נחלת שבעה מהדורה קמא סט

והמותר על נדונייתה שהכניסה לי הן מטלטלין הן מעות מזומנים כסף ושוה כסה טמון וגלוי ידועים ושאינם ידועים ראוי ומוחזק על כולם מחלתי מחילה גמורה וסלקתי את עצמי ויורשי אחרי סילוק גמור מהם ומפירותיהן ג) ומפרי פירותיהן מעתה ועד עולם רק יורשיה ויוצאי חלציה או הבאים מכחה הם ד) יורשים ולא אני מעתה יש כח ורשות למרת פלוני' הנ"ל בנכסים הנ"ל להנחיל ולהוריש וליתן במתנה ולמכרם למי שתרצה בלתי דעתי ורצונו ואין לי וליורשי עליהם לא דין ולא דברים לא בהן ולא בפירותיהן ולא בפירי פירותיהן עד עולם וליתר שאת ויפוי כח של אשתי מרת פ' הנ"ל ויורשיה אחריה קיבל עליו ר' פלוני הנ"ל בח"ח ובק"ס ובשד"א שלא יטעון ויערער אחרי הנכסים הנ"ל שיש לה ה) יתר על מה שהכניסה לו בנדונייתה לא בראוי ולא במוחזק ושלא לזכות בהם בשום צד זכייה בעולם לא הוא ולא יורשיו לא בהן ולא בפירותיהן ולא בפירי פירותיהן עד עולם וכו' שאר שופרי דשטר וקנינא וכו'

א וקנו ממני. כתב הטור א"ע סי' צ"ב בשם הרמב"ם שאם קנו מידו מהני תנאה אפילו התנאי אחר הנישואין ואם מכרה ונתנה קיים וכן פר"י ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל עכ"ל וכתב הב"י בשם הרב המגיד שלמד הרמב"ם כן ממה שאמרו בפרק חזקת הבתים גבי הא דהאומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו שאם קנו מידו קנה חבירו ולא יהא כח הבעל בנכסי אשתו גדול מכח השותף בחלקו עכ"ל וא"כ בשרה אם קנו ממנו קנה. ואף ע"פ דמחילה אין צריך קנין נ"ל דמ"מ לא דמי דמחילה כבר הוא ביד הנמחל לו כגון שמחל לו חוב שהיה חייב לו לכן אין צריך המוחל קנין משא"כ בשותף בשדה דכל אחד עומד בשלו וקרקע ברשותיה דמרא קמא קאי ולא אתא ליד המקבל עדיין והוי ממש נמי שרוצה ליתן מחנה לחבירו וצריך קנין. ומיהו אם קנו מידו מהני בנשואה כמו בארוסה בלא קנין וכ"כ הב"י ע"ש הר"ן וז"ל הר"ן כתב על פרש"י ואסיקנא דמגופה של קרקע קנו מידו וה"ה בנשואה דמהני לפירות אם קנו מידו נמי מהני וכפי' ר"י עכ"ל אף ע"ג דכתב הטור ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל מ"מ גם הש"ע פסק כפי' ר"י דאם כתב לה כן אחר הנשואין וקנו מידו אז מכרה ומתנתה קיים ורמ"א לא השיג עליו שגם רמ"א סובר כן להלכה וכ"כ הב"ח דמשמע מדברי הרב המגיד דאף לפרש"י דאסיק דהאיבעיא בגמרא קנו מידו מהו על שותף קאי דמגופה של קרקע קנו מידו דה"ה לאשתו נשואה אם קנו מידו שדינו כארוסה שלא קנו עכ"ל וא"כ כל אפי שוין דבקנו מידו בנשואה מהני. ולכן כתבתי נוסח זה על אשתו נשואה ובקנו מידו אבל אם מסלק מנכסי ארוסתו אין צריך קנין. ומיהו נראה דוקא הנכסי' שכבר זכתה בהן האשה דאז הוי נמי כאלו באו ליד הבעל וידו כידה ועדיפא מידה בהא צריך קנין ובהכי איירי האיבעיא בגמרא לפי' ר"י והרמב"ם דאז מאחר שכבר זכתה בנכסים וידו כידה והוי כאלו נותן עכשיו מתנה לאשתו דצריך קנין ממש כההיא דפרק חזקת הבתים הנ"ל אבל אם עדיין לא באו הנכסים ליד האשה כגון שראוין לה לירש נכסים דעדיין לא זכה בהן הבעל בזה אין צריך קנין דבמה שלא הגיע לידו עדיין יכול להסתלק בדיבור בעלמא וכמ"ש הטור בשם הרמב"ן גבי תנאי שהתנה בעודה ארוסה דמועיל אפי' לנכסים שיפלו אחר נישואין וכמו שאכתוב בסמוך

