נחלת שבעה מהדורה קמא סב

(טופס ר"י בר יהודה ורבינו שלמה ותשובת הגאונים

) איך ר' פב"פ אהדר מתרכתא דידיה מרת פב"פ ואמר תהוי לי לאנתו כדת משה וישראל וכו'

(טופס רבינו אלעזר בר יוסף ז"ל

) איך ר' פכ"פ אהדר מתרכתא דידיה פב"פ בדלא נסיבת לגבר אוחרן וכך אמר לה הדרי גבאי ותהוי לי לאנתו כדת משה וישראל כד הוית מן קדמת דנא ואנא אפלח וכו'

אלו ג' העתקות הם במהר"מ מינץ וכ' דאין צריך לכתוב דחזי ליכי מדרבנן רק דחזי ליכי סתם ולא ידעתי טעמא מאי לא יכתוב דחזי ליכי מדרבנן אע"ג דמתחלה בתול' נשאית לו מ"מ עכשיו היא כאלמנה דעלמא דאין לה אלא. מנה וא"כ יכול לכתוב בפירוש כסף זוזי מאה דחזי ליכי מדרבנן. וצ"ע: וכתב מהר"מ מינץ דכן הלכה למעשה בטופס תשובת הגאונים ולא ידעתי באמת למה הצריכו שאר החכמים הנ"ל לכתוב בדלא נסיבית לגבר אוחרן ואי משום שמא ימות הבעל כדי שלא יסברו שהיה מחזירה אחר שנשאה השני ותהיה אסורה לכהן דהא בלאו הכי אסורה לכהן. ואי משום שנולד לה עם הראשון לאחר שהיתה נישאת לשני הלא הבאת כשירה לכהונה כדאיתא בפ' התינוקות היא תועבה ואין בניה תועבה ואפשר שאינו רק התנצלות לבעל שלא יהא נחשד שנשאה בעבירה משום והייתם נקיים מה' ומישראל דאלו כתב סתם אהדר מתרכתא דידיה איכא למיחשדיה שהחזירה אחר שנישא' ולפי זה הטופס האחרון הוא הנכון

נוסח תוספת כתובה

טז זכרון ערות שהיתה בפנינו עח"מ ברביעי בשבת וכו' למנין שאנו מנין כאן בעיר פלוני איך היקר כמר פלוני אתא לקדמנא ואמר לנא הדא מרת פב"פ כד הוית בתולתא (או ארמלתא כו') אנסיבת לי בחופה ובקידושין ובכתובה כדת משה וישראל וכען אשכחית רחמין בעינוי ובעינא להוסיף לה על כתובתא ולמכתב לה כתובה אחריתא בחריקא דכתובתא קמייתא דהות לה מנאי בכן אנן סהדי דחתימו לתחות קנינא מיניה השתא וכתיבנא לה כתובתא דא בחריקא דכתובה קמייתא ובלישנא דאמר לנא דהוה כתיבא כתובתא קמייתא (ויש כותבין כתובתא דא חלופי כתובתא קמייתא ובלשנא דאמר לנא) איך ר' פב"פ אמר לה להדא אנתתיה מרת פב"פ הוי לי לאנתו כדת משה וישראל ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי (ליכי) כהלכו' גוברין יהודאין דפלחין וכו' עד וצבי ר' פב"פ והוסיף לה מדיליה חמשין לטרין דכסף [ובפולין מאה זקוקים כסף צרוף סך הכל וכו'] וכען צבי ר' פב"פ והוסיף מן דיליה עוד סך כך וכך וגם הוסיף לה עוד כל בגדיה ותכשיטיה הן של כסף הן של זהב הן של אבנים טובות ומרגליו' השייכים לגופה וגם כל המלבושים ובגדים וצעיפים ובגדי לבן כרים וכסתו' ומצעו' השייכים לגופה סך הכל עיקר כתובתה ותוספתא קמייתא ודהשתא כך וכך מלבד הבגדים ותכשיטים וכו' וכך אמר רבי פב"פ אחריו' שטר כתובתא דא וכו' הכל כמו שכותבין בשאר כתובות רק כותבין ג"כ ביטול מודעות. כל זה הנוסח הוא כפי אשר נדפס בת"ש ד"ק

נוסח אחר

טז זכרון עדות שהיתה בפנינו עדים ח"מ בכך וכך בשבת וכו' למנין שאנו מנין כאן בעיר פלוני' איך שבא לפנינו היקר כמר פב"פ ואמר לנא הוו עלי עדים כשרים ונאמנים וקנו ממנו בק"ג אגב סודר מעכשיו וכתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח ובכל אופן המועיל ואף חתמו ותנו ליד אשתי מרת פב"פ להיות בידה וביד יורשיה אחריה לעדות ולזכות ולראיה איך שרציתי ברצון נפשי הטוב שלא באונס והכרח כלל כי אם בלב שלם ובנפש חפצה ובדעת שלימה ומיושבת והנני מודה בפניכם היום כמודה בפני ב"ד חשוב וראוי בהודאה גמורה שרירא וקיימא דלא בהשטאה ודלא בהשנאה ודלא בהשבעה ודלא למיהדר ביה מן יומא דנן ולעלם איך שהנני א] מוסיף מעכשיו לאשתי מרת פלונית הנ"ל מותר על שטר כתובתה שיש לה כבר ממני המחזקת מאה לטרין דכסף העולה לסך שש מאות זהובי' רייניש שהם ארבע מאות רייכש טאליר ב] מוסיף אני עליהם מעכשיו עוד שני מאות ר"ט דהיינו יהיה סך הכל עיקר כתובתא ג] ותוספתא קמייתא ודהשתא שש מאו' רייכש טאליר ואף אי אירכס כתובתא קמייתא תגבה בשטר כתובתא דא כתובתה שיש לה כבר ממני ותוספ' זו העולה ביחד לשש מאות רייכש טאליר וכל בגדיה ומלבושיה וצמידים ורדידים שעליהם וכל ד] צעיפיה לא יהיו נחשבין בסך הנ"ל ה] ולהיות כי אמרו חז"ל לכתוב לכל הנשים כתובו' שוות כדי שלא לבייש למי שאין לו לכן לא כתבתי תוספת כתובה זו כתוך עיקר כתובתה ומעתה נתתי לאשתי הנ"ל ד' אמות קרקע בחצרי במתני' בריא ולא במתנו' ש"מ ואגבן ואגב ק"ס הנ"ל הרשיתיה והשלשתיה ומיניתיה מורשית ואפטרופסי על כל נכסי הן כסף הן שוה כסף טמון וגלוי מקרקע ומטלטלי דקנאי או דעתיד אנא למקני נכסין דאית להון אחריו' ודלית להון אחריו' ושטר תוספתא דא יהיה לו כל תוקף ושיעבוד גוף הכתובה דאית לה כבר ממני ואחריו' וחומר שטר תוספתא דא קבלית עלי ועל יורשי אחרי להתפרע מכל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי תחות כל שמיא דקנאי ודעתיד אנא למקני נכסין דאית להון אחריו' ודלית להון אחריו' כלהון יהון