נחלת שבעה מהדורה קמא קלו

העובר על החרם כאלו עבר על ה' חומשי תורה שאם תמנה כל תיב' שבסוף כל ספר במצרים. מסעיהם. סיני. יריחו. ישראל. ותטול אות ראשונ' ואחרונ' של כל תיבה ותיבה ויעלו למנין חרם וחרם בגימטריא רמ"ח כמנין אברים של אדם עכ"ד ובמקום אחר מצאתי חרם אותיות רמ"ח שהחרם נכנס ברמ"ח אברים של אדם. ואם חור בו ברוגז רחם תזכור נעשה מן החרם רחם שחוזר ויוצא מרמ"ח אבריו וצ"ל דפליג על ס"ח דליכא למימר דהאי ברוגז רחם תזכור לעה"ב הוא דאמר דהא אמר שיוצא מרמ"ח אברים שלו ואפשר דר"ל דקאי על רמ"ח אברים רוחניים

סו עוד כתב בס"ח סימן ת"ט ד"ק אין גוזרין חרם אלא ביום שנאמר ארור היום ויקלל את יומו אבל לא בשבת שכתוב בו ברכה ויברך אלהים את יום השביעי ולא פירש במה וכו' ונוכל לומר לפי זה דהיינו טעמא דאין מגרשין בלילה מפני שצריך להזכיר חרם של ר"ת גם אותו המסדר גוזר בחרם הוא ובית דינו שלא להוציא לעז על הגט ואין גוזרין חרם בלילה לכן מגרשין ביום כדי שיוכל לגזור בחרם תכף ומיד וע"ל סעיף זה ס"ק מ"ט אם לא בגט שכ"מ דאי אפשר בענין אחר ולפ"ז נוכל לומר דה"ט דאין מגרשין בשבת אלא ש"מ דתקיף ליה עלמא אע"פי שנכתב הגט קודם שבת כדאיתא בא"ח סי' של"ט וה"ה אם נעש' הקנין קודם שבת וסילק עצמו מירושתה וממעשה ידיה דהוא לא מידי עבד בשבת דנתינות הגט אינו רק לימוד בעלמא כמ"ש רמ"א בסדר הגט אפ"ה אסור משום שאין רשאי לגזור חרם בשבת

עד הנה כתבתי מה שהי' בהכרח לפרש בנוסח הגט וסדר הנתינה לא סדרתי כי אפוכי מטרת' למה לי באשר מבואר הטיב בלבוש וזה ששניתי לא נשני' אלא בשביל דבר שנתחדש בה דוק ותשכח ועתה בעזרת השם אחל לפרש סדר שמות גטין לאנשים ונשים סליק

מו אברהם כיון דרוב הנקראים אברם בלשון העולם נכתבין אברהם בחתימתן זיל בתר רובא וכותבין בגט אברהם בהא דמסתמא כל עולם קוראין לבניהם ע"ש אברהם אבינו וכל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה וכתב בשמות א"ב של רש"ל ז"ל דאם יש קבלה לאותה משפחה שנקרא ע"ש אברם וחותמין כך בשטרותיהם על איזו סיבה כי אביו הוא בחיים ונקרא אברהם ושם אבי אשתו ג"כ אברהם ומת ורוצה לקרות בנו אחריו שהוא זקינו וכדי שלא יהי' נגד האב ויקפיד כדרך וכן אפכא ולכן הי' משנה שמו אברם וכך פסק מהרי"ב עכ"ל ועיין מ"ש בסדר הגט סעיף כ"א ס"ק ב'

אברהם אין צריך לכתוב כינוי עבריל או אברליפא וכתב מה"רר משה בז"מ שמצא גט שכתב מהר"ר מקרימא ושכתב מהר"ם אזש"ם שכתב אברהם המכונ' עברמן ומיהו בלבוש סי' קכ"ט סעיף ט"ו כתב בפשיטות שאין צריך לכתוב המכונ' עבריל וכתב בלבוש שם דאם פני אברהם בעיר ושמות אבותם שוה שלאחד יש כינוי אבריל ולשני אין כינוי זה כותבין כינוי עבריל בגט לסימן ועמ"ש בסימן הקודם בסדר הגט סעיף קטן ב' בשם יעקב יעקל

אברש או אברשקא אין צריך לכתוב אותו כינוי בגט אלא כותב אברהם לחוד ואף עברליין אין לכתוב רש"ל

אלעזר כל מי ששמו (ליזר) כותבין בגט אליעזר ביוד ששמו (לאזר) או (לזן) כותב אלעזר בלא יוד כ"כ הלבוש ומהר"מ בז"מ והוא הנכון וכן מסתבר ודלא כיש מי שכתב בהיפוך מזה ובכל אלו השמות אין צריך לכתוב אליעזר המכונ' ליזר או אלעזר המכונה לאזר כי הוא קיצר השם. ומיהו ממה שמשמע בלבוש שעל שם לזן אין צריך לכתוב כינוי אלעזר נ"ל שהוא ט"ס וצ"ל לזר כי שם לאזר או לזר אין צריך כינוי כי הוא קיצר השם של אלעזר אבל לזן בנון שאין הנון בשם אלעזר צריך לכתוב המכונ' וכ"כ מהר"מ בז"מ כתב רש"ל דאם נקרא אליעזר בקבלה וכינוייו לאזר או אם נקרא אלעזר בקבלה וכינויו ליזר אז כותבין המכונה וכתב עוד וז"ל ראיתי גט שהובא מפוזנא שכתוב בי אליעזר המכונה ליזר ואין צריך ובודאי דעת המסדר הי' מאתר שיש אליעזר שכינוייו ליפמן צריך לידע איזה אליעזר וטעות בידו דמה בכך סוף סוף אותן שקוראין אותו לזר לא יאמרו שהוא אחר אבל מאחר שאין זה בנמצא ליכא למיחש שאותו סדרן לא הי' בר סמכן עכ"ל ודבריו אינם מובנים לי ואפשר דיש איזה דילג וט"ס בדבריו וכך ראוי להיות אעפ"י דאין סתם אליעזר ליזר כי יש שכינויים ליפמן מ"מ סתם ליזר הוא אליעזר וא"כ אם כתב סתם בודאי שמו ליזר דאי הי' שמו ליפמן הי' צריך לכתוב המכונה ומדכתב סתם ודאי כינוי שלו ליזר ועיין באות יוד יחיאל ובאות קלונימוס

