נחלת שבעה מהדורה קמא מב

ששים צלמר קיסרש דהיינו ב' זהובים פולנוש שהוא עתה א' זהוב רייניש ונירנבערגיש יש מוכח נמי שהזהב ריינש הוה כמו עתה הזהב פולניש אבל אין להוכיח כל כך מזה מפני שכל א' מחשב בדדמי וכפי זמנן משום דבאותו פעם היה הרייכש טאלר ל"ו גדולים לכן מחשב ה' סלעים של בכור לחמש' זהוב' של אותו זמן דהיינו ששים צלמר לכן כתב מהרש"ך דהיינו עכשיו חמשה זהובים אבל כל זה אינו נכון מכמה טעמים דלדברי כולם קשה דאי כתובה דרבנן י' זהובים א"כ כתובה דאורייתא היא ח' פעמים יותר דהיינו שמני' זהו' וא"כ חמש' סלעים של בכור שהוא חלק עשירי מחמשים סלעי' יגיע על חמשת סלעי' של בכור שמנה זהובי' כי שקלים של בכור הם סלעי' דשקל של קודש כפול היה דהיינו סלע שהוא ד' דינרין ואע"פי שכתב רש"י בפ"ק דבכורות דהסלעים של קדש לא היו כפולי' מ"מ המנה והשקל היה כפול דהיינו השקל הוא הסלע שהוא ד' דינרין ואם ה' סלעים של בכור נכון שהוא רק שני זהובים אם כן כתוב' דאורייתא שהיא חמשי' סלעי' אינה רק עשרי' זהובים שהרי גבי בכור ע"כ הוא כסף דאורייתא שהוא כסף קצוב האמור בתורה ואם הוא אינו רק ב' זהובי' א"כ גם הכתובה דאורייתא אינו רק עשרי' זהובי' וגם הדרישה בא"ע סימן ס"ו העיר בקושיא זו אבל לא תירץ כלו' וביותר קשה על מהרי"ל ז"ל גופיה דהיא ז"ל יהיב שיעורא ערך פדיון הבן לשני זהובי' רייניש והוא נמי מרא דשמעתא דכתובת בתולה עשרה זהובי' ממילא כתובה דאורייתא שמונים זהובים וצ"ע ומהרש"ך כתב בשם מעדני מלך דבעינן בפדיון בכור שלשה רייכש טאלר ואף לדברי רמ"א אינו עתה פחות משני ר"ט עכ"ל לא ידעתי החשבון כי לפי חשבונם הנ"ל יגיע לשמנה זהובים פולניש בקירוב דהיינו חצי רביעית זהב שהוא חלק כ"ד מרייכש טאליר שהוא א' גוטין גראשין ואם נחשוב גם שיווי הנחשת יגיע לשמנה זהובי' בשוה ועוד קשה לפי החשבון דכתב מורי בשם רש"ל כפי ששקל ועלה חמשי' סלעי' לחמשה ליט וקווינט והרב ברטנורא כתב בפרק יש בכור שמשקל ה' סלעים היא אלף תת"קך שעירי' וכן כ' מורי בשם רש"ל עצמו ולפי החשבון ה' לוט וקוינט לא יהיו רק שמנה עשר מאות ותשעי' שעורי' כאשר אכתוב בסמוך

ב ולבא אל המכוון האמת והנכון אני הצעיר המחבר שקלתי בשני זמני' ובשני מוני שעורי' אך בגרעיני בינוני' ועלו עשרי' גרעינין על משקל רביעית רייניש גאלד גילדן (הרייניש גאלד גילדן היא מטבע של זהב מזהב רייניש) ומעתה צא וחשוב חמשים סלעי' כל סלע ד' דינרין הם מאתים דינרין דהיינו מאתי' זוז כתוב' בתולה כל דינר ו' מעה כסף דהיינו בחמשים סלעי' שהם מאתי' זוז הם שני' עשר מאות מעה כסף וכל מעה כסף ששה עשר גרעיני שעורי' דהיינו בחמשי' סלעי' תשעה עשר אלף ומאתי' גרעיני שעורים: ומעתה צא ותשוב עשרי' גרעינין הם חלק רביעי, מן ריינש גאלד גילדן נמצא שמנים גרעינין הם משקל א' גאלד גילדן משקל ארבע גאלד גילדן וחצי הוא א' לוט נמצא שלש מאות וששי' גרעינין עולה על משקל א' לוט ושוב בקל תוכל לחשוב תשע' עשר אלף ומאתי' גרעינין הם חמשה ושלשה לוט ושליש לוט. ועכשיו שוה הזקוק כסף צרוף שהוא ששה עשר לוט שמנה רייכש טאליר ואם כן חמשי' לוט היא שוה עשרים וחמשה רייכש. טאליר שהם חמשה ושבעי' זהובים פולניש ועוד ג' לוט הוא שוה אחד ר"ט וחצי דהיינו ארבע זהובי' וחצי פולניש ועוד שליש לוט הוא חצי זהב פולניש בין הכל שמוני' זהובי' פולניש לא פחות ולא יותר

ג ולפי זה החשבון ומשקל השעורי' ששקלתי אתי שפיר החשבון של הברטנורא וגם של רש"ל עצמו שכתב משקל ה' הסלעים הם אלף תתק"ך שעורי' וכן ראיתי בספר שלשלת הקבלה דף פ"ט מצא כי חמשת סלעי' של בכור הוא חלק עשירי מן חמשים סלעים והחמשים סלעים הם תשעה עשר אלף ומאתים גרעינין חלק עשירי הוא אלף תתק"ך שעורים. והנה הנחתי החשבון צדק שהוא מכוון לפירוש הברטנורא גם לרש"ל עצמו במנין השעורים גבי פדיון בכור וכמ"ש בספר שה"ק וכבר הנחתי החשבון שמנין חמשי' סלעי' הם משקל שלש וחמשי' לוט ושליש לוט קח ממנו חלק עשירי היא חמשי' לוט ושליש כי חלק עשירי מן חמשי' הוא חמשה וישארו עוד ג' לוט ושליש שהם עשרה שלישי נמצא יגיעו לפדיון בכור חמשה לוט ושליש ובלי ספק שגם מהר"ם מריזבורג והגאון רש"ל ז"ל ואחריה' מורי נר"ו בלי ספק שהיה ג"כ על הדרך הזה שכתבתי ועל המשקל הזה לא פחות ולא יותר אפי' גרעין אחד וזה יוכיח שלפי החשבון שכתבתי יהיה נכון משקל השעורי' גבי בכור כמ"ש הברטנורא ורש"ל עצמו ואם לא יהיה חמש סלעים של בכור רק חמשה לוט וקווינט ואם כן בחמשים סלעים נ"ב לוט וחצי צא וחשוב מנין השעורים לא יגיע לחמשה לוט וקוינט רק ח"י מאות ותשעים ויחסר שלשום גרעינין וא"כ דברי רש"ל עצמו סותרין אלא פשוט וברור לי שגם הגדולים ששקלו היה מכוון למשקל ששקלתו גם אני רק מה שכתבו ה' לוט וקויינט לא דקו ולקולא לא דקו והסיבה לזה נ"ל משום דאיתא בח"מ סימן רל"א שאין המשקל מתחלק לשלישים רק לחצאין ולרביעית וגם בכל מלכות הקיסר ושאר האומות אינם מחלקים המשקל לשלושים ולכן לא שמו לבם רק על אבני המשקל ולא היו יכולים לשקול יותר רק ה' לוט וקווינט ואף אם היה מעט יותר לא השגיחו באותה הכרעה ובאמת קפידא טובא איכא כאשר כתבתי דאז לא היה מכוון במנין השעורים גבי בכור וע"כ מזה נמי מוכח פשוט וברור שהחשבון שלי כפי מה ששקלתי הוא מכוון ממש כמשקל של הגדולים הנ"ל ובכל הזמנים משקל השעורים שווים ולא לחנם הניח הרמב"ם ז"ל כל חשבנותיו על משקל השעורים או גרעיני חרובין כי לא ישתנ' בשום זמן. אך מה שכתבו וקווינט צריך להיות ושליש כאשר הראיתי לדעת במופת חותך. ועוד ראיה מופתית ממה שכתב מורי רבינו הגדול המקום יהיה בעוזרו שכפי מה ששקל הוא היה ה' לוט וקווינט במשקל של מדינות קיסר וקצת אפילו יותר עכ"ל הרי מוכח כמו שכתבתי שגם בזמן ששקלם מורו נר"ו היה יותר מקווינט אך לא חש על המותיר מאחר שלא היה בידו אבני המשקל משליש לוט. ועוד אם היה ה' לוט וקווינט ממש ולא יותר א"כ משקל חמשים סלעים לא הוה מגיע רק לנ"ב לוט וחצי כסף נקי שהוא שוה עתה כ"ו ר"ט ורביעי שהוא ע"ח זהובים וג' רביעית מזהוב פולניש והוא צריך להיות שמנים זהובים והיה צריך לדחוק ולפרש שהנחשת הוה ממלא שהנחשת היה שוה כל כך עד שישלים לפ' זהובים וזהו דוחק ועוד דבכסף צורי לא היה סיג כלל רק הכל כסף צרוף. אך מה שהקשה הסמ"ע בדרך קצת קשה גבי כתובה דרבנן עשרה זהובים היה ז' חלקים נחשת והיה שוה מה ולמה לא מחשב אותו וא"כ אם כתובה דאורייתא הוא שמנה פעמים יותר היה צ"ל דגם לפי ערך הכתובה דאורייתא היה ז' חלקים נחושת דהיינו בכתובה דרבנן שהוא ו' סלעים ורביעי והיה אצלם משקל ז' פעמים ו' סלעים ורביעי נחוש' א"כ כתובה דאורייתא במנה צורי שהוא ח' פעמים יותר מכסף דינה דהיינו חמשים סלעים כסף נקי היה צריך ג"כ נגד הנחושת ז' פעמים כנגדו וזה אינו דגבי כסף צורי לא היה נחשת וא"כ לא היה כתובה דאורייתא ז' פעמים יותר אבל אין זה קשיא כלל כי שמעתי מן החלפנים שסותרים עם חילוף מטבע שמעולם לא נפרע להם במלאכת המטבע בהיתוך הכסף רק הכסף צרוף מה שנבדל מן הנחשת כי יחסר הרבה מן הכסף בתוך הכור ע"י האש וע"כ ממלאי' חסרונם מן הנחשת וכ"כ מהרי"ל בתשובה סימן קי"ב בשם הרא"ש לענין הוספת חומש על המטבע וז"ל דאם יבא להתיך לא יהא ריוח דאותו מותיר אזיל לאיבוד ע"י התכה ויתר יציאות שצריך לזה הלכך לא מרויח מידי עכ"ל וע"כ מסולק קושית הדרישה שהקשה גבי כתוב' דרבנן ששה סלעים ורביעי שהיה אצלו ז' חלקים נחשת שהיה ג"כ שוה דבר מה היינו הטעם מפני שאם ירצה להבדיל הכסף מן הסיג לא ישאר לו רק הכסף ולא ישלם להם הנחשת כלל ולא ישאר להם רק ששה סלעים ורביעי כסף צרוף ולכן בחמשים סלעים דאורייתא שהוא ה' פעמים יותר היה כסף צרוף בלי נחשת כלל ומסולק גם קושיא זו של בעל הדרישה: