נחלת שבעה מהדורה קמא סח

ובש"ע ח"מ סימן ר"ג סעיף א' ובסימן רמ"א. וכתב הרשב"א סימן אלף ל"ג באחד שקבל קנין שיעשה שטר מחיל' לחבירו ופסק דהוי קנין דברים דאינו אלא סילוק שעבוד ואם קנו מידו שיסלק לאחר זמן שעבוד שיש לו עליו אין זה אלא דברים בעלמא ולא עשה ולא כלום עכ"ל ועיין מה שאכתוב בסימן הסמוך סעיף א': ונוסח זה השני לקחתי מקורו מטור א"ע סימן צ"ח ועיין שם: (שובר על הכתובה

) יט זכרון ערות שהיתה בפנינו עח"מ בכך וכך בשבת וכו' איך שבאת לפנינו האשה מרת פב"פ ואמרה לנו א) הוו עלי עדים כשרים ונאמנים וכתבו בכל לשון זכות ויפוי כח ובכל אופן המועיל ואף חתמו ותנו ליד בעלי ר' פב"פ להיות בידו וביד יורשיו אחריו לערות ולראיה מחמת שנתרציתי ברצון נפשי דטוב שלא באונס והכרח כלל וכו' עד דלא למהדר ביה מיומא דנן ולעלם איך ב) שנטלתי וקבלתי ונשתלמתי מבעלי ר' פב"פ סך כך וכך מפרעון כתובתי המחזקת מאה לטרין דכסף העולה לשש מאות זהו' רייניש קבלתי פך כך וכך נמצא שלא נשתייר ביד בעלי רק סך כך וכך ומעתה אני ג) פוטרת ד) ומוחלת לבעלי בפטור גמור ומחילת עלמין את כל המותר שלא אתבע ממנו לא אני ולא יורשי או באי כחי לא מבעלי ולא מיורשיו או מבאי כחו שום פרוטה מסך הנ"ל רק יהא פטור ומסולק לגמרי ממני ומכל באי כחי מחמת סך פרעון הנ"ל וכל מי שיבא מארבע רוחו' העולם וכו' וכל מודעי וכו' ושטר פטור זה ומחילה זו לא יפסול ולא יגרע כחו בשום ריעותא וגריעותא בעולם אך תמיד יהא בתקפו ובחזקתו כתוקף כל שטרי מחילו' דנהגין בישראל העשוין כתיקון חז"ל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי לעדות ולראיה כתבנו וחתמנו מה שנעשה בפנינו יום הנ"ל

א הוו עלי עדים כו' בכל הטופסים כתובים ונדפסים כתבו קבל קנין סודר ונראה שהוא אך ומותר כי מחילה אין צריך קנין והשטר אינה לראיה. ואי משום שלא יכולה לטעון שהיה מחילה בטעות הא לא מועיל קנין כלל כדאיתא בהגה רמ"א בח"מ סי' רמ"א ואפשר דבמקום שיש שטר ביד המוחל אז צריך קנין דאם לא הקנה בקנין אין צריך להחזיר לו השטר ואין המחילה כלום וכך פסק בסמ"ע סי' י"ב שהוא סותר למ"ש בסי' רמ"א מ"מ נראה עיקר כמו שכתב בסמ"ע סי' י"ב דבתפס שטרא כל זמן שאינו מחזיר לו מיד לא מהני ביה מחילה גמורה בלא קנין אבל צ"ע דרמ"א כתב בפירוש בסי' רמ"א דהוי מחילה בדברים בעלמא אפילו היה לו שטר או משכון וכן גילה רמ"א דעתו בסי' י"ב ועל הסמ"ע קשיא דפסק בסי' י"ב דלא כרמ"א ובסי' רמ"א לא גילה דעתו כלל. ועוד יש לדקדק בלשון רמ"א שכתב וז"ל כל מקום דמחילה אינה צריך קנין אפילו הקנה לו לפני עדים פסולים אפילו הכי מחילתו מחילה משמע דלפעמים מצינו מחילה דצריך קנין והיינו בתפיס שטרא או משכון והכי הוי לי' למימר הואיל ומחילה אין צריך קנין לפיכך אפילו הקנה לו לפני עדים פסולים אפילו הכי הוי מחילתו מחילה וצ"ע ונלע"ד הואיל והוא ספיקא דפלוגתא יקנה בקנין היכא דתפיס משכון או שטרא כדי שלא יכניס בספק ואף שמספק אין מוציאין ממון מיד המחזיק מ"מ גם השטר לפחות לא מגבינין ביה ולא קרעינן ליה ונ"מ דאם תפס לא מפקינן מיניה וע"כ יקנה בקנין ויזהר עכ"פ שיכתוב באופן שלא יהא קנין דברים. אבל היכא דלא נקיט שטרא פשיטא דאין צריך קנין ובמחילה על מקצת כתובתה אין צריך קנין כמו שכתבתי בשם הטור וכ"כ הטור בסי' ס"א מעשה בכל יום שהמוחל כותב בכתב ידו וחותם וכן הדין אם כתב אחר וחתם הוא עכ"ל ועיין בש"ע ח"מ סי' י"ב וסי' ל"ט וסי' פ"א סעיף כ"ט וסי' רמ"א וכ"כ הטור א"ע וש"ע בסי' ק"ה בפי' במוחלת כתובתה שאין צריך קנין רק אם הם דברים שהדעת סומכת עליהן. וע' במהר"י ווייל סי' ס"ט ובשארית יוסף סי' ס"ו שוב מצאתי בפי' במהרי"ל הלכות גיטין דאין כותבין בשטר מחילה וקנו ממנו דהא לא קנו

ב איך שנטלתי במשנה ו' פ"ט דכתובות בענין הפוגמת כתובתה דאין לכתוב שובר על הכתובה עצמה רק בשטר מיוחד ואף על פי שבכתובה בלאו הכי משביעין אותה כעין דאורייתא מ"מ יש נ"מ דבפוגמת כתובתה משביעין אותה אפי' לא טעין איהו אבל אם לא פוגמת כתובתה אי איהו לא טעין אנן לא טענינן לה. ועיין בח"מ סימן פ"ד והתוס' ריש אע"פ כתבו דאם פוגמת כתובתה אפילו התוס' אינה גובאת בלא שבועה ואפי' הכתובה בשטר א' והתוס' בשטר אחר

ג ומעתה אני פוטרת. כאן במחלה על מקצת כתובתה כותבין שטר שאינו מוחל רק סך כך וכך ובשאר פטורים צריך לכתוב פב"פ מסולק ממנו לגמרי מכל טענות ותביעות וערער שהיה לי עליו מעולם עד היום הזה הן התביעו' שבע"פ הן התביעו' שבכתב כולם בטלים ומבוטלים וכו' ואין לי עליו לא שבועה ולא גלגול שבועה ולא שום ק"ח ואפי' חרם סתם מחמת שום ענין שעבר מעולם עד היום הזה רק יהא פטור ומסולק ממני לגמרי ומכל באי כחי כך הוא בטופס דפוס קראקא וע' בח"מ סי' ע"א

ד ומוחלת עיין בהגהות רמ"א בא"ע סי' ק"ה סעיף ד' ומ"מ אם היא מוחלת כתובתה מ"מ צריכא שתשאר לה כדי כתובתה דאורייתא כמבואר במקומו בס"ד וע' בדין כתובה דאירכסא סי' י"ג סעיף ה' ד"ה וכדו אירכס השני ובדין תוס' כתובה סי' ט"ז סעיף א' באמצע ד"ה מוסיף גם שם מבואר אימתי כותבין שובר. וע' בח"מ סימן ר"ז ובסמ"ע שם. וע' מ"ש בדין מסירת מודעה סי' מ"ג

אחד שיש בידו מקצת כתוב' אשת אביו ורוצה לקיימה פ"פ עד אחד מן העדים שלא בפני האשה עיין בתשו' רמ"א סי' ק"י

שובר שאין בו זמן ונודע הזמן שנכתב אם שובר כח השטר שנכתב אח"כ ע' בש"ת מהר"א ששון סי' ל"ב דמגבינין בזה השטר אף ע"פ שאין בשובר זמן וע' מ"ש לעיל בסי' י"ג סעיף ה' ס"ק ד'

שבח לשוכן מעונים ונתן לי כח ורב אונים הוא יעזרני ויעזריני מתורתו ילמדני אשר יצאתי ידי חובה להשלים דיני שטרות שהם תחת שם כתובה יעורר עלי חסרו ואמונתו לסדר נוסח דיני סילוק לאיש מנכסי אשתו

כ זכרון עדות וכו' א) וקנו ממני בק"ג אגב סודר ותנו ליד ב) אשתי מרת פב"פ וכו' דלא למהדר ביה מיומא דנן ולעלם איך שמעכשיו סלקתי את עצמי ואת יורשי אחרי סילוק גמור בכל אופן המועיל ככל תיקון חז"ל מכל נכסי אשתי פב"פ הנ"ל אשר לא הכניסה לי בנדוניא בשעת החופה כל המוסיף