נחלת שבעה מהדורה קמא מא

שהוא משועבד נה גם היא משועבדת לו לכך שפיר אמר אפלח יתיכי ותרתי שמעת מיניה ויש קצת הוכחה דמאחד משני טעמים אלו אין כותבין ליכי באשכנז ולא במקרי הוא נופל כי אם בכונה שלימה ורצויה הלא תראה בנוסח הגט של מהרי"ל אשר בנה וייסד כל מנהג אשכנז כתוב יתיכי ליכי וא"כ מ"ש בכתובה דאין כותבין ליכי וכן בנוסח הכתובה של מהרי"ל לא כתוב ליכי ודאי לא במקרי הוא אמנם גם בטופס של הלבוש לא כתוב ליכי

כג כהלכות חסר יו"ד כ"כ מהר"מ בז"מ ונכון הוא אך מ"ש מהר"מ מינץ בהג"ה כהלכות יש סופרים סבורין חסר וי"ו וכן הוא בתשובת בנימין זאב סימן נ' ולא נראה כלל כי כלל זה נקוט בידך שבכל מקום יש לכתוב לשון המבורר טפי כגון אמר לה להדא מן דיליה ולא מדליה וה"נ כהלכת חסר איכא למיטעי לקרות הכף שואת וההא קמוצה ר"ל כאשר הלכת ואין זה משמעות הענין כלל אבל אי כתב מלא וי"ו ליכא למיטעי כלל

כד דפלחין כו' ע"ל בדיבור ואנא אפלח וקאי למעלה ולמטה דפלחין ומוקרין גם ומוקרין וזנין שיפרנס אותה בכבוד

כה וזנין חסר וי"ו

כו בקושטא יכתוב וארשתיך לי באמונה כן כתבו בז"מ ובנימין זאב אך יש לדקדק מה ענין בקושטא למזונות ופרנסה היה לו לסמוך בקושטא אצל הוי ליה לאינתו וכך היה ראויה לומ' הוי לי לאנתו בקושטא ונ"ל ע"ד דרש דאיתא בגמרא דסוטה כל הבא על אשה זונה לסוף מבקש ככר לחם ואינו מוצא וא"כ אם יש לו אשה כדת משה יש לו במה לפרנס את אשתו דמכלל לאו אתה שומע הן וע"ז אמר אפרנס אותך כשאר אנשים יהודים שמפרנסין לנשיהון ומפרש והולך אימתי יכול לפרנס לנשיהם ואמר בקושטא אם היא באמת אשתו ולאו זונה ומלת לנשיהם שב לפניו ולאחריו

וע"ד הפשט נ"ל דר"ל שרוצה ליתן לה מזונות בשופי ולא בקמצנות וכן נמי מלבושים ירצה ליתן לה בשופי ועל זה שייך לשון בקושטא לאפוקי אם נותן במדת הכילי וקמצנות שפוסק ממנה מזון ומחיה או משרה אשתו ע"י שליש אין זה קושטא רק כיזוב שכן מצינו לשון זה מים נאמנים אשר יכזבו מימיו על הנהר שאינו פוסק ומספיק תמיד ולא ייבשו מימיו זהו מים נאמנים מפני שיכולין לסמוך עליו משא"כ אם בפתע פתאום יבש מקור נשחת מעין נרפס הם כיזוב ושקר שאין יכולין לסמוך עליו כך יאמר על האדם אם מספיק לאשתו מזונות בשופי אשר בו תלו עיניה שייך לשון בקושטא וע' בא"ע סי' ע' וסי' ע"ג

כז ויהיבנא יוד בין הא לבית ומהר"ם מינץ כ' בלא י' ועיין מ"ש בדיבור דנהגון

כח מהר חסר ו' כ"כ בכל טופסי כתובות ונ"ל הטעם דכמהר הבתולות חסר כתיב וכ' מהר"ם כמהר הבתולות נוטריקון כמה ר' וע' מ"ש בסמוך סעיף לב ד"ה מדאורייתא

כט בתוליכי ואם היא אלמנה אין כותבין מהר רק כסף ארמלותיכי זוזי מאה דחזי ליכי מדרבנן ובגרושה כסף מתרכותיכי ובחלוצה כסף חליצותיכי וטעמא שצריך להזכיר בכתובה שהיתה גרושה או חלוצה שמא ימות גם בעלה השני ותנשא לשלישי לכהן

מצאתי בת"ש ישן וז"ל שמעתי ממה"רר אשר הכהן ז"ל אשה שנתגרשה מראשון ונשאת לשני ומת בעלה השני ורוצה להינשא לשלישי הרי זו גרושה מבעלה הראשון ואלמנה מן השני יכתוב בכתובה אמר לה להדא ארמלתא פב"פ דהות מתרכתא מן קדמת דנא ואם לא יכתוב דהות מתרכתא כו' הכתובה פסולה ור' אשר הכהן ז"ל העיד שפסלו אותה ר' חיים ממיידיבורג בימי ר' פלטיאל והטעם שמא ימות גם בעלה השלישי ותנשא לכהן ואין אנו יודעין שגרושה היתה שאסורה לכהן אבל נתארמלה מבעלה הראשן ונתגרשת מן השני ורצה להנשא לשלישי יכתוב מתרכתא בכתובה שלישית ואין צריך לכתוב ארמלתא עכ"ל אמנם איתא בפסקי מהרא"י סימן צ' הביאו הב"י ורמ"א בהגה סי' ס"ו דאין כותבין רק מתרכתא בין נתגרשה מראשון או משני וע"ל סימן זה ד"ה להדא בתולתא

