נחלת שבעה מהדורה קמא קלט

בתשובה הביאו הטור אי כתב כסליו מלא אין לפסלו כיון דלשון העולם כך הוא אע"ג דלא אשכחן במקרא מלא ומכ"ש הכא הועתק מכתב יד מהרי"ו כל זה לשון שמות א"ב של מהרש"ל ז"ל וכבר הוכחתי גם אני בראיות ברורות לעיל בהקדמה שנייה לכתבו מלא וכן מצאתי עוד בנוסח כתב יד בשם מהרי"ו ובשם תשובת מהרי"א ובתשובת מהר"י מרגלית והמחבר ההוא הסכים עמהם דלא כמהרא"י ומהר"י מינץ בסדר הגט שלו וכן הוא במהרי"ו מלא בדיני גט שלו ואני הצעיר המחבר אי אתרמי לידי הייתי כותבו מלא ובלאו הכי בחסר כי האי שכתבו מלא אין קפידא שהיו"ד היא נח נסתר ואינה ניכרת במבטא כמו שהודעתיך כמה פעמים בזה הסימן

בנימין אין צריך לכתוב המכונה (בונם) או (בינוש) או (בינא) או (בונמי) שכולם קיצור השם נינהו ובמקום דאיכא תרי יוסף בן שמעון שכותבין המכונה יש לכתוב בינא באל"ף ולא בה"א שהוא מלשון דעת ובינה וזה אין לו מקום כאן אלא מקוצר בנימן ומ"מ ליכא קפידא מהרש"ל דעתו דבמקום ב' יוסף בן שמעון כותבין המכונ' על כל קיצור שם להיכרא אע"פ שזולת זה א"צ. וכ"ה דעת הלבוש בסי' קכ"ט סעיף ט"ו וכן הוא דעת מהרא"י בכתביו סי' ז' ועיין מ"ש בסדר הגט בסימן הקודם סעיף כ"ב ס"ק ב' אך תמיה לי מ"ש כל הפוסקים שעל בנימין א"צ לכתוב קיצור השם בונם הלא אין סתם בונם בנימן כי ראיתי משפחה אחת שכל בונם שלהם שם הקודש שלהם שמחה ש"מ שאין סתם בונם בנימן ואפשר שאלו הנקראים בשם אחר הם מיעוטא דלא שכיחי ורוב בונם בנימן ורובא ככולו

ברכה שם זה נמצא לאיש ולאשה כמו שמחה ונראה שאם חותם שמו או עולה לס"ת בשם ברוך או ברכיה ונקרא ברכה לכינוי שאין כותבין ברכה כלל כי אין זה שם מבורר במקרא וגם לא מצינו שהוא כינוי לשם אחר א"כ דינו כקיצור השם אף שהוא ארוך יותר מברוך וכמו שנאריך בזה לקמן באות ח' עכ"ל רש"ל ועמ"ש לעיל באות א' אלכסנדר

ברוך המכונה (בינדט) רש"ל וכ"כ מהר"מ בזכרון משה. בינדיט יו"ד אחר הבי"ת ולא עי"ן

בערא בערמן בעריל בערבין וחותמין יששכר ויש חותמין דוב רש"ל ומה שכתב בערא באלף אין רצונו לומר לדחוק הריש בקריאת קמץ כדי שיהא נראה כאות האלף זה אינו דהא לא נקרא בערא רק בער. ונ"ל טעמו של רש"ל כמ"ש מהרא"י בפסקיו סי' קמ"ב שהולכין בגטין אחר לשון צח ושנון כמו נהר טויבר שכותבין טוברא ובית הנקרא הויז המדברים בשנון לא יאמרו רק הוזא וכתב דעל שמות הקצרים יש לכתוב אלף בסוף כמו בשמות העיירות בולא הגרא אולמא ווינא. וא"כ ה"ה נמי בשמות האנשים כגון בערא נ"ל וכן נמצא בפוסקים תשובת מהו' בערא וא"כ הא דכתב מהרי"ל לכתוב אל"ף בסוף באותיות דגושים לאו דוקא בהנהו ולא באחרינא אלא ה"ה בתיבות קצרים דהא הריש אינה מקבלת דגש ואפ"ה כתב מהרא"י הגרא טוברא. בוגפט בוקש בישוף עיין באות שי"ן

בנימן המכונה (וואלף) או (וואלביל) או (ווילביל) זכרון משה ונראה שהלשון הוא אחר חילוף לשון המדינות

אות גימל

גד המכונה (געדיל) מפני שהוא נמי כינוי (לגדליה) המכונה געדל רש"ל ז"ל ולא כמו שמצאתי וכ"כ בזכרון משה שאין לכתוב גד המכונה גדיל או המכונה געדל כי טעמא דרש"ל טעמא דמסתבר הוא מאחר שהוא גם כינוי לגדליה

גדליה ולא (גדליהו) כך פסק מהר"י ברין אע"פ שנמצא נמי גדליהו בקרא מ"מ אינו בנמצא אם לא שיש לו קבלה מאבותיו לקרותו בשם גדליהו וכ"כ בזכרון משה ורמ"א והלבוש כתבו בהיפך מזה דוקא גדליהו אם לא שיאמר בודאי ששמו גדליה בלא וי"ו ול"נ דמן הסתם יש לכתוב גדליהו ובדיעבד אם כתב גדליה לא פסול משום גדליהו בן אחיקם כתיב במלכים וירמיה מלא ו' ובמיעוט מקומות בירמיה חסר ו' ואע"פ שנקרא בלשון העולם גדליה מ"מ יש לכתוב אחר לשון המקרא כמו באליה אע"פ שלשון העולם הוא אליה אפ"ה כותבין אותו מלא כן מצאתי בנוסח כ"י וז"ל מצאתי אבי האשה אמר ששמו גדליה ולא גדליהו וכתבו כן בגט בלא ו' עכ"ל משמע דמן הסתם כותבין בוי"ו ואותן שאומרים ששמו גדליה בלא ו' אפשר שהוא מטעם שכתב מהר"י ברין בשם אליה שדי לעולם להשתמש בב' אותיו'

גניבא אל"ף לבסוף

גוצליק ע"ל באות א' אליקים ומיהו רש"ל הסכים לכתוב געטשליק אם נקרא כן וכן מצאתי עוד בטופס אחר שהסכים לכתוב במדינות פולין געטשליק אע"פ שהגאון מהו' שכנא נתן גט והכתיב גוצליק

גוטקינד עיון באות ט' ובחד תיבה ואין כותבין גוטא קינד רש"ל

גאטליב יש כותבין גוטליף ולא כותבין גוטליפא והולכין אחר לשון המדינה ובעל ספר אהבת השם חתם בהקדמת ספרו "גם "אנכי "טהרתי "לבי "יודע "באמונות נבר ר"ת גאטליב וכ"כ רש"ל שבפולין יש לכתוב גאטליב

גומפרעכט כ"כ בזכרון משה וכתב רש"ל שהוא כינוי למרדכי וכמו כן גימפל אע"פ שכתב במרדכי גומפרעכט מ"מ נכון לכתוב בפולין גומפריכט ואין לכתוב גומפרחט בחי"ת וטעמא עיין בת"ה סי' רל"א

גדליה המכונה (גרוש מן) מצאתי

גרשון או (גרשם) שניהם במקרא וכתב בת"ה סי' רל"ג אם יסופק באחד בשם מן השמות שלא יוכל לברר בדעתו היאך יכתוב אפשר לו לצאת ידי חובתו כגון לכתוב ב' גטין אחד בצורות שס זה ואחד בצורת שם זה כגון אם מסתפק אם גרשון או גרשם עשה אדם גדול בזמנינו ונתן ב' גיטין ביד האשה בבת אחת או בזה אתר זה ואז הוא מגורשת ממנו וכתב עוד לעיל מיני' כל הדקדוקים אין צורך אלא היכא דלא ידעינין איך חתם הוא או עולה לתורה כגון אבי האיש והאשה או שהוא עצמו מסופק בשמו ע"כ ומצאתי נמי בליקוטי שמעתי ממהר"זך ז"ל בנירנבערג שמהרר הילל הצריך לדבק ב גטין לחד גברא שהוא מסופק אי שמו גרשון או גרשם ע"כ מכל הלין משמע דוקא בספק גמור אבל אי אמר לו בעל שכך שמו אין צריך וכן מצאתי בשם מהר"י פולק ז"ל וגם ראיתי שכתב גרשם חסר וכת' עוד בכתב אחרת על ספיקא גרשון גרשם איני יודע לפרש כי לא ראיתי ב' גטין בימי ובאמת ספיקא גדולה היא וכו' עד ושמעתי שהיא קרוב' לר' לוי וכו' שאם מפי קרוביה יתברר האיך שמו בראיות ברורות ראוי לסמוך עליהם ודוקא קודם מעשה אבל לאחר מעשה אין סומכין על שום בירור ונותנין עוד גט אחר כל זה לשון מהרש"ל אבל לא ראינו אינו ראיה דאם כן אם אין יוכל להתברר מה שמו איך יכתוב הגט דהא אם ידוע ששמו גרשון וכתב גרשם או אפכא לא הוי גט כלל כדאיתא בפסקי מהרא"י סי' י"ד ואפי' אם בשעת נתינות הגט לא הי' נודע שמו וכתב גרשון ואח"כ נתברר ששמו גרשם כתב מהרא"י שם דאפילו אם נשאת תצא וכל הדרכים האלו בה הביאו הב"י לפסק הלכה בסימן קכ"ט וא"כ איך יוצא מידי ספק זה אם לא יתן ב' גטין וכן כתב מהר"מ מינץ סי' ט' בגרשון וגרשם ליתן ב' גטין וכ"כ הלבוש ליתן ב' גטין ובמקום שנותנין ב' גטין אם נותנין אותן בזה אחר זה או בפעם אחת כתב בלבוש סימן קכ"ט סעיף ל"א וז"ל ואופן הנתינה י"א דסגי כשנותנין אותה לאשה בבת אחת ויהא דעת הבעל שתהא מגורשת באותו גט שהוא כשר שכתוב בו שמו האמתי והאחר יהא כחספא בעלמא וי"א שצריך ליתנם לאשה בזה אחר זה ולא בבת אחת (זהו דעת מהרי"ו) וכן נוהגין ויתן אותו גט שנראה לרב יותר כשר מתחלה עם כל שאלותיו וקריאתו כסדר הגט ואח"כ יתן השני ג"כ כסדר הגט ויאמר לעומדים שם בשעת הנתינ' טעם למה נותנין ב' גטין ויאמר לבעל שיכוין לגרש בכל אחד מן הגטין ואם נתן שניהם בזה אחר זה בסדר אחד כשר רק שלא יתנם בבת אחת שאם יתנם בבת אתת חיישינן שמא יהא דעת הבעל אההוא דלאו גיטא וע"ל בסי' הקודם סעיף כ"א סעיף קטן נ"ג: