לה כתובה וכי מה ברירה היא זו דלעולם היא נוטלת כתובתה והוא נוטל כל המותר אין ז"ק דבאמ' בלשון התקנו' לא הוזכר שום ברירה כלל במאי דכתב בלשון התקנו' שאין לפחו' לה לא הוזכר שום בריר' ואפשר שלפי מה שהיה כתוב לשון התקנו' לפני רמ"א שיחלוקו כל הנכסים אעפ"י שאין מגיע החצי לכדי כתובת' אפש' ששם היה כתוב הבריר'. ועוד נ"ל דעיקר התקנה של הקהילו' לא נתקנה רק במקו' שאין כותבין שטר חליצה או לא היה לאשה זו שטר חליצה על זה תקנו הקהילו' לחלוק בנכסי' כדי שלא יתן היבם עיניו בממון הרבה ויעגננ' אבל במקומו' שכותבין שיתן לה חליצה בחנם אין לכתוב בשטר חליצ' שיחלוקו כתקנו' שו"ם דא"כ שסר חליצה מאי אהני הלא סתמא כפירושו דאף אם לא נכתב שטר חליצה אין לחוש שמא יעגנה ויתן עיניו בממון הרב' שהרי בשביל זה החרימו הקהילו' ותקנו מה שתקנו לכן נראה דאין לכתוב כך ואעפ"י שבנוסח מהר"מ מינץ כתב ג"כ מחמת הנכסים עזבון מיתנ' יעמוד כתקנו' קהלו' שו"ם מ"מ סיים הרב זהו הסדר כפשוטו אכן כמה תנאי יש בענין חזר' נכסי' וצריך להאריך כפי תנאם עכ"ל נראה דגם דעת הרב כמו שכתבתי שתקנו' שום שייך למי שאין לה שפר חליצה ויש תנאי' ביניה' כגון שיחלוץ לה בחנם או שתתן לו דבר קצוב מכל מאה כמנהג מדינ' זו הכל לפי תנא' ומ"ש הרב בנוסח שלו מחמ' נכסי עזבון מיתנ' וכו' יעמוד כתקנו' שו"ם מלתא דפסיקא נקט ולא נקטי רק לדוגמא

ואעפ"י שכתב מהר"מ פדואה סוף סימן כ"ג דלכך כותבין שטר חליצה כדי שלא יבא בטענה לאמר קים לי כהני דפסקו מצו' יבום קודמ' וא"כ שטר חליצה מהני ומהני דאם לא נכתב שטר חליצה היה יכול לומר קים לי כהני וכו' ואעפ"י שבאמ' אין בדעתו לייבם וגם יודע שאין בדעתה להתייב' רק יבא בהערמה כדי להוציא ממנה ממון הרבה כעובדא דבתשובה שם סימן י"ח וע"כ אהני שפר חליצה ואם כן לפ"ז לעולם יש לכתוב בשטר חליצה תקנו' שו"ם והברירה ביד היבם וכו'. זה אינו דמ"מ זרוק חוטרא אאוירא ואעיקרא קאי דממ"נ אם אינו רוצה לא בחליצה ולא ביבום הא כופין אותו לחלוץ כמ"ש ב"י בשם מצא כתוב הביאו רמ"א בסי' קס"ה ופשיט' דכופין אותו אף אם אין בידה שטר חליצה ואם רוצה לייבם ולא לחלוץ אז יש חילוק אם יש לו אשה נמי כופין לחלוץ ופשיט' דכופין גם אם אין לה שטר חליצה כדאמרן ואח"כ פשיטא דאין נותנין לו יותר מתקנו' שו"ם ועוד אדרב' כתוב בטור ובדרישה בפירוש דבמקום שכופין לחלוץ צריך ליתן לה חליצה בחנם. ואם אין לו אשה ואומ' שרוצה לייבם אבל דעתו ליקח ממון הרבה נהי דאין כופין אותו לחלוץ כפסק מהר"מ פדוא' סי' י"א אבל מ"מ מטעינין ליה ואם לא נוכל להטעותו מ"מ נוכל למצא צד אחר שמלמדין לאשה שגם היא תתרצה ביבום ואז אין מניחין לייבם דהא אף אם באמ' כוונתו לייבם ויאמר קים לי כהני דאמרי מצו' יבום קודמ' מ"מ מלמדין אותה שגם היא תתרצה ביבום ואז אין מניחין לייבם כמו שפסק הטור בשם ר"ת הביאו רמ"א לפסק הלכ' וא"כ ממ"נ ע"כ צריך לקיים תקנו' ר"ג מ"ה שלא יעגן היבמה וצריך ליטול כמנהג קהילו' שו"ם. ועוד נהי דאין כופין אות' להדי' מ"מ נוכל להיבדל ממנו עד שיחלוץ והכא איתא בהדיא במהרי"ק שורש ק"ב הביאו הב"י בסי' קל"ד ומביא ראיה מהא דר"ת שכתב כל הכופ' בטענו' מאיס עלי מרבה ממזרים בישראל ואפ"ה כתב דעושין חרם ביניהם שלא לדבר עמו וכל שכן בחליצה וא"כ הדרי קשיא לדוכתא למה צריכה לשטר חליצה והא בלאו הכי סתמא כפירושו דאף אם אין בידה שטר חליצה צריך לקיים תקנו' הקהלו' וא"כ מה