נחלת שבעה מהדורה קמא קמג

רק ע"ש המים עצמן ואל תקשה ממ"ש בחידושי אגדות של מהרש"א בפר' שלוח הקן שפירש שלכך מקשה בגמרא משה מן התורה מנין שלפי שהיה לו עוד שמות אחרות ומשה קראה אותו בת פרעה ולכן מקשה מנין שגם זה השם הוא מן התורה שנאמר בשגם וכו' ש"מ שגם זה השם הוא מן התורה וא"כ עיקר השם הוא משה ולא ע"ש לשון המצרי י"ל דהתורה קראה אותו כך ע"ש העתיד ומגיד מראשית אחרית וראיה דאיתא במדרש שמכל השמות שהיה לו לא נתקיים רק אותו שנתנה לו בת פרעה ואפשר משום דאסכים מרה על ידה

יעקב המכונה (קופילמן) או (קיפא) ואין כותבין המכונה יעקל ואם יש ב' יעקב בעיר וכינוי של א' יעקל אי כותבין המכונה יעקל עיין מ"ש בסו' הקודם סעיף כ"ב ס"ק ב'

יהודא המכונה (ליב) או (לעביל) או (ליוא) הכל כפי הלשון ואין כותבין יהודא המכונה יהודא המכונה יודיל

יהודא המכונה לימן כך מצאתי בסדר טופס הגט של מהר"י מרגליות וכן נראה כי אעפ"י שהכל קורין אותו לימא מ"מ נראה ששמו ליב וקראוהו ליבמן כדרך האשכנזים בהרבה שמות שקורין אותו בסוף מן זעליקמן קאפילמאן וה"נ ליבמן אלא שע"י קריאת מן מפילים הבית וקורין אותו לימן ולכן יש לכתוב בנון בסוף ולא באלף ולכן שם הקודש שלו יהודה נ"ל: ומיהו מצינו בגמרא רבא בר לימא באלף ש"מ ששם העצם הוא לימא ונ"ל דאם עצם השה הוא לימא באלף בודאי אין שם הקודש שלו יהודא דא"כ היה קאמר רבא בר יהודא וע"כ אותן שקוראין לס"ת בשם יהודא בודאי כינויים לימן ר"ל ליבמן וע"כ יש לדקדק אחר שם הקודש שלו. נ"ל

ירחמיאל בד"ה א' סימן ב' ה' פעמים חסר עוד שם פעם א' ביוד וע"כ אם דחק בלשונו החירק יש לכתוב ירחמיאל ביוד ואם יודע במשפחתו שחותמין חסר יש לכתוב חסר ומן הסתם יש לכתוב מלא דכל שמות כיוצא בזה אין נפקותא אם כתב החסר מלא אם הוא נח נסתר כמ"ש לעיל

ישעיה בלא ויו כך הם מקובלים מהרמ"זמ וכתב רש"ל ואף שנמצא כחוב ישעיהו בכל ספרי מלכים וישעיהו הנביא מ"מ כותבין בלא ויו כי אומרים מסתמא לא קרא אחריו כי ריע מזליה שבן בתו מנשה קטליה במיתה קשה ומשונה וקראו הבנים אתר ישעיה של ד"ה עכ"ל אבל בלאו האי טעמא היו כותבין מלא דלא דמי לחזקיה וחנניה וירמיה וק"ל ועיין באות ירמיה אבל לפי מה שמצאתי בילקוט ובספר חדש ושמו פרקי שירה הביא דבי ישעיה תלמיד ר' תנינא בן דוסא ש"מ שגם בימי הגמרא לא היו קוראין רק ישעיה בלא ויו ואפשר שגם בימי התלמוד כוונו לטעם שכתב מהרש"ל ז"ל

