נחלת שבעה מהדורה קמא טו

הך ולכן נ"ל ראיה גמורה מזה הנוסח שאינו מוטעה ע"י הדפוס כמו שאר נוס' ואין בזה משום הוצאות לעז על גיטין הראשונים דהא ר"ת הנהיג לכתוב הרי את מותרת לכל אדם ולא חייש להוצאות לעז משום שהיו כותבין כמה שופרא דשטרי דהוה כמו הרי את וכו' ואם כן מכ"ש בחסרון אות הבית שאינו משום הוצאות לעז על גיטין הראשונים וע' בש"ת מהרי"ל סימן קי"א ומיהו בלבוש סימן קכ"ו כתב דאם כתב בחסרון בית על ימי החדש אין הגט מיפסל בכך בדעבד משמע דלכתחלה יש לכתבו אבל בתשובת בנימן זאב סימן נ' בנוסח הכתובה כתב ג"כ כמו שכתבתי בלא ב' וכן כתב התשב"ץ בלא ב' וכן הוא בנוסח הטור בכך וכך בשבת כך וכך לירח ולא כתב בכך וכך לירח שוב מצאתי כדמות ראיה לדברי בזוהר האזינו עמוד תקע"ה וז"ל כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ כי ששת ימים ולא בששת ימים והא אוקמוה. עכ"ל מבואר למבין דר"ל כי ששת ימים משמע כל ששת הימים היו ימי המעשה אבל בששת הימים משמע באחד מן ו' הימים איזה שיהיה

ב נחזור לענינינו דמכאן ואילך יכתוב יום באחד עשר יום שנים עשר יום: שלשה עשר יום. ארבע' עשר יום. חמש' עשר יום. ששה עשר יום. שבע' עשר יום. שמנה עשר יום. תשעה עשר יום עשרים יום. אחד ועשרים יום. שנים ועשרים יום. שלש ועשרים יום. ארבע ועשרים יום. חמשה ועשרי' יום. ששה ועשרי' יום. שבעה ועשרי' יום. שמנ' ועשרי' יום. תשע' ועשרים יום וכולם בלא בית כמו שכתבתי ביום שלשים לחדש אדר הראשון שהוא ר"ח אדר השני ואפי' בגט יכתוב הכי דבזה יצא ידי כל הדיעות והספיקות שכתבתי למעלה ועיין בהגהות אשר"י פ' נגמר הדין וכ"כ הב"ח בשם מהר"י ברונא וכן יש לכתוב בשאר ר"ח ביום שלשים לחדש ניסן שהוא ר"ח אייר וכן כולם וכ"כ הב"י אלא דבר"ח אדר משמיענו עוד דין אחד דיש לכתוב אדר הראשון אדר השני וכן אם ר"ח יום א' או ב' ימים וכותב ביום שני יכתוב ביום א' לחדש או באחד לחדש ועיין מ"ש בסמוך

ג וכתב רמ"א בא"ע סי' קכ"ז דמכח זה יש נמנעין ליתן גט בר"ח וכן אין לכתוב בר"ח פלוני וטעמא כי לא נמצא כן בפסוק רק או ביום אחד לחדש או באחד לחדש ולא נמצא בפסוק בר"ח או ביום ר"ח כי בתחלת חגי כתיב בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום א' לחדש ובתחלת חומש הפקודים נאמר באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם ממצרים ולא נאמר בראש חדש וע"כ כתב רמ"א דמשום הכי יש נמנעין ליתן גם בר"ח

ונ"ל דמשום הא אין למנוע ולכתוב באחד לחדש ולא ביום אחד איבעי' אימא סברא איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא דלא נופל על לשון האחדים שבכל האחדים יאמר ימים ובראשון יכתוב יום וע"כ טוב שלא יכתוב יום כלל רק סתם באחד. וא"א קרא דדברי תורה עדיף מנביאים ובחומש הפקודים כתיב באחד לחדש ועוד כתיב בפרשת אלה פקודי ובחומש הפקודים ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן ועוד כתיב בפרשת פקודי ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד ובפרשת אמור בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון ובריש אלה הדברים ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש בא' לחדש ובפ' אלה מסעי בפסוק ויעל אהרן הכהן וגומר בחדש הה באחד לחדש ופ' נח ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש ולעיל מיניה כתיב בעשירי בא' לחרש נראו ראשי ההרים הרי תשעה פעמים בתורה כתיב באחד לחודש ועוד ה' פעמים בספר יחזקאל ויש סימן כ"ו בעשתי עשר שנה באחד לחדש. ובסימן כ"ח ויהי בכ"ז שנה בראשון באחד לחדש ובסימן ל"א ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש ובסימן ל"ב ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חדש בא' לחדש. ובסימן מ"ה כה אמר ה' אלהים בראשון באחד לחדש הרי תשעה פעמים בתורה וה' פעמים בספר יחזקאל באחד לחודש ולא אשתמיט בשום פעם לומר ביום אחד רק פעם אחת בספר חגי ואיתא בפ"ו ממס' סופרים הלכה ד' אר"ש בן לקיש ג' ספרים נמצאו בעזרה ספר מעונה וספר זאטוטי וספר היא באחד מצאו כתיב מעון ובשנים כתוב מעונ' אלהי קדם וקיימו שנים ובטלו האחד וכו' הרי שראוי לקיים שנים ולבטל האחד ואף כי ראוי לקיים ארבעה עשר ולבטל אחד גם כי תשעה מהם בתורה והא' הוא בספר חגי וע"כ נראה מוכרח ועומד לכתוב בא' לחדש ולא ביום אחד ואין לומר דמשום הא לא אריא רק אהא קאי דכתב בש"ע ביום ר"ח יכתוב ביום ראשון. לירח פלוני וע"ז כתב רמ"א ויש אומרים דכותבין באחד לירח ומכח זה יש נמנעין וכו' ר"ל שלא יכתוב ביום ראשון אבל אם כותב ביום א' אפשר דאינם נמנעים משום דאין קפידא אי כותב באחד או ביום אחד רק לאפוקי ביום ראשון דלא דהא ודאי ליתא דזה לא מצינו לא בתורה להזכיר ביום ראשון לחדש ולא בנביאים וכתובים ואף שכתוב בתורה ויהי המקריב ביום הראשון וחותו יום ר"ח ניסן היה נ"ל דלא קאי על שהוא ראשון לחדש רק ראשון לקרבנות הנשיאי' מדלא כתיב ויהי המקריב ביום הראשון לחדש. ועוד דהא דרשו רז"ל במסכת שבת פרק ר' עקיבא מדכתיב הראשון דאותו יום נטל עשר עטרות ראשון למעשה בראשית וכו' מדאתי לדרשא ש"מ דלא הוי ליה לכתוב הראשון רק באחד או ביום אחד. ואין לומר דררש' דאותו יום נטל עשר עטרות מפיק ליה מדכתוב הראשון בה"א הידוע' זה אינו דא"כ מה יעשה באחרים ביום השני ביום השלישי וכן כולם אלא ש"מ דלא דריש מדכתיב בה"א הידועה רק מדכתיב ראשון קא דריש ליה וא"כ לא מצינו בתורה ראשון לחדש רק באחד לחדש וא"כ ע"כ אין המניע רק אם לכתוב בא' או ביום א' ומ"ש בש"ע ביום ראשון לאו דוקא נקט רק עיקר דקדוקו לכתוב יום ורמ"א כתב שלא יכתוב יום ואפשר דמיד המדפיס הוא שהיה כתוב לפניו א' ור"ל אחד והמדפי' כתב ראשון והכי איתא בפירוש בסדר הגט דמהר"י מינץ וז"ל בספר חגי כתיב ביום אחד לחדש. ובחומש הפקודים נאמר באחד לחדש השני וכיון דמצינו באחד גם ביום א' על כן יש למנוע לכתוב גם בראש חודש כך הוא דעת המונעים עכ"ל ולפי מה שכתבתי גם בזה יש הכרע. ד וראיתי בב"ח בא"ע סימן קכ"ו דכתב לדעת מהר"ר פרץ דיכול לכתוב שניהם איזו שירצה וזה וזה יכשר ובאמת נראה שכן דעת הר"ף מדכתב הר"ף פעם ביום אחד והביא ראיה מספר חגי ופעם כתב באחד לחדש והביא ראיה מחומש הפקודים והב"ח חילק בדברי מהר"ף דכשר"ח רק יום א' שיש לכתוב ביום א' שהוא מבורר טפי וכשר"ח ב' ימים לא יכתוב ביום א' דהוי משמע הראשון של ר"ח אלא יכתוב בא' לירח ולי נראה דזה אינו דהרי כתיב בתורה ויהי בחדש הראשון בשנה השנית בא' לחדש ור"ח ניסן לעולם אינו אלא יום א' ואפ"ה כתיב באחד לחדש וכן בפרשת אמור ובפרשת פנחס גבי ר"ה דע"כ חשבינן מיום ראשון ואפ"ה כתיב בא' לחדש גם מה שרצה להכריע דיש לכתוב ביום א' לחדש ולא בא' דבא' לחדש משמע בשבוע א' לחדש וכן בשנים לחדש משמע בשני שבועות לחדש וכ' דמטעם זה כותבין בשני ימים לחדש וכתב דכן כתוב בסדר גטין וקשיא לי דע"כ ליכא למטעי בהכי דא"כ הא דכתיב בפרשת אמור בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה וכן בפרשת פנחס בחדש השביעי בא' לחדש מקרא קודש וגו' א"כ אי פירושו דקרא בא' לחדש שבוע א' לחדש עדיין לא ידעינן באיזה יום בשבוע יהיה ראש השנה וכתב רש"י ז"ל בפ' אמור על ממחרת השבת ממחרת י"ט ראשון של פסח שאם אתה אומר שבת בראשית אי אתה יודע איזהו וכתב הרמב"ן שזו גדולה שבראיות בגמרא וכו' עד והנה אין לחג השבועות זמן שנמנה ממנה עכ"ל הוי שזה ראיה גדולה לצדוקים. ובפסוקים שהבאתי גבי ר"ה לא מצינו בשום מקו' שאפי' הצדוקים יהיו מפקפקים בו שיהיו עושין ר"ה בשבוע ראשונה לחדש באיז' יום מן השבוע שיהיה וע"כ בודאי אין לספק בזה ולכן נ"ל לכתחלה לכתוב באחד לחדש מטעמים שכתבתי ואם כתב ביום א' נמי כשר בדיעבד כדעת הר"ף אלא שלכתחלה נ"ל לכתוב באחד לחדש והנלע"ד כתבתי ועם היות שמקום הניחו לי וכו' מ"מ אינני כדאי להכריע בין הגדולים בפרט בעניני גטין שמי שאינו יודע בטיב גטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהן גם כי הנמנעין הם רבים בתראי ובתראי דבתראי מ"מ גליתי דעתי ומי שכחו יפה יקרב ויבחר אם באולי יתמוך גורלי ונח"לתי שפרה עליו והתנצלותי זה מספיק בכל זה החיבור במקום אשר תראה דברי מכריעי' לדברי הגדולים: