נחלת שבעה מהדורה קמא קלז

בסדר אלי' רבה שאמר לחכמי ישראל שהוא מזרעו של רחל אמרו ליתן לנו סימן לדבריו אמר להו כך כתיב ביחוסו של בנימן ויעשיה ואליה וזכרי' הא קמן דביחוסו מזכירו בשם אליה מ"מ מי שקורא את בנו ע"ש הנביא הזה תפס השם המבואר וביחוסו אינו מבואר דאיהו הוא אלא ע"פ תשובת הגאון ורוב בני אדם לא ידעי בהכי אע"ג דנמצא ג"כ אנשים אחרים בד"ה ששמם אליה הי': מ"מ מסתמא דמלתא האחרונים כולם או רובם לא נקראו אלא ע"ש הנביא ז"ל עכ"ל וכל זאת מן הסתם אבל לא במקובל כמו שמצאתי כתוב בליקוטים משמו ז"ל יש לכתוב אליהו שהוא הרוב אם לא שמקובל אותו פלו' מאבותיו שקראוהו לס"ת וכן חתם עצמו אליה אז כותבין אליה וכ"כ מהרי"ב ונתן טעם לדבר אותו שמקובל מאבותיו בשם אליה ולא בשם אליהו ואומרים שדי לעולם להשתמש בב' אותיות השם ולא בג' אותיות השם כגון אליהו עכ"ל רש"ל ז"ל וא"כ אין לסמוך על מה שמצאתי בקובץ א' שהר"ר לעמל ז"ל כתב גט לפני מה"רר שכנא ז"ל וכתב אליהו אעפ"י שהי' נקרא לס"ת אליה משום שרגילין לקרותו אליה אף אם שמו אליהו עכ"ל ודאי הא ליתא דאין אנו הולכין אחר קריאת בני אדם אף אם באמת קורין לכל אליהו אליה מ"מ הולכין אחר חתימתו ואחר קריאתו בתורה ואם נקרא אליהו אף על פי שהמון העם קורין אותו אליה מ"מ בחתימתו ודאי מקפיד לכתוב אליהו ואם חותם עצמו אליה בודאי בכוונה חותם כך מטעם שכתב רש"ל בשם מהר"י ברין ולכן אם בודאי נקרא אליה אין לכתוב אליהו וכן משמע באותו קובץ עצמו שלא הסכים בזה עם הגאון מה"רר שכנא שכתב עוד וז"ל ואני שמעתי בשם מהר"א מפראג שכתב אליה בגט מפני שיה ידוע שהי' עולה כך לס"ת והיה שמו כך עכ"ל

אך מה שכתוב הלבוש דאם מסתפקין בו שיש לכתוב אליהו ובדיעבד אם כתב אליה בלא ויו לא פסול נ"ל דיקא דיעבד כי האי שכבר ניתן הגט ואי אפשר בקל ליתן גט אחר אבל אם אפשר ליתן גט אחר כיון שהבעל כאן וניתן ברצון גט אחר וגם אינו זמן ארוך אחר נתינות הגט שאינו זילותא דבי דינא צריך ליתן גט אחר משום דעיקר השם אליהו ומה שנכתב אליה הוא לדרשא ועוד איך נאמר דבדעבד לא פסל שמא אליה אין זה אליהו הנביא ולדעת הלבוש משמע דליכא איש אחר כלל הנקרא אליה רק אליהו הנביא ונקרא ה' פעמים אליה ולכן הולכין אחר הרוב אבל בדיעבד אם כתב אליה לא פסול משום דה' פעמים נקרא אליה אבל מהר"מ מינץ סימן י"ט הוכיח בראיות ברורות שיש להסתפק באיש אחר בהא דד"ה ביחוסו של בנימן ויעשיה ואליה ואותו אליה כתיב חסר ואיכא פלוגתא דתנאי אי אליהו היא מבני בניה של רחל וא"כ אותו אליהו גבי יחוסו דבני בנימן הוא אליה הנביא אבל אם הוא מזרע גד או מבניה של לאה א"כ האי אליה דביחוס בני בנימן אין זה אליהו הנביא וא"כ יש להסתפק במי ששמו אליה אם נקרא אחר אליהו הנביא יש לכתוב מלא משום דהרוב נקרא בשם אליהו והוא עיקר שמו והמיעוט לדרשא או אם הות נקרא ע"ש אותו אליה דד"ה ואז הי' צריך לכתוב אלי' בלא ויו וא"כ יש להסתפק בשני בני אדם והי' צריך ליתן ב' גטין דהוי כמו גרשם וגרשון וכן מהר"מ מינץ ז"ל הוא מסופק אם ליתן ב' גטין וכתב שנתן גט אחד וכתב אליהו משום שהמגרש העיד על אביו שחתם שמו אליהו וכן בא אחר והעיד דחתם שמו כך אבל לולי זאת משמע שהי' נותן ב' גטין

ולכן נרא' דאם לעולם חותם שמו אליה ולא אליהו הולכין אחר חתימתו וכותבין אליה כמו שכתבתי בשם מהרמ"מ וכן כתב הלבוש בסימן קכ"ט סעיף כ"ו אע"פ דבפסוק לא נכתב כך דהולכין אחר חתימתו וא"כ מכ"ש הכא דנוכל לומר שנקרא ע"ש אליה דד"ה וסובר שהוא איש אחר ולא אליהו הנביא אי נמי מטעם שכתב רש"ל דחותם כך לכוונה ידוע' שדי לעולם להשתמש בב' אותיות ואם אנו מסופקים בו אם חתם שמו אליהו או אליה כגון באבי המגרש או המגורשת והוא אינו כאן דלכתחלה יש ליתן ב' גטין ובדיעבד אם כתב אליהו בוי"ו שפיר דמי משום דממ"נ אי אותו אליה דדברי הימים אינו איש אחר רק אליה הנביא א"כ עיקר שמו אליהו ולכן די בשם אליהו ואי אותו אליה דד"ה איש אחר הוא מ"מ מאן יימר דהמגרש נקרא אחר אותו אליה דד"ה ולא אחר אליהו הנביא היותר מפורסם וגם יותר בנמצא בפסוקים ולכן בדיעבד סגי בשם אליהו אפי' בדיעבד כל דהו שנכתב ולא ניתן משום ספק ספיקא ספק שמא אותו אליה דד"ה אינו איש אחר ועל הרוב נקרא אליהו ואת"ל שהוא איש אחר מ"מ מסתמא נקרא ע"ש אליהו הנביא כדאמרן שהוא יותר מפורסם והוא יותר בנמצא בפסוקים אבל אם כתב אליה אפי' בדיעבד פסול מהאי טעמא גופיה דמסתמא נקרא ע"ש אליהו הנביא והוא כתוב על הרוב אליהו מלא ואם אותו אליה דד"ה ג"כ הוא אליה הנביא מ"מ עיקר שמו הוא אליהו אבל לכתחלה יש ליתן ב' גטין ונותנין תחלה הגט בשם אליהו ואח"כ בשם אליה נ"ל