ישעיה יש מכנין אותו (סעדיה) ועיין מ"ש בסי' הקודם סעיף כ"א סק"ג

ירמיה ירמיהו כתב מהרי"ו אם היה בא לידי הייתי נותן ב' גטין וכתב רש"ל ויש ליתן של ירמיהו קודם כי הוא עיקר והטעם דלא אזלינין בתר רובא לכתוב ירמיהו לבד כי נמצא ב' בני אדם שנקראו בשינוי ב' שמות חד ירמיהו הנביא ועוד איש אחר ירמיה ואני אומר לכתוב מן הסתם ירמיה כמו חזקיה וכמו שהכריע מהרא"י עכ"ל רש"ל ודבריו נכונים כי אע"פי שהיו ב' ב"א מ"מ מסתמא קורין לבנים אחר ירמיה הנביא ואף שהרוב כתוב ירמיהו מ"מ הא כתב מהרא"י בשם חזקיה תרי טעמי חדא דלא גרע מחניכתו דכשר משא"כ אם נקרא חזקיה ויכתוב חזקיהו הוי הפסד והכא גבי ירמיה נמי הכי דמ"ש. ועוד כתב טעם מאתר שנמצא בגמרא חזקיה ולא חזקיהו ומסתמא האחרונים קראו אחר הראשונים ואפילו הכי לא השגיחו בשם חזקיהו ואנן ניזול בתר שמות הנמצאות בגמרא וא"כ ה"ה בשם ירמיה נמצא בגמרא ר' ירמיה בר אבא ר' ירמיה מדפתי א' תנא דברייתא ואחד אמורא פרק הרואה ופרק עושין פסין ר' ירמיה סתם בעל האבעיות רב ירמיה בר תחליפא ספ"ק דתענית ר' ירמיה מגובתא אבוה דרב מנשה ירמיה בר נתן ירמיה ביראה ירמיה בר אחא כל אלו חשיב בספר יוחסין ועוד מצאתי ר' ירמיה דשבשב במדרש איכה פסוק נפלה עטרת ראשינו ואלו היו אחרים נקראים בשם ירמיהו לא היה משתמט מלהביאם ועל כן אנן ניזול בתרייהו ונראה שלזה כיון רש"ל שדימה אותו שם חזקיה והא דגבי אליה כתב הת"ה דוקא לכתוב אליהו נהי דאע"ג דאיכא לספוקי באחר מ"מ מי שקורא את בנו אליה נקרא אחר אליהו הנביא ולמה לא נאמר דיכתוב אליה בלא ויו כמו גבי חזקיה דכה"ג לא הוי הפסיד דלא גרע מחניכתו משא"כ אמנא הוי הפסד. נראה דה"מ משום דהטעם השני של הת"ה לא שייך גבי אליה דעיקר הטעם משום דאנו הולכין אחר שמות הגמרא ובגמרא לא נמצא שום תנא או אמורא שנקרא א אליה ומה שנמצא תנא דבי אליה הוא אליה הנביא עצמו והגמרא קיצר בשמו אבל לא נמצא מי שנקרא אליה ולכן נשאר על הרוב לכתוב אליהו משא"כ בשם חנניה חזקיה ירמיה אנן ניזול בתר הגמרא ונראה דה"ט שכתב רש"ל גבי ישעיהו דאין כותבין ישעיהו משום דריע מזליה אבל אי לאו האי טעמא היה צריך לכתוב ישעיהו אחר הרוב מאחר שלא נמצא בגמרא שום תנא או אמורא שנקרא בשם זה כלל. ועיין באות ישעיה וכן בכל שמות כיוצא באלו כגון זכריה ובצירוף הטעם שכתבתי גבי שם חזקיה

ישראל המכונה איסרל כן מצאתי ולי נראה דא"צ לכתוב המכונה רק ישראל כמו ביצחק שא"צ לכתוב המכונה איצק וטעמא כמו שכתבתי באות יחיאל בשם הלבוש ובאות יוד יצחק שדרך למשוך היוד בראש התיבה בחירק כאלו הוא מתחיל באלף וחירק וכתבתי שכן דרך כתובת הנוצרים וכן הוא מנהג הספרדים ועיין בש"ע א"ח סימן ס"א סעיף י"ח וא"כ אם כותבין ישראל הוי כאלו אמר אישראל וכן כותבין הנוצרים אישראעל והטעם שכותבין הנוצרים באלף ועיין מפני הצרי שתחת האלף כותבין עין במקומה והוי אישראעל ולכן הנוצרים קורין לישראל איסרעל ומזה נתפשט גם בינינו איסרעל כי ידוע שלשון היהודים אינם מאריכים בכתב ובלשון כמו הנוצרים ומקצרין לפעמים בין בכתב בין בלשון ומ"מ שם איסרל הוא עצמו שם ישראל נ"ל פשוט וכן כוונת הלבוש בשם יחיאל ועוד ראיה לזה ממ"ש הלבוש בשם לובקא הבאתיו בשם יוסף ע"ש וזה עדיף מיצחק חקין שאין זה דומה למ"ש מהרא"י דדקורנן הגוים שמות הקרובים ללשון עברי וע"ל באות מייקא

ישראל המכונה (זיסקינד)

יהונתן המכונה (ולק) ועיין לעיל באות ויו וכתב רש"ל יהונתן אם כך עולה לס"ת דבהא תליא כל הספיקות דאין לנו אלא שם שמחזיק לעצמו כדאיתא באשרי פרק השולח עכ"ל וב"ב בת"ה סימן רל"ג דאין לנו אלא שם שמחזיק לעצמו וכל הדקדוקים אינו אלא היכא דלא ידעינין האיך חתם הוא או עלה לתורה כגון באבי האיש או באבי האשה או שהוא עצמו מסופק בשמו. ואם יש לכתוב יוצתן מלא או חסר מהרי"ו סימן ק"פ כתב יהונתן ולא יונתן ולא היה מצריך ב' גטין במו בירמיה ותמיה לי למה לא הוה מסופק כאן יותר מבירמיה דהא היה ג"כ ב' יהונתן א' יהונתן בן שאול ועוד אחרים בד"ה ולמה היה מסופק בירמיה יותר מביהונתן. ומהרא"י בח"ה סי' רל"ג כתב לכתוב יונתן משום דנמצא בתלמוד יונתן בן עוזיאל ר' יונתן בר פלוגתיה דר' יאשיה ור' יונתן דבו של ר' שמואל בר נחמיה יונתן בן עמרם תלמידו דרבי כולן לא כתיבי רק יונתן וע"כ יש לנהוג כדעת הת"ה וכמו כל אינך שכתבתי לעיל דחד טעמא הוא. וא"כ בזה יש לך כלל גדול וכמו שכתבתי כמה פעמים גבי אליה וגבי חנניה, וגבי חזקיה וירמיה ומן הכלל הזה לא תזוז וע"ע לקמן בשם שמעיה ושמריה

יאר בלא יוד ואמר לי מורי שכך מקובל המגרש שנתנו לו כך שם בשעת מילתו אבל סתמא פשיטא דכתבינין מלא יוד מהר"מ בז"מ. ועיין באות יוד ירחמיאל

ירוחם חסר ויו רש"ל וכן הוא בד"ה א' ז' ח' ט' י"ב כ"ז ובד"ה ב' כ"ג ומהרמ"זמ כתבו מלא ועיין באות עיין עובדיה

אות כף

כתב רש"ל וז"ל קודם שאכניס במבוי הכף אדבר בענין חילוקים הרבה בשמות שהן מב' תיבות כי לפי הסוגיא שזכרתי דקי"ל כרבא דאמר מרחביה וכסיה אחת א"כ למה כותבין הסופרים ע"פ תקונים כסיה בעינין שתי תיבות נגד הסוגיא וכנגד ההלכה וכו' והאריך ועיין