נחלת שבעה מהדורה קמא קמא

זיסל או (זוסל זימל) או (זימלן) ובקצת מקומות (זעמל) ועיין מ"ש בסימן הקודם סעיף כ"א ס"ק א'

זלמן והוא כינוי לשלמה ולמשלם ולשניאור וליקותיאל

זעליק זעליקמן וכתב מהרמ"ה שוב מצאתי מהר"ר ז"ק נתן גט וכתב שם האיש זליקמן בלא עין ועיין מ"ש בסימן הקודם סעיף כ"א ס"ק ט"ו וכותבין זעליק בקוף ולא בגימל וכן כתבו מהרמ"מ וטעמא כתבתי לעיל ואם כתבו בגימל נראה לי שלא הפסיד והוא כינוי (ליצחק ולאביעזר ולראובן ולנתן ולעזריאל) וכותבין אצל כל א' המכונ'

זלקינד שם הקודש שלו (שלמה) וכותבין המכונה זלקינד

זונדל הוא כנוי (ליהודא) וכותבין המכונ'

זעקיל הוא כינוי (ליצחק) וכותבין המכונ' ונ"ל טעמא פשוט דאין זה דומה ליצחק חקין ולא ליצחק איצק כמ"ש במקומו באות יוד יצחק

זכאי אף שנמצא במקרא זכי בלא אלף מ"מ אזלינין בתר שמות הנמצאים לפנינו ובפרט בגמרא ר' יוחנן בן זכאי רש"ל

אות החית

חזקיה כתב מהרי"ו וז"ל ואני רגיל לכתוב חזקיהו ולא חזקיה ולא יחזקיהו כי הרוב הוא חזקיהו וכן כל כה"ג דהרוב הוא עיקר השם עכ"ל ומהרא"י בת"ה החליט לכתוב חזקיה בלא יוד בראש ובל ויו בסוף כדאיתא בגמרא יהודא וחזקיה בני רבי חייא אביי משמיה דר' חזקיה ואף אם ת"ל דהתלמוד קיצר הלשון יהא כן מ"מ הוי ליה כחניכתו דכשר כדאיתא בתוספ' ואשרי פרק השולח דלכולי שנויי דהתם חניכא כה"ג שרי לכתחיל' וא"כ אפי' מי שנקרא יחזקיהו או חזקיהו אם כותבין אותו חזקיה לא הפסיד דהוי כחניכתו אבל אפכא הוי הפסיד עכ"ל ולזה הסכים רש"ל והאריך וכתב עוד דאין לכתוב יחזקי' אא"כ ידוע לנו ששמו יחזקיה כגון מהרי"ח המוזכר בחיבורים היה שמו יחזקיה וכן היה כל זרע לבני משפחתו שנקראים על שמו אבל בסתמא לא עכ"ל הת"ה ורש"ל מביאו וכך הוא דעת הלבוש ונראה דהא דכתב הת"ה לכתוב חזקיה ולא חזקיהו משום דבתחלת מלכותו כתב חזקיה וכן בספר משלי אשר העתיקו אנשי חזקיה דהא מ"מ בכל ספר ד"ה ובספר מלכים ובספר ישעיה ברוב מקומות כתיב חזקיהו והרוב הוא העיקר אלא עיקר טעמו משום דבתלמוד אשכחן יהוד' וחזקיה וכן מצינו כמה אמוראים חזקיה ואיבו בני ברתי דרב ר' חזקיה תלמיד ר' ירמי' חזקי' בן פרנך חזקי' בר בליוטי בערכין פרק המקדיש חנניא בן חזקיה בן גרון שכולם נקראים חזקי' ולא חזקיהו ואין ספק שלא נאמר שכולם נקראים ע"ש חזקיה אחר הנמצאים בעזרא ובתרי עשר ולא אחר חזקיה מלך יהוד' שהוא יותר מפורסם וצדיק וכמו שכתב הת"ה גבי אליהו ובפרט יהוד' וחזקי' בני רבי חייא שהיו מזרע בית דוד יותר סברא שהיו נקראים אחר זרע דוד אלא פשוט דפשיטא דנקראים על שם חזקי' מלך יהוד' ומה שאינם נקראים בשם חזקיהו או יחזקיהו מפני שהוא עצמו חתם עצמו בשם חזקי' שהרי התפל' יי' אלהי ישראל שאנו אומרים בכל ב' וה' חזקי' מלך יהוד' עשהו וחתם עצמו חזקיה ועוד כתב הגאון מה"רר הירץ טריוש שיש בזה התפל' יי' אלהי ישראל ק"ל תיבות כמנין חזקי' ואני בדקתי אחריו ומצאתי קל"ב תיבות ומצאתי בספר מטה משה דף ס"ד ע"ב בשם מהרי"ח שעשהו ב' שעות בלילה ונגד זה עשה ב' תיבות יתירים ועיין עוד שם שהאריך מזה נרא' שחתם שמו חזקי' ולא יחזקיה ולא יחזקיהו כדעת הת"ה ולא כמהרי"ו ולכן היו נקראים כל האמוראים אחר חזקיה מלך יהוד' רק חזקיה ולכן אין כותבין בגט רק חזקיה וכבר כתבתי לעיל בשם ת"ה שעל הרוב היה נקרא דויד מ"מ הוא עצמו חתם דוד הולכין אחר חתימתו וה"נ בשם חזקי' ועוד נראה דאפשר דטעמו של חזקי' מלך יהודא שחתם עצמו חסר הוא מטעם שכתב מהר"י ברין בשם אליה דדי לעולם להשתמש בב' אותיות וחזקי' שהי' עניו מאוד שמפני ענותנותו היה מהפך חתימתו בנוסח התפל' שיסד מכ"ש שלכבוד השם חתם עצמו חסר. וכך יש לומר בכל שמות כיוצא בזה כגון זכרי' אף על פי שנמצא זכרי' בן יהוידע וזכרי' בן ברכיה ושניהם צדיקים ולפעמים נקרא א' בשם זכריהו מ"מ אנו אין כותבין רק זכריה דכן נמצא בגמרא ר' זכרי' בן הקצב ר' זכריה בן קבוטל ר' זכרי' בן אבקילוס כולם נקראים זכרי' וע"ע באית יוד ירמיה

חיים וקורין אותו לעבן או בלעז ביבנט עיין מ"ש בסימן הקודם סעיף כ"א ס"ק י"ב

חיים המכונ' לוץ מצאתי

חיאל הוא שם המקרא ומן הסתם לא חיישינין להכי וא"ל א"כ צריך לכתוב יחיאל דמתקרי חיאל דמאחר שהוא שם בפני עצמו אין זה כינוי הואיל ואין מפיקין היוד דומה כאלו קורא חיאל אבל עיקר השם הוא יחיאל רש"ל ואין צריך לזה דלא מסיק בשמיה משום שעבר על חרם יהושע ב"נ בירחו ודאי לא נקרא חיאל רק יחיאל רק שאין הברת היוד נשמע

חניאל הוא שם בד"ה גם (חנניה) ע"כ ירא' לדקדק הטיב בחקיר' ודריש' במספחתו שלא יטע' בין חנניא לחננאל ובין (חנניא לחנניהו) אזלינין בתר רוב השמות גם מצינו ר' חנניא בן עקשיא ומ"מ אם ידוע בקבל' ששמו חנניא וקורין אותו חנינא יש לכתוב חנניהו דמתקרי חנניא ואין זה קיצר השם דהא שם בפני עצמו הוא רש"ל ומאוד תמוהין דבריו דמ"ש משם חזקי' וחזקיהו דכתב הת"ה לכתוב חזקיה דלא גרע מחניכתו וגם רש"ל עצמו הסכים לזה וא"כ למה יכתוב כאן חנניהו דמתקרי חנניא וא"ל דחזקי' חד גברא הוא רק נקרא פעם חזקי' ופעם יחזקי' ופעם יחזקיהו ולכן אם כותב חזקי' הוי קיצר השם משא"כ חנני' וחנניהו דשני בני אדם הוא זה אינו דהא איכא חזקי' אחד בתרי עשר ובספר עזרא וא"כ איכא לספוקי בהו ולכן נלע"ד דדינו שוה ממש לחזקי' שכותבין חזקי' ולא חזקיהו וה"נ כותבין חנני' ולא חנניהו מטעם שכתבתי לעיל בשם חזקי' גם מוזכר בגמרא חנני' ולא חנניהו אע"ג דר' חנני' בן עקשיא כתיב באלף ור' חנני' בן תרדיון כתיב בהא מ"מ בזה ליכא נפקותא כולי האי אבל מ"מ אין אחד נקרא בשם חנניהו ולכן יש לכתוב חנני' ולא חנניהו ואי כותבין באלף או בהא ע"ל באות ה' הונא

חייא בב' יודין ואלף לבסוף כי הוא לשון ארמי ולכן יש לכתבו כמו שכתוב בגמרא

חנוך נ"ל דאין צריך לכתוב המכונ' הענוך וטעמא דקריאת האשכנזים החית כמו הא וקריאת ההא בשוא או בסגול משתמע כאלו אמר הענוך גס סתם הענוך חנוך ואין לו כינוי אחר כלל

חזקיה דמתקרי (חת) כך נ"ל ואין כותבין המכונ' חת דאין זה כינוי רק שם בפני עצמו הוא ואעפ"י שהאשכנזים קורין אותו בהא והברתו כאלו קורא ההא בסגול וסמך לבסוף העס מכל מקום ידוע שהאשכנזים קורין החת כמו הא ועיקר השם הוא חת והוא שם בפני עצמו לכך יש לכתוב חזקי' דמתקרי חת נ"ל

חיים המכונ' קחהרייס מצאתי באחרונים

חלוונא קורין לס"ת לפידות ע"ש שבלשון רוסיא קורין לעץ אוד שקורין ברנ"ד הלפנא ונשתבש הלשון ואומרים חלוונא כי עיקר שמו חלאבנא כך שמעתי ע"כ מצאתי בסדר גטין של מהר"ש בר יהודא מלובלין ואותו ר' חלוונא מקראקא שעשה פי' על ספר חסידים ונקרא משנת חסידים וקונט' א' נדפס באמשטרדם היה נקרא לס"ת סעדיה ואם כן אין זה מוכרח שהוא נגזר מלשון אוד והלא או"ד זה מוצל מאי"ש

אות טית

טוביה טוביהו מן הסתם יש לכתוב טובי' בלא ויו נמצא שם זה בין המחברי' וכן יסד הפייט טוביה עלה למרום אם לא שקבלו מאבותם טוביהו רש"ל וזה מסכים עם מה שכתב הת"ה בשם חזקי' וה"ה לחנני' דבחדא מחותי ננהו וע"כ תימא על רש"ל ז"ל בשם חנני' וע"ל באות חניאל: