נחלת שבעה מהדורה קמא קמה

שועה לעמו מחיש ישועה נורא וקדוש ועוד מצאתי בזולת שבין פסח לשבועות בזולת המתחיל אזכרך ובזולת המתחיל אלהים אתה חתם משלם חסר ו'

משלם המכונה וייבש ר"י מינץ סימן כ"ח המכונה (זלמן) המכונה (זעמל) ועיין מ"ש בסימן הקודם סעיף כ"א סעיף ק' א' (משה) המכונה (מירוש) רש"ל

מושיל או (מוש) או (מושמן) הוא כינוי למשה וא"צ לכתוב המכונה ורש"ל כתב דצריך לכתוב המכונה כמו ליצחק המכונה אייזק ויהושע המכונה העשיל ואני כתבתי לעיל בשם יוסף בראיה ברורה שא"צ אבל ודאי (משה) המכונה וישל או (קושמן) או (מייזוא) באלו צריך לכתוב המכונה והטעם מבואר

מנוח המכונה (הענדל) ואין הפרש בין שם איש לאשה רק הקריאה וסימנך בן שמש ר"ל בן בל"א זון ושמש בל"א זון ואין הפרש ביניהם רק הקריאה

מתתיה ומתתיהו כתב בת"ה סימן רל"ג שיש לכתוב מתתיהו בויו ואע"ג דשם מתתיה אשכחן תרי גברי חד בעזרא וחד בד"ה מ"מ במעשה דחנוכה שהוא שגור בפי הכל ומזכירין אותו בכל שנה ח' ימים מתתיהו בויו סברא לומר שעל אותו שם נקראו הבנים עכ"ל וכתב ב"י ולפ"ז לדידן שאנו קורין במעשה דחנוכה מתתיה בלא ויו הוי אפכא ממה שהעלה מה"רר ישראל בכתביו וכתבינין בגט בלא וי"ו עכ"ל ותמיה לי דבכל הנוסחות שראיתי כתוב מתתיהו בויו וכ"כ בלבוש שבכל אלו הארצות מורגל בפי כל שקורין מתתיהו בוי"ו והניחו בצ"ע ורש"ל הביא ראיה לדברי מהרא"י ובתר הכי כתב דאיכא לסיפוקא דשמא אזלינין בתר רוב ספרים דהיינו ד"ה ועזרא שכתוב מתתיה וכתב ליתן ב' גטין הראשון מתתיהו והשני מתתיה בלא וי"ו ועם היות שאין הכרעת תלמיד כמוני מכרעת מ"מ נ"ל לכתוב מתתיה בלא ויו חדא דכך נמצא בפסוק בד"ה ועזרא מתתיה בלא ויו משא"כ מתתיה דבמעשה דחנוכה לא פסיקא כולי האי אי נקרא בוי"ו או בלא וי"ו ועוד שבמגילת אנטיוכס ראיתי בכל המגילה מתתיה בלא ויו. ועוד דבפרק אלו טריפות דף ס"ז מצינו מתתיה בר יהודא ואי לאו דאשתמטתיה מת"ה הא דאלו טריפות בודאי הוי אזיל לטעמיה דאנו הולכין אחר מה שנמצא בגמרא ולכן יש לכתוב מחתיה בלא ויו וכתב מהר"א ששון סימן ל' בשם מהר"בל דאם כתב מתתיא באלף הואיל ואלף והא הם מאותיו' הנח ואין היכר במבטא בין מתתיא באלף או מתתיה בהא דפשיטא כיון שלא נכתב בתורה פעם באלף ופעם בהא דאין לפסול זה הגט בדיעבד ואפילו לכתחלה אם יהיה שעת הדחק שהבעל הוא במרחקים עכ"ל גם מזה ראיה לכתוב מתתיה בלא ויו

אות הנון

נחמיה טריסטלין ולא כתבינין המכונה טריסטלין כך מצאתי בסדר גטין ור"ל דאין צריך לכתוב הכינוי רק נחמיה לחוד משום דהכינוי הוא פירוש של לעז ולטעמיה אזיל שכתב שכינוי כזה אין צריך לכתבו ולא קי"ל הכי רק כמ"ש רמ"א סימן קכ"ט גבי יהודא המכונה ליב וה"נ כן דמ"ש וכ"כ במהרי"ל נחמיה המכונה טריסטלן

נחמן נתן ואין כותבין נתן המכונה (נטע) או (נתנאן)

נתנאל איש א' היה נקרא סענדר ועלה לס"ת בשם נתנאל וצ"ע אי יש לכתוב בגט נתנאל המכונה סענדר וכבר כתבתי לעיל דסנדר או סענדר הוא קיצור השם מן (אלכסנדר) ואין צריך לכתוב המכונה סענדר ונ"ל לכתוב נתנאל דמתקרי אלכסנדר ותו לא מידי

נפתלי המכונה (הירש) המכונה (הירץ)

ניסן. ניסים. נתן המכונה זנוויל המכונה (קרפיל)

אות סמך

סעדיה כתב רש"ל מקצת אנשים נקראים ישעיה ועולין לס"ת בשם סעדיה וכותבין סעדיה דמתקרי ישעיה ובארצות הללו לעגי שפה שקורין לכל ישעיה שעיה נראה בעוני לכתוב סעדיה דמתקרי שעיה אבל אם אינו עולה לתורה בשם סעדיה פשיטא שכותבין ישעיה ותו לא מידי אפילו נקרא שעיה עכ"ל ולטעמיה אזיל שבכל שמות לעז כתב דמתקרי כדעת הב"י ואין אנו נוהגין כן דודאי סבר דהאי שעיה הוי כמו שם החול דהא בפסוק לא נמצא שעיה רק ישעיה או ישעיהו וע"כ בודאי מחשבתו לשם החול ולענ"ד נראה דאינו כן רק כותב סעדי' דמתקרי ישעיה ביוד כמ"ש רש"ל עצמו גבי חיאל כי אגב ריהטא דלישנא לא נשמע היוד ועמ"ש בשם יצחק ובשם צפור'. ועוד דלא גרע מחניכתו דכשר ואין חילוק אם מקצר בראשו או בסופו

סענדרליין בארץ אשכנז ובמקומות אלו (סענדרלא או סענדר) או (סנדר) וכולין קורין לס"ת אלכסנדר ועיין לעיל באות א' שאין כותבין בזה המכונה

מיישטרלין בשין ובלא נון כ"כ במהרי"ו סימן ק"מ ובמהרא"י בכמה דוכתא

(סיני) והוא שם לאיש ולאשה ועיין בשמות נשים

אות עין

עובדיה כך כותבין ונמצא במקרא עובדיהו וע"כ אם יש לו קבלה כך כותבין עובדיהו רש"ל אע"ג דנמצא במקרא עבדיהו וכבר הסכים רש"ל בכל מקום לדעת הת"ה מ"מ גם כאן מצינו בגמרא דנידה ס"פ כל היד רב עובדיה קמיה דרב' שהריח דם חימוד ובפרק היה קורא תני רב עובדיה קמיה דרבא ולמדתם שיהא לימודך הם אך קשיא לי למה כתב עובדיה בויו אחר העין והרי הוא עצמו כתב בשם משלם ובשאר שמו' לכתוב חסר ובכל מקום בפסוקים כתיב חסר בד"ה א' ו' ח' ט' ועוד שם סימן י"ב וכל עבדיה דאחאב כתיב חסר ויו ראשונה והיה נ"ל לכתחלה לכתוב חסר אחר לשון המקרא כמו אינך וכן מצאתי בש"ת הרב מבי"ט ח"ב סימן נ"ט ומיהו אין להקפיד על יתור ו' כזו שאינו ניכרת במבטא ורב עובדיה דבגמרא דנידה ודפ' היה קורא כתיב בויו אחר העין וכן במחברים ר' עובדיה מברטנורא ר' עובדיה דספורנו כולם מלא ו' ראשונה

עוזר וקורין לס"ת (עזרא) יש לכתוב עזרא המכונה עוזר ואין לדמות ליצחק חקין או לבנימן בונמי כי עוזר הוא תיבה אחרת בלשון הקודש ויש לו פתרון אחר כי עזרא הוא באלף לבסוף ואינו לשון עזרה וכן עזרא עזריה אליעזר אביעזר עזריאל יש לכתוב עזריה דמתקרי עוזר דכל זה אשכחן דקורין בשמו מיוחד לס"ת משא"כ ביצחק חקין ואף שמצינו ר"א בן עזריא מתיחס על עזרא מ"מ מצינו שם עזריה בד"ה בפני עצמו ואין זה עזרא דעזרא היה מאנשי כנסת הגדולה ע"כ מצאתי אך מ"ש המכונה עוזר אינו נכון וצ"ל דמתקרי כדעת רמ"א: עזיאל ולא (עוזיאל)

עמינדב חד תיבה וכן (עמיהוד עמיאל עמיאלד צורי שדי בת שבע אביעזר אבישלום) כולם חד תיבה רש"ל ועמ"ש בשמות נשים באות ב' בת שבע

עקיבה כתב בלבוש י"א שצריך ב' גטין באחד בהא בסוף ובאחד באלף מפני שיש סמך בפסוקים לשניהם או"ר זרו"ע לצדי"ק ולישר"י ל"ב שמח"ה ס"ת ר' עקיבה בהא ובפסוק אחר כתיב וגואלך אבי"ר יעק"ב אותיות ר' עקיבא באלף וכמדומה לי שאין כותבין אלא גט א' ובהא בסוף עכ"ל וכ"כ רש"ל שנוהגין לכתוב ב"ה וכבר ידעת ממ"ש בשם אליה דאנו הולכין אחר עיקר השם ולא אחר הדרש ולכן כותבין לכתחי' שניהם ובדעבד בעיקר השם סגי וא"כ ה"נ ע"כ ס"ל לרמ"י ורש"ל שעקיבה בהא הוא עיקר וקשיא טעמא מאי הרי יש לשניהם ראיה מן הפסוקים ונ"ל דקשיא עוד מה ענין רמז ר' עקיבא לפסוק וגואלך אביר יעקב דבשלמא פסוק אור זרוע איירי מן הצדיק וכל המזמור ושפיר מרמז בו שאותו צדיק הוא ר' עקיבה מה שאין כן וגואלך אביר יעקב שהוא קאי על הק"בה מה ענין רמז ר"ע לכאן ונ"ל דהפסוק מרמז על ענין נסתר דאיתא בגמרא פרק הרואה ר' עקיבה יצאה נשמתו באחד ואיתא בספר הכוונות דף ס"א במקום אחד וא"כ ה"ק קרא וגואלך של