נחלת שבעה מהדורה קמא קלח

אליה וכתבו בגט אליה המכונה שוועטשקי וע"ל באות מ' משה

אלחנן או (יוחנן) כשקורין אותו (חנן) דיש נכתוב דמתקריא חנן כיון דחנן שם בפני עצמו להחשיבו קיצור השם

אבשלום אם יש לכתוב אבשלום או אבישלום משום דלא מסקי בשמי' מהרמ"ז הניחו בצ"ע ובעל נחלת צבי כתב בשם שמות גטין לכתוב אבשלום כמו שקורין אותו ונ"ל לכתוב אבישלום חדא דאע"פ דהתו' ר"פ שני דייצי גזירות מסופקים אי לכתוב אבשלום או אבישלום משום דלא מסקי בשמיה לדעת רבי דאמר אבשלום אין לו חלק לעוה"ב מ"מ התוס' עצמן בקדושין כתבו רבה בר עופרן גרסינן ול"ג בר עפרן דעפרן רשע היה ולא מסקי בשמיה ועוד את"ל דשאני התם דעפרן ודאי רשע היה אבל אבשלום הוא ספק אם אין לו חלק לעוה"ב כדברי רבי או לא ולכן התוספו' מסופקים מ"מ בגמ' פרק ח"ה איתא ר' שמעון בן אבישלום ש"מ שלא נקרא אבשלום ואפי' אם לא היה רשע מ"מ אנו כותבין כמו שנמצא בגמ' כמ"ש הת"ה וע"ל באות י' ירמיה וכ"ש הכא דספק אי אסקי דוד ממדורי דגיהנם או אם נשאר רשע ובגמרא נמצא אבישלום דיש לכתוב אבישלום

אביגדור כתב בעל נחלת צבי יש ספרים שהם מלאים ו' ויש ספרים שהן חסרים ו' והולכין אחר הרוב עכ"ל וקשיא מי יביא לנו כל הנוסחות לברר ממנו הרוב ועוד דשם זה לא נמצא רק בד"ה ג' וכמדומה שבעל נחלת צבי הבין ששם אביגדור כתוב בכמה נביאים רק בקצת כתובין מלא ובקצת נביאים חסר לכן כתב לילך אחר הרוב ואינו כן דאינו בנמצא רק בד"ה וביש ספרים בד"ה כתוב מלא ו' וביש ספרים בד"ה חסר ו' וכ"כ מהרמ"זמ וסדר פדואה ולא הכריעו ונ"ל לכתבו מלא ו' חדא דגם אם כתבו חסר מ"מ קרינן בחול"ם והברת הוי"ו אינה ניכרת במבטא ועוד דבכל השמות שדינן להיות חסר וכתבו מלא אינו פסול ואפי' לכתחלה במקום שמסופק אי יש לכתוב מלא או חסר כתבינן מלא כמו גבי צפורה דבורה וכמו שכתב הלבוש גבי ירחמיאל ורש"ל כתב אם יש לו קבלה מאבותיו שחותם בשטרות מלא יש לכתבו מלא ואף שאביגדר הנאמר בקרא אביגדר בן חור חסר ו' מקרוב נשתנה וחותמין עצמן מלא ואפשר שבאיזה סיבה נשתנה וכן אחד יחיד שעשה ר' אביגדור חתם עצמו בוי"ו וכן חתם הגאון מוה' אברהם בן מוה' אביגדור ז"ל אבל מן הסתם לכתוב חסר אחר המקרא עכ"ל ולפי מ"ש לכתבו מלא אפשר דמזה הטעם נשתנה לכתבו מלא ולא מחמת סיבה זולתו

אחא בר הדיא דמתקריא אייא מרי מרדכי פרק השולח

אושיעיה יש לכתוב בה"א בסוף ולא באל"ף. מעשה שחתם העד אושיעא באל"ף והגט הובא ממרחקים וכ' מהרז"ק דבדיעבד שפיר דמי כי שמא חתימתו כך כמו הנהו דחתימו מכותא כוורא דלחתימה בעלמא הוא והוי כמו חייא כהנא פפא דהוא תרגום כאשר דברו בבבל עכ"ל מהר"מ בז"מ. ונ"ל דאפי' אם עומד לפנינו הגט כשר אם חתם שמו כך ואפי' בשם הבעל דהא נמצא אושיעיא בגמרא באל"ף והוי כמו חנניה בה"א כמ"ש לקמן באות ח' חנניא הואיל ונמצא כך בגמרא ועוד דאפי' היה נמצא שם זה בפסוק בה"א והוא רגיל לחתום באל"ף כותבין כמו שרגיל לחתום וכ"ש בשם זה שאינו נמצא בפסוק לאפוקי מטעם שכתב מהרז"ק לא היה כשר בשם הבעל רק בעדים מטעם דלחתימה בעלמא עביד וק"ל וכ"כ מהרש"ל וז"ל אושיעיה נמצא כתוב ויש הרבה שכתובין בה"א ומצאתי בקובץ וז"ל שמעתי שמהר"ש אמר בשם מהר"מ ז"ל שכל שמות שיש ספק אם לכתוב סופו אל"ף או ה"א כגון עקיבא אושעיה שמריה סעדיה וכיוצא בזה שבמקרא לא תמצא אלא שסופה ה"א הרר"זך ז"ל ומ"מ נראה היכי שיש קבלה במשפחה שכך היו חותמין בשטרות בכוונה כך ראוי לעשות כקבלתם עכ"ל ועיין מ"ש באות עקיבא

