נחלת שבעה מהדורה קמא מג

ד נמצא חשבון כתובת בתולה בזוזי דרבנן הם עשרה זהובים ומדאו' ח' פעמים יותר הוא שמני' זהובים פולניש כפי מה ששוה עכשיו נ"ג לוט ושליש כסף צרוף ממשקל הנ"ל אך עדיין קשה לפ"ז בפדיון בכור שהוא חמשה לוט ושליש היה צריך להיות ח' זהובים ורמ"א כתב ב' זהובים פולניש שהם שני זהובים רייניש ולכן נראה לי גם בזה פשוט דעכשיו שהזקוק כסף צרוף הוא שוה שמונ' ר"ט ולכן נחשב הכתובה דאורייתא לשמנים זהובים פולניש וא"כ פשוט בזמנינו זה צריך לפדיון בכור שמנה זהובים פולניש ולפי המשקל ששקלתי והחשבון שהנחתי אין נפקותא כלל במ"ש לעיל לפי דברי המפרשים הנ"ל אם היו הזהובים פולניש כמו רייניש או להיפוך רק כלל זה נקוט בידך ואמת וברור היא שבכל מקום ובכל זמן צריך ליתן ה' לוט ושלי' כסף נקי או דמי שויין לפי ערך מה ששוה הכסף נקי בזמן ההיא כי אם יפחת המטבע ותיעש' מסיגים יתייקר הכסף ורמ"א שכתב ב' זהובים פולניש אינו ר"ל כמו שהם עתה הזהובים פולניש או רייני' רק הביאו משם מהרי"ל שכתב שהוא שני זהובים ובימי מהרי"ל היו הזהובים גדולים וטובים באופן ששני זהובים הניתנים בהוצאה היו שוים ה' לוט ושליש כסף נקי שהוא שיעור פדיון הבן וראיה שבימי מהרי"ו תלמידו היה הזקוק כסף צרוף שוה ששה זהובים ולא יותר כמ"ש מהרי"ו בסי' י"ד ואם תחלוק הזקוק כסף על ג' חלקים יהיה כל חלק ה' לוט ושליש וא"כ הוי ה' לוט ושליש שוים שני זהובים לפי ערך שווי הזקוק ו' זהובים (ומזה מוכח נמי שחשבון ה' לוט ושליש הוא נכון) רק השני זהובים היו כבדים ומכסף נקי והיו שוים ה' לוט ושליש כסף נקי ועל כן בזמנינו ובכל הזמנים צריך ליתן כפי השיעור שיהא שוה ה' לוט ושליש כסף נקי וכאשר באמת עוד היום אנו רואי' שהמטבעות ישינות היו טובים מאוד בכסף נקי ובזול וראיה מופתית שהמטבע ישינה הנקראת בפולין אלט"י פיר"ר ובאשכני שפי"ץ בער"ט) והוא מוטבעת במלכות פולין בממשלת המלך זיגמונד לא היו מוטבעים רק על ד' גדולים פולניש כאשר כתב כן בפירוש על המטבע ההוא ועכשיו היא עוברת לסוחר בעד עשרה גדולי' דהיינו חצי ק"ש וביש מקומות עוברת לסוחר בעד חצי רביעית רייכש טאלר וראיה ברור' גם לזה מה שכתוב מורי הרב הגדול נר"ו בשם הפריש' וז"ל ובכתבי מהרא"י שיש קבלה בידינו שהוא שני זהובים רייניש וכו' וקרובים דבריהם להיות שוים שהם חמשה אוקיים כסף צרוף כמו שכתבו הגאונים עכ"ל והנה מה שכתוב מהרא"י ז"ל כתב כן משם מהרי"ל וכך עבד מהרי"ל ז"ל עובדא כדאיתא בליקוטי מהרי"ל והנה יש להקשות טובא היך אפשר ששני זהובים ריינש יהיו קרוב להיות שוה לחמשה לוט וקווינט כסף נקי כי אם על הדרך שכתבתי כי פדיון בכור הוא אלף תתק"ך שעורים והוא חמשה לוט ושליש והזקוק היה שוה ששה זהובים נמצא שליש מזקוק שהיא ה' לוט ושליש שוה שני זהובים לא פחות ולא יותר ומ"ש הדריש' וקרובים דבריהם להיות שוים והרי הם שוים ממש היינו משום שהדריש' ראה שכתבו ה' לוט וקווינט כאשר הביא משם מהר"ם מריזבורג ורש"ל ולפ"ז יחסר מעט ולפיכך כתב וקרובים דבריהם להיות שוים אבל באמת אם הוא ה' לוט ושליש הם שוים ממש וא"כ בודאי אם חמשה סלעים של בכור הוא ב' זהובים כתוב' דאורייתא הוא עשרי' זהובי' והיינו לפי הזהובי' שהיו בזמן מהרי"ל שהיו ב' זהובים שוים ה' לוט כסף נקי ושליש לוט נמצא חמשי' סלעי' של כתובה היו עשרים זהובים אבל לפי שיוי של עכשיו הוא שוה נ"ג לוט ושליש כסף נקי שמנים זהובים פולניש נמצא ה' סלעים של בכור הם עתה שמנה זהובים פולניש ובאמת מ"ש רמ"א ב' זהובים פולניש שהם ב' זהובים רייניש סבר רמ"א שהם ריינש כמו שהיה בימיו גם היה רייניש ופולניש שוים ואינו כן כי השני זהובי' ריינש שזכר מהרי"ל ומהרא"י הם כפי זמנם שהיה הזקוק שוה ששה זהובים וע"כ בהא סלקינא ובהא נחתינהו שעתה בזמן הזה צריך לפדיון הב' שמנה זהובים פולניש שהוא עתה ד' זהובים רייניש ונירנבערגיש גם בק"ק פראג והוא ג' קאפ שטיק וכן נראה מדברי מור"י נר"ו שכתב וכל הרוצה לעשות על צד המובחר יתן שוה משקל ה' לוט וקווינט במדינות של קיסר עכ"ל

ד ועוד מצאתי און לי בספר שלשלת הקבלה דף פ"ט שמצא במדרשו של ר' עובדיה דבספורנו שמנה של אלמנה הוא אלף ומאתים גרעיני שעורה של כסף ומאתים הוא הכפל זה מצאתי בשם רבינו סעדיה גאון עכ"ל וא"כ מאתים של בתולה הוא ב' אלפים ד' מאות גרעיני שעורים וזה השיעור הוא במאתים דרבנן שהוא חלק שמיני של כתובה דאורייתא שהם בחמשי' סלעים ודעת רבינו סעדיה כדעת כל הגאונים שמאתים של בתולה דרבנן ולכן מחשב מאתים של בתולה על ב' אלפים ד' מאות גרעיני שעורים, וכ"כ הטור שכתובה מחשבין בכסף מדינה ושהיא ו' סלעים ורביעי וכתב בשם הרמב"ם שהוא כ"ה דינר כסף ומשקל כל דינר צ"ו שעורות וא"כ מכוין ממש לשיעור של הגאון ר' עובדיה דספורנו הנ"ל בשם רבינו סעדיה גאון ז"ל כי צ"ו פעמים כ"ה הם מ"ח פעמי' חמשים שהם כ"ד מאות וכ"ד מאות הוא חלק שמיני של י"ט אלפים ב' מאות וכבר כתבתי שלפי שעכשיו הכסף נקי הוא יוקר אשר לא היה כן מלפנים הזקוק שמנה רייכש טאליר יגיע על מאתים דאורייתא שמני' זהובי' פולניש ולא יותר ובדרבנן עשרה זהובים פולניש ולא יותר ומיהו אנן קיימא לן כדעת כל הגאונים שכתובה דרבנן אבל היא גביא מכסף דאורייתא אע"פ שלכאורה אין נפקותא בידיעה זו מאחר שבכל מקום כותבין כתובות יותר גדולות מזו כמ"ש בסימן זה כמה פעמי' מ"מ נראה דנפקותא גדולה יש בדבר כמ"ש לעיל בסימן ט' סעיף י"ז ס"ק ג' אם נעדר החתן בשנה ראשונה שאנו נוהגין תקנות הקהילות שהוא לא תקתי רק מה שהכניסה ולא תוספות ואם הכניסה ד"מ ב' מאות ר"ט לא תקחי ב"מ ר"ט הנותרים. רק מה שהכניסה אע"פ שעכשיו סתם כתובה היא ו' מאות ריינש מ"מ הכל היא תוספת וא"כ אם לא הכניסה כלום אינה גובאת הכתובה שהוא מתקנות הנשואין בכל מדינה ומדינה ככתבה וכלשונה רק הכתובה שיש לה ותקנות חכמים ע"כ צריכין אנו לדעת כמה היא ועוד נ"מ לענין מחלה או מכרה כתובתה שצריך שתשאר לה עכ"פ כדי כתובה מאתים דרבנן וצריכין אנו לדעת כמה הוא מאתים דרבנן גם אי כתונה דרבנן צריך שתשאר לה כדי כתובה מאתים דחכמים תקנו כדי שלא תהא קלה בעינון להוציאה משא"כ אי כתובה דאורייתא וק"ל ועיין מ"ש בסעיף הסמוך

ה ודע לך שלא תטעה כי משקל הלוט אינם בגדר השוה בכל מקום א וע"כ אודיע להקורא באמת יצ"ו שאלו חמשים לוט ושליש הוא במשקל של לייפסיק וכמדומה לי שהוא, גם המשקל של ורנקבורט ואיך שיהיה היא באופן שכל רייכש טאליר שבמלכות הקיסר יר"ה ובורגונדי משקלו שני לוט לא פחות ולא יותר והוא משקל של מדינות קיסר יר"ה שוכר מורי נר"ו

והשתא מתורץ נמי מה שתניח הסמ"ע בצ"ע בסימן פ"ח וז"ל ולפ"ז בזמנינו דאין יכולין לקניית בפרוטה כי אם מעט מזעיר מן הדין הוה ליה למימר דאין קדישי אשה סגי בפרוט' ולא פדיון הבן בשני זהובים עכ"ל ומהרש"ך בסימן ש"ה כמה עליו וז"ל ותמיהני נמי דהוי ליה למימר דאין קדושי אשה סגי לי' בפרוט' מ"מ אמאי לא תסגי פדיון הבן בשני זהובים דהא ממון חשו' הוא עכ"ל תמיהתו לפי הקושיא אבל אין קושית הסמ"ע קושיא ממילא אין תמיהת מהרש"ך תמיהה דודאי נוכל דומד דבזמניהם היו הקנינ' בזול מ"מ לאו ביוקרא וזולא תליא מלתא דאטו אם הקנינים בזול עד שנוכל לקנות הרבה בחצי פרוטה יקדיש אשה בחצי פרוטה וע"כ אין נפקותא כלל אם לזול אם ליוקר רק הפרוטה לקידושין צריך להיות משקל חצי שעורה כסף נקי כמו שפירש הברטנורא ריש קדושין והא לך חשבנו בדינר הם צ"ו שעורים ובדינר הוא ומעה כסף כל מעה כסף ב' פנדיון פנדיון ב' איסרן איסר שמונה פרוטות נמצא כל מעה כסף ד' איסר ובכל איסרן שמונה פרוטות ואם כן במעה כסף ל"ב פרוטות ומעה כסף הוא ט"ז גרעיני שעורים נמצא