ב לאשתו דוקא אם כותב לאשתו צריך קנין אבל אם כותב בעודה ארוסה מהני סילוק בלא קנין משום דעדיין לא זכה בנכסי' כ"כ הב"י בשם הרמב"ן והר"ן וה"ה והב"י הסכים ג"כ עמהם וכ"כ מהר"מ מינץ סי' ל"ט הבאתיו לקמן סי' כ"א דבדבר שלא בא לידו עדיין יכול לסלק בדיבור בעלמא ולכן אין צריך קנין כלל בעודה ארוסה. ועוד דאפילו אם כתב לה בעודה ארוסה שלא יהיה לו דין ודברים בנכסים שיהיו לה לאחר שנשאת מהני סילוק בלא קנין משום שעדיין לא זכה בנכסים ומטעם שכתבתי וכ"כ הטור ע"ש הרמב"ן ועיין בש"ע ח"מ סי' ר"ט ס"ח

אבל במשודכת כתב ב"י בשם הר"ן וז"ל דוקא בכותב לה ועודה ארוסה דשייך בה קצת אבל קודם לכן כיון שאין לו שייכות בנכסים כלל סילוקו לאו כלום הוא עכ"ל ופירוש אפילו סילוק לא צריך וסברא הוא דהא אפילו בארוסה דשייך קצת בגוה מהני סילוק בלא קנין וא"כ במשודכת אפילו סילוק אין צריך שהרי לא בא לידו עדיין וגם אין לו שייכות בגוה. ועוד נ"ל שהוא מוכח מדברי הטור והש"ע בא"ע בסי' פ"ה ובסי' צ' וז"ל וכן אם נתנה מתנה, לאחר קודם שנשאת כדי להבריח מבעלה אע"פ שאין המתנה מתנה אין הבעל אוכל פירות עכ"ל והוא מפרש"י והר"ן פרק האשה שנפלו וז"ל הגמרא שם ההיא אתתא דבעי דתברחינהו לנכסי מגברא כתבינה לברתה (ופרש"י היתה אלמנה ובאתה לינשא והיתה מקדמת ונותנה נכסים לבתה כדי להבריח זכות בעלה מהן שלא יזכה בהן) לסוף אנסיבה ואיגרשה אתאי לקמי דרב נחמן קרעיה רב נחמן לשטרא אמר לא שביק אינש נפשיה ויהיב אפילו לברתיה (ופרש"י אתאי לקמיה דרב נחמן לתבוע את בתה להחזירה נכסי והבת הוציאה שטר מתנתה וקרעיה רב נחמן עכ"ל) הרי דהמעשה בגמ' היה קודם שהיתה משודכת ולא זכה בהן הבעל ופי' ב"י הטעם דהוי כמו נכסים שאינם ידועים לבעל דלא זכה בהן הבעל. וא"כ ה"ה במשודכת וכ"ש אם פסקה לו כמה שתכניסה לבעל והבריחה המותר דלא זכה הבעל במותר דממ"נ אם לא ידע מהמותר הוי ממש נכסים שאינם ידועים ואי ידע מהם ולא פסקה לו המותר הוי להו דין הברחה מאחר שלא פסקה לו יותר וסבר וקיבל ואין לו זכות במותיר נכסיה. וע' מזה עוד בש"ת מבי"ט חלק ב' סי' רכ"א

ואם כתבה לו מתנה גמורה מתנה חלוטה מתנו' עלמין ע' בש"ע א"ע סי' צ' ס"ח

ג מפירותיהן ומפירי פירותיהן עד עולם בין בחיים בין במות כל אלו לשונות יש בהן כמה נפקותו' גדולו' ועיין בסור א"ע סי' צ"ב ולכן נ"ל דאין לסופר לכתוב כל אלו יפוין בסתם בלא ידיעו' בעלים דאין זה כמו שופרא דשטרי רק כמו נאמנו' בהלואה וביטול מודעי במתנה עד דמפרשי ועיין בטור חושן משפט ושו"ע סי' ס"א

ד הם יורשים. כו' ע' מזה בש"ת הרב מבי"ט ח"ב סי' ר"י

ה שיש לה יתר על וכו' ושטר חצי זכר הוי נמי בכלל סילוק נכסי' מהרי"ק שורש י"ג ומיהו הכל לפי משמעות השטר ועיין בב"י ס"ס צ"ב

בחסד עליון ואהבתו. סדרתי נוסח סילוק לאיש מנכסי אשתו. ועתה אזכור. נוסח ודיני שטר חצי זכר

נוסח שטר חצי זכר

כא זכרון עדות שהיתה בפנינו עדים ח"מ בכך וכך וכו' איך א) שבא לפנינו ר' פב"פ ואמר לנו הוו עלי עדים וכו' וקנו ממני וכו' ואף חתמו ותנו ליד בתי מרת פ' שהיא אשת כמר פב"פ להיות לה וליוצאי חלציה שיהיו לה מבעלה הנ"ל לעדות לזכות ולראיה איד שרציתי ברצון נפשי הטוב שלא באונס והכרח כלל