אלעזר המכונה (בוקס) המכונה (פאכולי) המכונה (ויבוש) זכרון משה ונ"ל דבזה הולכין אחר לשון המדינ' אם כותבין פוקס או בוקס ויבוש או פייביש וע"ל באות ו' ועמ"ש לעיל בסדר הגט סעיף י"ד

אליעזר המכונה (ליפמן) וע"ל באות יוד

אורי המכונה (ליפמן) המכונה (פייבש) ושלח גט ממדינת לועז וכתבו בו משלם בן אורי המכונה פייבש ופסל מהרי"ל את הגט הביאו בסדר פדואה סי' כ"ח ורמ"א סי' קכ"ט

אורי שרגא בב' תיבות (עמינדב עמיאלד עמיאל צורי שדי בת שבע אביעזר אבי שלום) בחד תיבה רש"ל ואור שרגא בב' תיבות ר"ל כדי לכתוב אות קטנה ובחד שטה רש"ל ועיין באות יוד ידידיה ובאות ב' לשמות נשים בת שבע

אהרן אין צריך לכתוב המכונ' (ארון) או (ארנון) כי הוא קיצור שם של אהרן

אשר המכונה (אנשיל) המכונה (ענזיל) המכונ' ענשכין המכונה לעמל או לאם

אליעזר המכונה (זוסמן)

אליקום המכונה (גוצלק שוב מצאתי אליקום המכונ' (ויבער אליקים המכונ' גוצליק בן אליקים המכונ' גוצליק פעם א' ניתן גט לפני ושמו אליקים בן אליקים וכינוי של אב ובן גוצליק ושאלתי מהר"ז בונא והשיב דיש לכתוב אליקים המכונ' גוצליק בן אלקים המכונה גונצליק וטעמא דלא נשתמע דדוקא אביו הי' מכונ' גוצליק ולא הבן והאריך בראי' ברורה פעם אחת נתתי לאליקים המכונ' גוצליק בן אליקים המכונ' גוצליק והיו קורין אותו ברודר ושאלתי למהר"ק בונא ז"ל ואמר לי אין לכתוב ברודר כי ברודר אין זה שם כינוי כי כן דרך בן שנולד אחר מיתות אביו קורין לו ברודר עכ"ל זכרון משה

אליקים בשתי יודין רש"ל וכן הוא במלכים אליקים המכונ' גוצליק) או (געץ) ויותר טוב בפולין לכתוב גוצליק בצדיק ואין לכתוב (געטשליק) אבל בארצות שקורין געטשליק כותבין כך בגט (וגיץ) כותבין ביוד כל זה רש"ל

אבי העזרי המכונה (זעליק) ונ"ל אם חותם אבי העזרי בהא בתחלה ויוד בסוף כותבין שתי תיבות ומ"מ בחד שטה ואם חותם אביעזר בלא יוד ובלא הא יש לכתוב חד תיבה. ויש זעליק שקורין לס"ת יצחק ויש ראובן ויש נתן ויש חיים ויש עזריאל ובכולן צריך לכתוב המכונ' זעליק ואם יש לכתוב זעליג בגימל או בקוף נ"ל לכותבו בק' וראי' ממ"ש מהרא"י בפסקיו סי' קמ"ב בענין שמות המקומות דיותר נח לכתוב בקוף אעפ"י שבחותם העיר בגלחות הוא בגימל. וכ"כ מהר"מ ז"מ זעליק בקוף ועיין מ"ש בסימן הקודם סעיף י"ג ומיהו נ"ל אם כתבו בגימל אין בכך כלום

אליה אם לעולם קורין אותו אליה ולא אליהו יש לכתוב אלי' מהר"מ ור"ל שהולכין אחר חתימותו אעפ"י שבפסוק לא כתוב כן: כמו שכתב הלבוש גבי שם דדוד וגבי ירחמיאל וכ"ש כאן דלפעמים כתיב אליה חסר ויו ואם אנו מסופקין אם שמו אליה או אליהו כתוב בלבוש שיש לכתוב אליהו בויו ובדיעבד אם כתב אליה בלא ויו לא פסל שהרי מצינו ג"כ באליהו הנביא שנכתב ה' פעמים בפסוק בלא ויו עכ"ל וכך נוטה דעת רש"ל ז"ל כתב מהרא"י בת"ה וז"ל נרא' דכל היכא דמסתפקא לן וכתב אליהו ולא אלי' דרובן כך כתיב אליהו ולא אליה רק בה' מקומות ודרשו רז"ל לפי שלקחו יעקב משכון משמו של אליהו שיבשר את בניו והכי פרש"י בפרשת בחקותי אלמא דעיקר השם הוא אליהו וא"ת והלא כתיב בד"ה ויעשיה ואליה וזכריה בני ירוחם ואיתא בתוספת פרק המקבל שנמצא בתשובת הגאון שיש