ואע"פ שאין נותנין ב' גטין רק מדוחק וא"כ נאמר מאחר שס"ס הוא יש לכתוב מלא ממ"נ אם אותו אליה דד"ה הוא אליה הנביא א"כ הרוב הוא עיקר השם ועל הרוב נקרא אליהו ואת"ל אותו אליהו דד"ה הוא איש אחר ולא אליהו הנביא מ"מ הולכין אחר הרוב שמי שקורא בנו אליה נקרא ע"ש אליהו הנביא וא"כ יהא די לכתחל' בגט אליהו וכן כתב בת"ה עצמו דאף אם נמצא אליה אחר מ"מ מי שקורא את בנו אליה קורא אותו ע"ש הנביא אין זה קושיא דא"כ אם תאמר כן לפי זה היה די לכתחלה בגט אליהו ולפי זה היה לן למפסל אפי' בדיעבד גמור אם כתב אליה חסר ולמה הכשירו הלבוש בדיעבד וא"כ ממ"נ אם אתה מכשירו לכתחלה בגט א' בשם אליהו לבד ובדיעבד אתה מכשירו בשם אליה לבד הוי סתרי אהדדי דאם אתה מכשירו לכתחלה בשם אליהו לבד על כרחך הטעם משום ספק ספיקא כדאמרן דיש שני צדדים לכתוב אליהו מאליה משום דאפשר דהכל א' הוא והמיעוט לדרשא ואת"ל אותו דד"ה הוא אחר מ"מ מסתמא נקראים אחר הנביא א"פ למה אתה מכשירו בדיעבד בשם אליה לבד ולכן יותר נראה ליתן ב' גטין משום ספיקא ועי"ז נוכל להכשירו יותר בדיעבד אם כתב אליה, ויתן תהלה הגט בשם אליהו ואח"כ הגט בשם אליה

ואע"פ שכתבתי שאין נפקותא בחסר שכתבו מלא מ"מ נרא' דחילוק יש כגון בנימן בלא יו"ד או בנימין ביו"ד וכן דוד או דויד שהברת היו"ד הנותרת אינו ניכר במבטא והוא נח נסתר משא"כ אליה ואליהו שהוא נח נגלה וניכרת במבטא פשיטא דחילוק יש. וראיה ממתתיה ומתתיהו גדליה או גדליהו חזקיה זו חזקיהו שמריה או שמריהו שכתב מהרי"ו בשם שמריה וירמיה לית ב' גטין וכתב ממש כנדון זה בסי' ק"ך וז"ל ועל שנסתפק לך על ירמיה וירמיהו הא פשיטא לו אם איש אחד שהי' שמו ירמיה וירמיהו ולא נמצא בעשרים וארבע שום אדם אחר שהי' שמו ירמיה ודאי אזלינן בתר רובא אם הרוב הוא ירמיהו כותבין כך ואם הרוב הוא ירמי' כותבין כך אבל בעזרא נמצא ירמי' על איש אחר ובהא מספקינן אם הי' בא לידי הייתי נותן ב' גטין עכ"ל מכוון לדברי מהר"מ מינץ

ומיהו למאי דכתב בת"ה וז"ל אע"ג דנמצא ג"כ אנשיה אחרים בדברי הימים ששמם אליה היה מ"מ סתמא דמלתא האחרונים כולם או רובם לא נקראו אלא ע"ש אליהו הנביא ז"ל עכ"ל ואע"פ שחפשתי בכל ספר ד"ה ולא מצאתו איש אחר שנקרא אליה רק ביחוסו דבנימן בד"ה א' ח' מ"מ יהי כן דאותו אליה הוא איש אחר ונניח שהיו ג"כ אנשים אחרים ששמם אליה מ"מ החליט בעל ת"ה לומר דאעפ"כ מסתמא נקראים ע"ש הנביא וא"כ אין ראיה מהא דמהרי"ו גבי תרי ירמי' דאף אם היה איש אחר שנקרא ירמי' מ"מ האחרונים נקראים ע"ש הנביא וא"כ גם בירמיה א"צ לכתוב ב' גטין וכמו שאכתוב במקומו בשם ירמיה דלא כמהרי"ו וא"כ דברי בעל ת"ה נכונים שא"צ לכתוב רק גט א' ובשם אליהו. אבל לפ"ז קשיא על הלבוש למה הכשירו בדיעבד בשם אליה וגם הת"ה גופי' נראה דלא הכשירו בדיעבד בשם אליה שלא הזכירו כלל וע"ל באות ח' הזקיה ובאות י' ירמיה

מצאתי כתוב מעשה באחד שהיה שמו אליה וקורין אותו שוועטשקי ועלה לס"ת בשם אליה ועשה זמר וחתם שמו בראש הזמר