נחלת שבעה מהדורה קמא קכב

ויכתבו ג"כ חינוך משפחה וה"ה לדידי בן הקדוש או בן מהר"ר גם בשאר גטין. וראיה לדברי דבסדר פדואה סימן ל"ח כתב שראה גט שנתן מהרי"סגל וכתב יעקב המכונה יעקל אך שמעתי משמו משום שהיו ב' יעקב כתב כן לסימן עכ"ל וא"כ אי לא שמע האי טעם משמו הוי טעי והיה מרגיל אחריו לנהוג לכתו' ג"כ יעקב המכונה יעקל אפילו אי ליכא ב' יעקב ובאמת אין צריך דקיצור השם הוא ולכן יותר טוב לכתוב דורו' ולא יכתוב המכונה יעקל וה"ה הקדוש או מהר"ר ומה שמהרא"י כתב המכונה יעקל ולא חשש להא אפשר שסמך על מה שכתב הוא ז"ל בת"ה סימן רל"ג שכל המנהיגים קורעין הגטין מיד אחר נתינתם וגונזין אותן לעצמן וכ"כ מהרי"ו סימן פ"ו מ"מ חששא דידי לא מתרצ' דהגדולים יש בידם גטין מגדולי הראשונים וילמדו מתוכן הבאים אחריהם ולא ידעו טעם הראשונים ולכן האי חששא איכא נמי אם יכתוב בן הקדוש או בן מהר"ר

ומיהו אף מי שיחלו' עלי בזה מ"מ הדין עמי באחד משתים דלא יכתוב יעקב המכונה יעקל אפי' בב' יעקב בעיר משום חששא דידי ולמאן דסבר כמהרא"י לכתוב המכונה יעקב בשני יעקב אף על גב דקיצר השם הוא א"כ מכ"ש שיוכל לכתוב בן הקדוש או מהרר לסימן

ג ואם אחד כהן או לוי אין צריך שילוש פסקי מהראי סי' ז' ועיין בש"ת מהר"א ששון סי' ל"ב שהסכים גם לזה ודלא כמ"ש הב"י

כג בן יצחק הלוי כך נ"ל ומהר"מ מינץ כתב אנא משלם הלוי המכונה זלמן והמכונה זעמל בר יצחק וא"כ לא משמע דקאי תלוי על אביו משא"כ אי כתב לוי לבסוף בר יצחק הלוי קאי הלוי על האב ועל הבן וראיה מהא דכתב מהרי"ל במשלם בן אורי המכונה פייבש הביאו רמ"א בסי' קכ"ט סעי' ט' וז"ל ואם יש לאב ולבן כינוי אחד לכתחלה כותבין הכינויין אצל כל אחד ומיהו אם לא כתבו רק לבסוף פב"פ המכונה פלו' כשר אבל אם הכינוי לבן לחוד יכתוב הכינוי קודם שיזכיר שם האב ואם כתבו לבסוף פסול עכ"ל וא"כ נשמע מזה דאם לא כתבו רק לבסוף כשר ש"מ דהכינוי קאי על שניה' ואע"ג דלא כשר רק בדיעבד היינו משום דבלאו הכי יש להסתפק אם הכינוי הוא על שניהם או על האב לבד או על הבן לבד דאורי ומשלם כינוי שניהם פייבש אבל הכהן או הלוי אפילו לכתחלה כותבין בסוף וקאי על שניהם והוי כמו דיעבד דהתם ועוד דאם הכינוי לבן לחוד יכתוב הכינוי קודם שיזכיר שם האב ואם כתבו לבסוף פסול ש"מ משום דאיכא למטעי שהכינוי קאי על האב לבד או על שניהם יחד ואם כן מכ"ש אם יכתוב הכהן או הלוי לבסוף דקאי על האב ועל הבן וכן משמע מלשון רמ"א שכתב שם סעיף ז' כותבין פב"פ הכהן או הלוי ואם יש להם כינוי כותבין אח"כ עכ"ל אבל אין רצונו לומר דאם יש לבן כינוי כותבין ג"כ אח"כ דא"כ דבריו סתרי אהדדי דכבר כתב דאם הכינוי לבן לחוד יכתוב הכינוי קודם שיזכיר שם האב אלא ה"ק דאם יש לאב כינוי יכתוב כינוי האב אחר הכהן או לוי כגון משה בן שלמה הלוי המכונה זלמן אבל אם יש לבן כינוי כותבין כינוי הבן אצל שמו ואח"כ שם האב וכהן או לוי כגון משלם המכונה זלמן בר יצחק הלוי ובסדר פדואה סי' מ"ב כתב וז"ל יש לכתוב יודא בן משה הכהן המכונה ליברמן ולא יודא בן משה המכונה ליברמן הכהן דהוי משמע דהכינוי הוא כך דהוי כהן אבל איהו לא כהן הוא וכנ"ל ולמהר"י ווייל ז"ל עכ"ל שלא בדקדוק כתב כן ודאי בכינוי האב יש לכתוב הכהן קודם אבל כינוי הבן יש לכתוב קודם שם אביו יודא המכונה ליברמן בן משה הכהן

ב ואם הוא שם דכותבין עליו דמתקרי כותבין כהן או לוי אח"כ פב"ב דמתקרי פלוני הכהן או הלוי

ואם המגרש כהן ולא כתב בגט הכהן כתב מהרא"י בכתביו סימן ז' שיש לפוסלו אפילו בימי האמוראים כו' וכתב ב"י ול"נ דאין משם ראיה דאף ע"פ שהיו נוהגין לכתוב בשטרות כהן מהי תיתא שאם לא כתב הכהן בגט שפסול מפני כך ועוד דהא בחניכתו לחוד כשר דיעבד והא ודאי שמו בלא כהן לא גרע מחניכתו לחוד כו' וקשיא לי דאין לך דיעבד גדול מזה דאם אינו יודע אם אבי המגורשת כהן או לוי והצריך מהר"י מינץ ב' גיטין אחד בסם כהן ואחד בשם לוי ושם לוי היה יותר ברור ממה שהוא כהן ולכן נתן הגט בשם לוי תחלה הביאו רמ"א בש"ע בסי' קכ"ט סעיף ז' ולמה לא כתב בלא כהן ולוי דלא גרע מחניכתו כמו שכתב הב"י ומיהו מסיק הב"י בשם הקונטריסין לכתוב כהן ושוב מצאתי בש"ת מהר"א ששון סי' כ"ב שחלק על הב"י והסכים לדברי ת"ה ופסלו אפי' בדיעבד אם לא נכתב כהן או לוי

ג ומומר כתבין שם של יהודית לבד ושם דגיות כולל בוכל שום וחניכא אפי' במקומות שאין כותבין בישראל כל שום וחניכא ואם אביו היה מומר ועשה תשובה אין לביישו ולהזכיר שום וחניכא במקום שאין כותבין בישראל שום וחניכא

ד ובגר כותבין לשון דמשתמע מיניה שהוא גר כגון פלו' הגר או בן אברהם אבינו ואי כתב בן אברהם סתם הוי כמזויף מתוכו ב"י בשם תשובה אשכנזית וכתב בסדר פדואה סי' ק"ג דמשום סכנה נמנעין לכתוב הגר

ה כתב בתשו' משאת בנימין בחדושי דינים שלו וז"ל פעם אחת נתתי גט למומר וכתבתי בנימין המכונה וואלף וכל שום וחניכה דאית לי בן ישראל בן יונה כי היה עוד בעיר ושמו בנימין המכונה וואלף בן ישראל וע"כ הוצרכתי לשלש ואע"ג דבלא שילוש נמי איכא הכירא במה שכותב וכל שום וחניכא מ"מ לא רציתי לסמוך על היכר זה חדא דאין הכל יודעין איזה מומר ועוד שהרי בהרבה מקומות נהגין לכתוב וכל שום וחניכה אפילו בישראל גמור ובסדר פדואה סימן מ"ה כתב אם ירצה לכתוב כינוי משפחה אין צריך לשלש אמנם בתשובת מהר"מ בכרך והיא כתובה בסדר גיטין שלנו סי' צ"ט כתב דלא מהני חנוך משפחה עכ"ל נשמע מזה נמי שסובר כמהר"מ בכרך עיין מ"ש וסעיף הקודם ס"ק ב' גם מזה ראיה לדברי דאם נשלח גט ממקום שכותבין וכל שום וחניכה למקום שאין כותבין דיש לפוסלו משום דאיכא למטעי שהוא משומד ומיהו אם נכתב בגט כל שום וחניכא דאית לי ולאבהתי כו' ליכא למטעי במשומד ואם כן מהאי טעמא לא הוי צריך לשלש משום דבישראל גמור כותבין גם שום וחניכא על האבות משא"כ גבי משומד שאין כותבין שו"ח רק על שמו לבד מ"מ שפיר כתב שילוש מטעם הראשון שכתב ואם נאמר שסובר הרב מ"ב דמ"מ איכא למטעי במשומד א"כ מכ"ש שיש לפסול אם נשלח גט ממקום שכותבין כל שו"ח למקום שאין כותבין ועמ"ש לעיל סעיף כ"א ס"ק ו'

כד וכל שום וחניכה. כותבין חניכה בהא כתב הש"ע סי' קכ"ז סעיף ל' נהגו לכתוב העומד במקום פלוני קודם וכל שום וכ"כ הב"י ע"פ נוסח הרמב"ם והרא"ש והטור ורבינו ירוחם זולת מהרא"י והרי"ף וכתב ב"י דהמנהג לכתוב העומד קודם וכל שום וכן הוא בטופס מהרי"ל וכתב רמ"א ויש אומרים דיש לכתוב החניכה קודם העומד במקום פלוני וכן נהגו במדינות אלו עכ"ל וכ"כ הב"ח ויש להקשות איך כתב רמ"א וכן נוהגין במדינות אלו דהא במדינות אלו ר"ל פולין אין כותבין שום וחניכא בפרט באתריה דרמ"א וכן העיד בעל ת"ה בפסקיו סי' ח' דבפולין אין כותבין כל שו"ח ואפשר לומר דה"ק רמ"א דיש לכתוב החניכא קודם ר"ל החניכא ממש ולא כל שום וחניכא ועל זה כתב הוא ז"ל והב"ח אחריו דכן נהגין במדינות אלו ונ"ל פשוט שעל זה נתכוין רמ"א והב"ח אך קשה מה שרושם המראה מקום פסקי מהרא"י סי' רמ"ז ואם איירי מוכל שום וחניכא ואפשר דרמ"א איירי מוכל שום וחניכא כגון במשומד אנו כותבין אותו קודם העומד וע"ז כתב וכן נוהגין במדינות אלו משום שבמשומד גם בפולין כותבין כל שו"ח ולכן יש לכתבו קודם העומד וטעמא דבמקומות שכותבין כל שו"ח כותבין נמי חינוך המקום ולכן יותר נכון לכתוב כל שום אחר העומד כמו שתראה בנוסח מהרי"ל העומד היום כו' וכל שום וחניכה דאית לי ולאבהתי ולמקום אבהתי כדי לסמוך כל החניכות ביחד אחר שמו ושם אביו ושם מקומו ונ"ל דמשום הכי אין כותבין במדינת מגנצא דמתקריא מענץ משום דנכלל בוכל שום וחניכא כמ"ש לעיל בסעיף י"ד משא"כ אנו שאין כותבין כלל כל שום וחניכא רק במשומד ואפי' במשומד אין כותבין כל שו"ח רק על שמו ולא על שם אביו וכ"ש ע"ש מקומו דלא וא"כ יותר נכון לכתוב כל שום קודם העומר וכ"ש בחניכה ממש שכותבין קודם העומד וכן הוא בפסקי מהרא"י סי' רמ"ז בפי' דבמקום שכותבין אחר העומד כי היכא דליקו נמי