נחלת שבעה מהדורה קמא קמד

בתוספ' י"ט פרק לולב וערבה שהביאו וחלק על רש"ל ז"ל הרוצה לעמוד על עיקרו יעיין שם כי להיות שעיקר מחלוקתם נוגע לתיקון ס"ת והמיעוט נפקותא לדיני גיטין לא העתקתים פה

כדרלעומר פרק אלו טרפות דף ס"ה אלא מעתה כדר לעומר דפסק להו ספרי בתרי ה"ל דתרי שמי ננהו אמרי התם בשתי תיבות פסק להו ובשני שיטין לא פסקא להו וכתב מהר"מ בז"מ בשמות אלו כגון כדר לעומר ידידיה פדהצור עמינדב אביגדור וכה"ג פסק מהר"י מרפורק לכתוב לכתחלה בחד תיבה ובחד שטה ולזה הסכים מהר"י ברונא ועל כן פסלתי גט שהיה כתוב בו בפראגא מתא דמתקריא מזי בסוף השיטה וגרדי בתחלת השטה האחרת כי מזי גרדי אעפ"י שהם שני תיבות חד שמא הם מהר"י ברין עכ"ל מהרמ"זמ ועמ"ש לעיל בשם ידידיה ס וכן נוהגין

בלב המכנה וייביל

כתריאל בנמצא אעפ"י שעיקר השם (אכתריאל) אולי משום קדושת השם לא רצו לקרות ב"א כך אלא כתריאל גם הוא סימן ורמז לתורה שהיא (כתר אל) ובגמטריא תרי"ג מצות ומ"ח כריתות שנכרתו על כל מצוה ומצוה רש"ל

כולה שם הוא בד"ה וקרינין כולהו ואי אתרמי כך שמו כותבין כולה דמתקרי כולהו רש"ל ואין זה דומה לנכתב פעם מלא ופעם חסר דהולכין אחר הרוב דהכא קרי וכתיב הוא ולכן כותבין הכתיב תחלה ועל הקרי דמתקרי

אות הלמד

ליוא בחד יוד וראיתי במקצת גטין (לווא) ובמקצת (ליווא) ובמקצת (ליבא) וע"כ אין להקפיד מהרמ"זמ מהר"י ברין ויתר רבנים ברעגנשפורג שלחו גט שכתוב בו ליווא בשני ווין מצאתי

ליוא הוא כינוי ליהודא שהוא גוד אריה דמתקרי כדפרישית לעיל בפירקין וכותבין ליוא בחד ויו ודוקא באשכנז אבל בארצות אלו שקורין ליהודא ליב כותבין דמתקרי ליב וגם במדינות אלו אם יש אחד ששמו ליוא כותבין יהודא דמקרי ליוא כי מצינו ששם הקודש של ליוא יהודא ויש לווא ששם הקודש שלהם אליקום ואם שם המובהק שלהם לוי אז כותבין כך לפי שהוא ממש כמו לוי רש"ל וכבר כתבתי שיש לכתוב המכונה ולא דמתקרי. גם בשמות אלו הולכין אחר לשון המדינות

ליב ליבלן לעבלין וכל כיוצא בזה

ליב קינד ולא יכתוב ליבא קינד ויכתוב בחד תיבה רש"ל

ליברמן והוא כינוי (ליהודא ולאליעזר) וכותבין (יהודא) המכונה (ליברמן) (אליעזר) המכונה ליברמן

ליפמן ע"ל באות א' אורי ובאות יוד יום טוב

ליזר ע"ל באות א' אליעזר

לעמיל הוא כינוי לאשר ולפעמים לאם ע"ל באות א' אשר והכל כפי לשון המקומות איך הם רגילין לקרות כמ"ש גבי ואלפליין

אות המם

מיכל הוא כינוי ליחיאל וכותבין המכונה וכותבין מיכל בכף ומצאתי סמך מן הפסוק מי יתנך כאח לי ר"ת מיכל וע"ל באות יחיאל ואם באותו מקום קוראין אותו מיכלין לבסוף כותבין מיכלין ואם שם העריסה מיכל כותבין מיכל סתם ואין כותבין יחיאל המכונה מיכל רש"ל ואין ר"ל מן העריסה כמו שהוא מנהג אשכנז רק ר"ל בשעת מילתו וק"ל ועיין לעיל סימן הקודם ריש סעיף כ"א

מיכאל ואם כינוי שלו מיכאל א"צ לכתוב המכונה מיכל דקצור השם היא

מואל הוא קיצור השם לשמואל ועיין באות יוד יצחק ובאות יחיאל וקצת ראיה דבפרשת ויגש כתיב ימואל ובפרשת פנחס כתוב נמואל ואחר הנון נמואל יהיה בשוא או בחירק בא אח"כ היוד לפעמים בכח ולפעמים בפועל להורות על השוא או החירק וכשמקצר מפיל אות הנון וקוראהו ימואל או מואל ש"מ שדרך הכתוב להפיל אות מן עיקר השם וכן להוסיף אות כמו יוב ישוב וכך הוא הלשון בני אדם

מנחם המכונה (מענדיל) או המכונה (מן) המכונה (מגלא) או (מנדל) או (מענלין) או (מענכין) הכל כפי לשון המדינות ואעפ"י שדעת סדר גטין אינו כן אפשר שבמדינתו לא היה מדברים כך אבל כבר כתבתי כמה פעמים וכן כתב הלבוש וכ"כ רמ"א ס"ס קכ"ט וכן ראיתי בנוסחות כתב ידי הגדולים שיש לכתוב כל הכינויין כפי לשון מדינתו וכתב רמ"א סוף סימן קכ"ט שאם אין לשון מדינתו וידוע לא ישנה ממה שנמצא בדברי הקדמונים

מנחם המכונה מאניש

מנחם דמתקרי (נחום) מידי דהוי אאלחנן דמתקרי חנן כיון דאנן שם בפני עצמו הוא אין להחשיבו קיצור השם מהר"מ בז"מ

מרדכי המכונה (גומפריכט) וכתיבת שם גומפריכט ע"ל אות ג'

מרדכי המכונה (מוקיל)

מאדיל גם כינוי למרדכי וכותבין המכונה ותימה למה שראיתי יש כותבין בחתימתן דמתקרי

מערקיל גם הוא כינוי למרדכי וכותבין המכונה ובארץ רוסיא מרדכי המכונה (מייקא) דומה למ"ש מהרא"י סימן ו' יחזקאל קהיסל פתחיה צחריי' מרדכי מערהל הגם שהגם קרובים ללשון עברי מ"ע אינו קיצור ממש. רש"ל

מרקיל ולא (מורקיל) רש"ל

משה המכונה (שלמכיי) המכונה (חובא) המכונה (קרימפלינג) המכונה (קוש) מהרמ"זמ ולא ידעתי מה ענין כינויים אלו לשם משה כי כינויים זרים הם אלו ולדעתי אינם יוצאים מעיקר השם כלל רק שנקראים בשם לוי ר"ל עיקר השם עם הכינוי דהיינו משה שלמכיי או משה קרימפלינג וכן אליה המכונה שוועטשקי שכתבתי לעיל באות אלף קשה בעיני אם כותבין על כיוצא באלו המכונה ודומה למ"ש בת"ה סימן רל"ה ראובן רייזהפו או שמעון פויך שכינוי הוא על צורת גופו או כינוי המשפחה שטום גאנז דהא אין נקרא בכינוי זה לבד רק עם עיקר השם גם מה שנראה מדברי בעל ת"ה לכללו כינוי כי האי בכל שום וחניכא וכתב וז"ל ואע"ג דמסיק התם דבגט של ישראל כשר אין לכתוב וכל שום וחניכא כפר"ת ה"ה כדון דידן ומכ"ש דבגט משומד כתבו כל החיבורים בפשיטות דחלילה להזכיר שם דגיות כדת משה וישראל ואפ"ה טוב הדבר לכוללו וכ"ש נדון דידן עכ"ל אדון לפניו מן הצד דאינו דומה דהתם נהי דכללו בגט מ"מ אינו מזכיר בפירוש שום שם דגיות בגט משא"כ בכינויים אלו אם יכתוב כל שו"ח במקום שאין מנהג לכתבו יסברו שהוא משומד דכה"ג חשש הרב מ"ב בב' בנימן המכונה וואלף בן ישראל בן יונה ואחד מהם משומד אפי' הכי היה מצריך לשלש אעפ"י שכותבין שום וחניכא משום שלא ידעו איזהו המשומד הבאתיו בסימן הקודם סעיף כ"ג ס"ק ה' וא"כ מכ"ש הכא ואי לא מסתפינא אמינא דלא לכתבו כלל ואי רגיל טובא אך מ"מ אינו נקרא בשם זה לבד רק בשם לויי יש לכתוב משה המכונה משה קרימפלינג וכן ראובן המכונה ראובן רייזה פו ועמ"ש בסימן הקודם סעיף כ"א סעיף קטן י"ב

מאיר המכונה (מחרם) המכונה (ליברטרויט) בזכרון משה ושמעתי מזקן חכם אחד שכל מהרם נקראים על שם מהר"ם מרוטנבורג שכולם הם ממשפחתו ונקראים מהר"ם ועולין לס"ת בשם מאיר

מנחם המכונה (מניס)

מונא באלף כן נ"ל והוא שם בלשון ירושלמי ר' מונא

משלם חסר ויו וכ"כ במלכים ב' כ"ב ובעזרא ה' ובנחמיה ז' ובד"ה א' ח' ט' וכתב רש"ל דאין להשגיח במה שחתם הפייט באפיק רנן מלא והולכין אחר לשון המקרא ותמיה לי על רש"ל ז"ל שכתב שחתם הפייט באפיק רנן מלא וליתא דוק ותשכח וכן חתם רבינו משלם ברבי קלונימוס בפיוט מורה חטאים ביוצר של י"כ חסר ויו והוא עצמו המחבר שחיבר אפיק רנן וגם שם חתם משלם בר קלונימוס חזון דוק ותשכח ובשניהם חתם חסר ו' וכן בכל מקום שהזכירו במרדכי רבינו משלם בר קלונימוס הזכירו חסר ו' וגם ביום שני דפסח בגאולה ברח דודי חתם בר"ת משלם אחר דודי אל. מכון לשבתך שלם סכך. לבך ועינך. מרום מראשון ופשיטא שאין לטעות לחשוב הויו של שובה לתיבה משלם ועוד חתם ב' פעמים חסר בחרוזה מלך שוכן עד לבדו מלוך עדי עד האל קדוש מלך מאזין