נחלת שבעה מהדורה קמא נד

ירצה שלא יאכל הרשות בידו לפיכך נוטל רשות כדי שיסכימו כולם אבל קידוש והבדלה וב"ה שהיא טעונה לשם מצוה אין צרין ליטול רשות אלא יאמר סברי רבנן כלומר תנו דעתיכם על הברכה לצאת בה עכ"ל וא"כ ודבריו בברכת אירוסין צריך ליפול רשות ולא בברכת נישואין ואין כמשיב על דברי הגדול הנ"ל אך הסברא הוא בהיפוך אם הוא בדבר הרשות כגון לאכול אין צריך לנטילות רשות דלא יהא שאינו אוכל כלל משא"כ בדבר שהוא חובה דלא סגי דלא מברך צריך ליטול רשות דאף אם הוא מחוייב בברכה מ"מ גם האחרים חייבים בברכה זו ומי נתן רשות לזה וסברא זו מצינו לענין יעלה ויבא בר"ח דאם שכח ולא התפלל ועלה ויבא צריך לחזור דלא סגי דלא יתפלל וע"כ צריך להתפלל כתיקונו ואם שכח יעלה ויבא בכ"ה אין צריך לחזור ולברך בה"מ דסגי דלא אכל פת וע"כ אין צריך לחזור דלא יהא שלא אכל כלל וכן לענין רצה בשבת בברכות המזון ועיין בא"ח סימן קפ"ז וסימן קכ"ו וכתב בסי' קפ"ז לענין וכה ופורים דאין מחזירין אותו ואף על פי נן כתב הב"ח בסי' תר"ע בא"ח דאם שכח על הנסים בחנוכה דמחזירין אותו וכתב הטעם משום דלא קי"ל כמהר"ם רק הם סעודת מצוה וא"כ לא סגי דלא אכל פת ולענין פורים כתב רש"ל בתשובה דאם שכח ע"ה מחזירין אותו משום שהוא י"ט ולא סגי דלא אכל פת ונהי דלא בריר לי אי הלכתא כוותייהו בהא מ"מ הסבר' היא נכונה ואמת במקום שהוא שייך דהיינו במקום באיוב חב ווכ בחג נכ"ע כגון בשבת וא"כ ה"נ כן במקום שהברכה היא ואב איו אך לסינת ושא דנא יהא שאינן מברך כלל ובמקום שהוא אב צין נוטלת רשות ואפשר שמהר"י הגדול לא איירי רק בברכה ת מר כבה ואין אחרים חייבים בה כגון בקידוש והבדלה שהם כבר אנש אא על כן הוא מחוייב באותה ברכה ואין אחרים חייבין בה על כן אין צריך לנטילות רשות מהם אבל במקום שהוא מברך וגם אחרים חייבין באותה ברכה צריך ליטול רשות כי מי נתן רשות לזה לברך ובהא אפשר דמודה מהר"י הגדול ולכן נראה לומר סברי על ברכת נישואין אכן אין אני סומך על דעתי כלל ח"ו אם הם נגד דברי הגדול ומכ"ש שאין עלי אחריות אחרים אף כי אינו מעלה ואינו מוריד שלא יצא מזה מכשלות איסור ומי שכחו יפה יקרב ויבחר

א ה כתב הב"ח בא"ע סימן ס"ב וז"ל ומ"ש רבינו נסים דאפילו יש שם שכר מברכין ברכת אירוסין בלא כוס אין נוהגין כך אלא מברכין על השכר עכ"ל סובר הב"ח דהר"ן פליג על הרמב"ם שהביא הטור בסימן ל"ד דכתב שהעם נהגו לברך ברכת אירוסין על יין או שכר וליתא רק כמו שפירוש בדרישה דגם דעת הר"ן דאין צריך לברך דאינו חייב לברך בברכת אירוסין אבל אם ירצה לברך הרשות בידו והיינו כדעת הרמב"ם ועוד דאף אם נראה דהר"ן פליג על הרמב"ם וסובר דאין מברכין כלל ב"א על שבר מ"מ אין להביא ראיה דאין הלכה כהר"ן מאחר שאין אנו נוהגין כך כ' עכשיו אנו מברכין גם ב"א תחת החופה כי עכשיו אנו מקדשין תחת החופה וברכת נישואין לא סגי בלא כוס ועל כן מברכין גם ב"א על כוס אבל באמת אם הוא שעת הדחק שאין לו רק כוס א' צריך להחזיקו לברכת נישואין ולברך ב"א בלא כוס כדעת הר"ן וא"כ אין ראיה ממנהגינו. אכן בכל בו כתב ובאשר"י פ"ק דכתובת דאם אין יין מצוי לב' הכוסות יכול לברך ברכת אירוסין ונשואין על כוס א' יהיה מה שיהיה עיקר ההידור אחר כוס הוא משום ברכת נישואין ולא משום ברכת אירוסין רק מאחר שאפשר לברך שניהם על כוס אחד למה לא יברך גם ברכת אירוסין על כוס דהא אין צריך לטרוח יותר בשביל זה אבל בימיהם שהיו מקדשין תכף לאחר השידוכין אז ודאי אין חיוב להדר אחר כוס לברכת אירוסין

ב והא דברכת נישואין לא סגי בלא כוס נ"ל הטעם משום שאם אין מברכין על כוס לא תמצא שבע ברכות כי ברכת איר' אינו שייך נברכת חתנים ואנן בעינין ז' ברכות תחת החופה ודוקא ז' ברכות ולא סגי בשש דהא איתא בטור א"ח סימן תע"א בשם הירושלמי כל האוכל מצה בפ"פ כאלו בעל ארוסתו בבית חמיו ומפרש הטעם בהגהות מהרא"ט משום דגם מצה צריך ז' ברכות קודם אכילה וע"ש וממילא נשמע דברכת חתנים צריך ז' ברכות

ג ועדיין צריכין אנו לדעת למה שבע ברכות דוקא נ"ל הטעם דכתב הכל בו וז"ל ז' ברכות אלו כנגד ז' חופות שעשה הקב"ה לאדם הראשון בג"ע ומביאין חתן וכלה בהילולים ועל שם זה נקרא הלולא עכ"ל ולכן צריך ז' ברכות תחת החופה לרמז על ז' חופות של אדם הראשון ואפשר שעל זה אמר המשורר שב"ע ביום הללתי"ך על אדם הראשון ולכן אמר ביום הבית בפתח המורה על הידועה ועיין בספר תולעת יעקב בסוד ברכת הנשואין ובטעמי מצות הרקנט דף כ"ו טעם לשבע ברכות ע"פ הסוד ופירוש השבע ברכות עיין ברש"י ור"ן פ"ק דכתובות ועוד נ"ל פעם דאית' בגמרא פרק הבא על יבמתו א"ר תנחום א"ר חנילאי כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה וכו' במערבא אמרי בלא תורה ובלא חומה וכו' רבא בר עולא אמר אף בלא שלום וכו' ומסתמא לא פליגי אהדדי רק כל אחד מוסיף אדקמיה וראיה דרבא בר עולא שהוא האחרון מוסיף ואמר אף בלא שלום ותו איתא שם כל אדם שאין לו אשה אינו אדם וכו' שמעינין מינה דמי שאין לו אשה חסר שבעה דברים טובים שאינו אדם ובלא שמחה ובלא טובה ובלא ברכה ובלא תורה ובלא חומה ובלא שלום ואע"פי שבמדרש חשיב יותר מהנך מ"מ גם בטור א"ע ריש סי' א' חשיב הנך ז' לבד ולא יותר ועיין שם בב"י. ולכן מברכין שבעה ברכות על אלו שבעה דברים טובים שמקבל עתה וכל אחת מן הברכות רומזת על אחת מז' דברים דאמרן נגד בלא ברכה ומביא ראיה מפסוק להניח ברכה אל תוך ביתך ואיתא בגמרא כל בית שאין נשפך יין כמים אין בו סימן ברכה ולכן כנגד זה מברכין על היין בפה"ג ומזה הטעם נראה שברכת אירוסין אין ספון כוס וברכת נישואין טעון כוס ומזה נראה ליתן טעם הגון למנהג אשכנז ששוברין הכוס של ברכת אירוסין עם היין שבתוכו אעפ"י שמהר"מ מינץ בסימן ק"ט כתב דיש לשפוך היין תחלה ולא ראיתי נוהגין כן ולפי מה שכתבתי ניחא דמי שאין לו אשה שרוי בלא בוכה וגם כל בית שאין נשפך יין כמים אין בו סימן ברכה ולכן תיכף שנושא אשה שופך גם יין שיהא לסימן טוב בביתו ויהיה ברכה מכל צד בין מצד שאינו חפר אשה ואינו חסר יין בביתו ולכן כנגד זה מברך בפה"ג כמו ששופך יין במ"ש לסימן ברכה. ונגד בלא קורה ומביא ראיה האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני וכ דאיתא שם אדם מביא חטין חטין כוסס וכו' ותכלית בריאת האדם כדי שיקיים תורה ומצות וכל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו וללמוד תורה ולעשות רצון קונו כנגד זה אמר שהכל ברא לכבודו. ונגד מה שאינו נקרא אדם ומביא ראיה מויקרא את שמם אדם נגד זה אמר ברכה אשר יצר את האדם וכו' והתקין לו ממנו וכו' ונגד בלא שלום אמר ברכת שוש תשיש ותגל עקרה וכו' כי ע"י השלום נזכה לארץ ישראל ב"ב ועוד כפשוטה שאשה עקרה אין לה שלום מדרך העולם וע"כ אם יש לה שלום שוש תשיש ותגל העקרה כמ"ש בחנה שהיה לה שלום אצל בעלה הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים ולכן מביא שפיר ראיה וידעת כי שלום אהלך ונגד בלא שמחה ומביא ראיה מפסוק ושמחת אתה וביתך ובית זו אשה נגד זה אמר שמח תשמח רעים אהובים שהם החתן והכלה ונגד בלא חומה ומביא ראיה מפסוק נקבה תסובב גבר לנגד זה אמר ברכת אשר ברא וכו' מהרה ישמע ה' אלהינו בערי יהודא ובחוצות ירושלים וכו' כי תכלית זיוג איש ואשה הוא רמז זיווג כ"י לשכינה וזיוג ישראל לארץ ישראל ב"ב כדאיתא בטעמי מצות הרקנט דף ה' ע"ב נמצא שע"י זיוג איש ואשה שהאשה היא חומה לבעלה כמו שהבי' ראיה נקבה תסובב גבר כן ע"י כן נזכה לארץ ישראל וישמע בערי יהודא ובחוצות ירושלים קול ששון וכו' ויהיה לה הקב"ה חומת אש סביב ולכן את זה לעומת זה נגד בלא חומה אמר ברכת אשר ברא ולכן בברכה זו השביעית ח' מיני שמחה גילה רינה דיצה חדוה אהבה אחוה שלום ריעות כנגד ז' שמחות שיש לאדם באשה והשמינית כנגד תכלית הזיוג והשמחה זיוג ישראל לארץ ישראל ולשכינה ע"י זיוג התחתון ולכן הזכיר ח' מיני שמחות בברכה השביעית כי ע"י ז' שמחות אלו יגיע שמחה שמינית שהיא תכלית השמחה אי נמי שבכל נישואי בתולה יש תיקון למעלה וכמ"ש בספר תולעת יעקב בשם הזוהר שהקשה ביום ד' נתמעט הירח חסרונה של בתולת ישראל לא היה ראוי שיהיה בו שלימות לבתולה אחרת ותירץ כי נתקנה נישואי