ל כסף זוזי לא ידעתי מה היה חסר אם אמר זוזי מאתן ולא אמר כסף ולכאורה היה נראה דלכן אמר כסף זוזי ר"ל מאתים זוז של כסף צורי שהם הכל כסף לאפוקי זוזי מדינא שהוא שמינית של כסף צורי וז' חלקים נחשת אבל לפ"ז מדאורייתא הוא מיותר וע"ל בסמוך סעיף לב ד"ה מדאורייתא

לא זוזי מאתן כתב הטור א"ע סי' ס"ו כתב ר"ת דכתובת בתולה מן התורה ומשערין אותה בכסף צורי והוא חמשים סלעים שכל סלע ד' דינרין ור"ח וכל הגאונים כתבו שהוא דרבנן ומשערינן אותה בכסף מדינה שהוא ששה סלעים ורביע וכו' וא"א הרא"ש ז"ל כתב ודאי כתובה דרבנן אלא שתקנו חכמים נ' סלעים של צורי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה ומשום הכי נוהגין לכתוב כסף זוזי מאתן דחזי ליכי מדאורייתא שלא יטעה אדם לומר כיון שהיא דרבנן והכותב דחזי ליכי לא הפסיד עכ"ל וכתב רמ"א שם על זה ויש מי שמשערים כתובת בתולה עשרה זהובים ואלמנה ה' זהובים אבל לדעת יש פוסקים מאתים של בתולה ומנה של אלמנה משערינן בזוזי דאורייתא שהיא ח' פעמים יותר וכו' והיינו כתובת בתולה שמונים זהובים עכ"ל וכ' מורי הרב הגדול נרו בכפרי טורי זהב בשם הפריש' שהביא בשם רש"ל בענין חמשה סלעים של בכור ששקל פעמי' בשני זמנים ובשני מיני שעורים לעולם היו ה' לוט וקווינט וכ"כ בשם חדושי מהר"ם מריזבורג שיעור פדיון הבן חמשה לוט ורביעי לוט וכתב עוד מורי נר"ו כפי מה ששקל היה ה' לוט וקוינט במשקל מדינו' קיסר נמצא ה' סלעים של פדיון בכור שהם חלק עשירי מן חמישים סלעים שהיא הכתובה דאורייתא ואם ה' סלעים עולים לחמש לוט ורביעי לוט כסף יעלה חמשים סלעים נ"ב לוט וחצי כסף נקי ועכשיו שוה הזקוק כסף נקי ממשקל הנ"ל לשמנה ר"ט נמצא נ"ב לוט וחצי שוים עשרים וששה ריינש טאליר רביעי רייכש טאליר שהם שבעים ושמנה זהובים ג' רביעית זהב פולניש וא"כ נחסר מן השמונים זהובים חמש רביעית זהוב פולניש ואפשר שזהו שווי הנחושת משום דבדריש' בסימן ס"ז הקשה וז"ל ומשערין בכסף מדינה שהוא ששה סלעים ורביעי קצת קשה הלא ג"כ הנחוש' שבו ז' חלקים שוה מה ומאי טעמא לא חשבוהו עכ"ל והניח בקושי' ולפי מה שכתבתי ניחא דכבר הנחתי החשבון שלא יגיע רק לע"ט זהובים פחות רביעי וכזה שוה הנחוש' שהרי משקל הכסף הוא נ"ב לוט וחצי וע"כ הנחוש' שבו ז' חלקים יותר ואין לומר דאם נחשוב הכתובה לחמישים כסף דאוריית' דהיינו נ"ב לוט וחצי כסף צרוף היה נקי בלי נחוש' זה אינו שהרי לפי ערך ז' חלקים נחוש' שהם אצל חלק א' כסף לפי שיעור כתובה דרבנן צריך להיות לפי ערך זה נחושת גם בסלעים דאורייתא דאל"כ אין הכתוב' דאורייתא שוה ח' פעמים יותר מכתוב' דרבנן ולכן לפי מה שכתבתי יחשב שיווי הנחוש' רק לחמשי רביעי זהב פולניש ואל תתמה שיחשו' הכס' כל כך בזול שהרי בימי מהרי"ו היה גם הזקוק כסף רק בעד ששה זהובים כדאיתא במהרי"ו סי' י"ד כך יש לפרש לפי החשבון שכתב מורי נר"י גבי פדיון הבן וא"כ כתובת בתולה הוי עשרה פעמים יותר דהיינו נ"ב לוט וחצי גם מוכח מזה שהשמוני' זהובים פולנזש שכתב רמ"א הוא כפי מה שהיא עתה הזהב פולניש וגם צ"ל מ"ש רמ"א בי"ד סימן ש"ה שהחמשה זהובים של בכור הם בערך ב' זהובים רייניש שהם ב' זהובים פולניש צריך לומר שבזמן רמ"א היו הזהובים רייניש כמו שהם עתה הזהובים פולניש שבכל רייכש טאלר הם ג' זהובים וכן משמע בסמ"ע ס' פ"ח ודלא כמו שכ' מורי נר"ו בספרו טורי זהב דלפי זמנו של רמ"א היו הזהובים פולניש כמו רייניש משמע שגם בפולין היה הזהוב ג' ק"ש כמו שהוא עתה הרייניש מדלא כ' אפכא שהיו הזהובי' רייניש כמו פולניש וזה אינו וכמו שכתבתי וכן הוא בא"ע סימן ס"ו וכן משמע, בהגהות דריש' הביאו מהרש"ך דה' סלעים אינו פחות מרייכש טאלר ושני שלישי רייכש טאלר כפי שהיה בזמניהם הרייכש טאליר ל"ו גדולים פולניש עכ"ל וא"כ ל"ו גדולי' פולניש שהוא הרייכש טאלר בזמניהם וב' שלישים שהם כ"ד גדולים פולניש בין הכל ששים גדולים שהם