אדא כתב ב"י סוף סימן קכ"ט כל שם שאינו לשון הקודש כותבין באל"ף בסופו ואם הוא לש"הק כותבין בה"א וראיה רב אדא בר אהבה אדא שאינו ל"ה באל"ף ואהבה שהוא ל"ה בה"א וכן בשמות הנשים כגון חובה דביתהו דאביי אבל ילתא אשתו של רב נחמן שאינו ל"ה כתיב באל"ף אבל קשה מברוריה דביתהו דר' מאיר שאינו ל"ה וכתיב בה"א ואפשר שהוא מלשון ברור ומיהו אם כתב בה"א בשאינו ל"ה שפיר דמי וכתב מהרמ"זמ סימן לדבר מעלין בקודש ולא מורידין

אלכסנדר מן הסתם מצאתי כתוב אלכסנדרי מ"מ אם ברור לו ששמו אלכסנדר כותבין בלא יו"ד והכל תלוי בקבלה ובחתימת שמו ואין כותבין המכונה סענדרלא או סענדר כי כולן קוצר השם הוא מהרש"ל וכתב בעל צ"צ דאין כותבין המכונה סענדרמן אפילו משה המכונה מושמן אין כותבין דכל שמקצר בראשו אין נפקותא אם מאריך בסופו וכך מצאתי בקובץ אחד ועיין מה שכתבתי לקמן באות מ' משה

אלכסנדר המכונה (סיזל) המכונה (זיסקינד) ונ"ל שאין כותבין יו"ד בין למ"ד לכ"ף ואם כתבו אין קפידא וע"ל באות נו"ן נתנאל

אלקנה בה"א וכן נקרא ירוחם בן אלקנה ואין צריך לכתוב אלקנה המכונה קנה כי קיצר השם הוא מהרש"ל

אלימלך המכונה (פילטא) אף ע"פ שאין כותבין (פלטיאל) המכונה (פילטא) כי שם קיצר השם הוא ורוב פילטא שם המובהק פלטיאל ודומה ליצחק אייזק מהרש"ל

אצל שם הוא בד"ה ואם הכינוי (איצל) וידוע בקבלה ששם המובהק (אצל) אז כותבין אצל ואם אין ידוע אלא על פיו שאומר כך היו קוראים לס"ת אצל והוא איש נכרי (ר"ל שאין מכירין ראש משפתתו) נראה שיש לכתוב איצל מאחר שאפילו נכתב שם הכינוי לבד הוא כשר א"כ מוטב לכתוב איצל דשמא קראוהו בטעות אצל ועיקר השם הזה הוא יצחק ונמצא שאין זה שמו ממש רש"ל

אייזק בב' יודין ויש ג"כ אייזק ששמו המובהק הוא שאלתיאל וכן אחד היה שמו אייזק ושם הקודש שלו אהרן אבל במדינות האלו כותבין יצחק המכונה אייזק וכותבין ג"כ בב' יודין ואין כותבין איזק בחד יו"ד בחירק וכן הגוים קורין לכל איצק איזק לא אשגחנו בהו אלא אחר קריאת העברים שהוא עיקר מהרש"ל וכ"כ מהרא"י בסי' קמ"ב וכ"כ מהרי"ק לענין שם העיר בלשון לטין שאינה מעלה ולא מוריד רק אזלינן בתר לשון אשכנז הרגילין בין העברים ומצאתי בטופס אחד דוקא יצחק אייזק כותבין המכונה ולא ליצחק איצק כי סתם יצחק איצק ועמ"ש באות יו"ד יצחק

איכל בכ"ף ולא בחי"ת עיין באות י' יחיאל

אכתריאל אינו נמצא בזמנינו אלא כתריאל רש"ל ועיין באות כ"ף ומהר"מ בז"מ כתב שראה הלכה למעשה קסריאל כשרגיל לחתום כן

איסרל עיין באות יו"ד ישראל

אות הבית

בניה אינו נמצא לפנינו. רש"ל

בנימן כתב מהרא"י בת"ה וז"ל יראה לכתבו חסר יו"ד בתרא וכן נמצא כתוב ע"ש א' מן הגדולים ונראה דכן הוא ע"פ הגמ' פרק אלו נאמרין במס' סוטה רב נחמן ב"י אמר כל התורה בנימן חסר וכאן על האפוד מלא משום דכתיב על האבן האחת כתולדותם וכתיב ואביו קרא לו בנימין וע"ש וא"כ בגטין לבתר כל התורה אזלינן אך אתמה דבכל התורה היינו רוב התורה דרובה ככולה ואי לא היה נכתב כתולדותם היה נכתב אחר הרוב עוד נראה להביא ראיה מן ר' בנימן הגדול שיסד האופנים בלולי אש כו' וראיות חלושות קא חזינא הכא ואדרבא מאחר שמצינו ששם הלידה היה מלא ובאפוד היה מלא ושם הבנים נקראו ע"ש היחס למה לא ניזל בתרייהו ומה שנכתב בתורה חסר הוא לאיזה כוונה ידוע והא לך הגה מתיקוני גטין וז"ל מצאתי בשם גדול דיכתוב בגט בנימין מלא וראיה ממס' סוטה פרק ואלו נאמרין וכן הורה מהרי"ל ז"ל אכן אי כתבו חסר אין לפסלו בדיעבד כלל כיון דרובן כתיב במקרא חסר וגדולה מזו כתב האשר"י