נחלת שבעה מהדורה קמא קכ

או כלל אותה בוכל שום פסול וכל הי"ג דרכים האלו בה וכפל ושנה ושילש עוד הב"י דבר זה וז"ל עוד לעולם עושין שם מקום הנתינה עיקר ושם מקום הכתיבה טפל אפי' שם מקום הכתיבה יותר מובהק משל מקום הנתינה או ששם מקום הכתיבה נשתנה ע"י חולי שהוא עיקר כמ"ש מהר"מ אפ"ה היכ' שמקום הכתיבה אינה מקום הנתינה לעולם כותב שם מקום הנתינה בעיקר משא"כ אם מגרש במקום הכתיבה דאעפ"י שיש לו ב' שמו' כותב איזה שירצה כמו שאכתוב בסעיף קטן שאחר זה וצריך לי עיון טובא במ"ש הב"ח סימן קכ"ט וז"ל מיהו היכא דכתב שניהם בפירוש ועשה שם מקום הכתיבה עיקר וע"ש מקום הנתינה כתב דמתקרי כתב הריב"ש סימן מ"ג דאפילו לכתחלה כשר כשמגרש במקום הכתיבה ומשמע דבמגרש במקום אחר כשר בדיעבד דלא כמ"ש בהגהו' ש"ע דאפילו כתב דמתקרי נמי פסול עכ"ל ודבריו תמוהים מאד ואפשר דה"ק דאם כתב על שם מקום הנתינה דמתקרי ונמלך ונתנו במקום הכתיבה כשר אפילו לכתחלה אם כתב שם מקום הכתיבה עיקר וע"ש מקום הנתינה דמתקרי לא שר"ל שהיה בדעתו ליתנו במקום הנתינה רק שהיו יודעים שיש לו שם במקום אחר וכתבו על אותו שם דמתקרי אבל בשעת הכתיבה היה בדעתו לתנו שם במקום הכתיבה ואחר כך נמלך ונתנו במקום אחר באותו מקום שיש לו שם אחר שנכתב עליו דמתקרי אז בדיעבד כשר כך יש לפרש דברי הריב"ש אבל מ"מ אין בזה השגה על הש"ע דשם מיירי אם בשעת הכתיבה ידע שיתן הגט במקום אחר ולכן פסול אם כתב דמתקרי על מקום הנתינה דזה לכתחלה מקרי ודו"ק שוב עיינתי בדברי הריב"ש ואני הקטן מבני לוי לא מצאתי בדברי הרי"בש מה שהביא הב"ח ז"ל משמו ואולי שבספר אחר מצאו

ולפי זה משמע ה"ה המקום והנהר אם יש לה שם במקום הכתיבה ויש לה שם אחר במקום הנתינה כותבין דוקא השם של מקום הנתינה ואעפ"י שכתב במהרי"ל שנשלח גם מרעגינשפורג לפראג ליד מהר"ר ליפמן מעלהויזין שהוא יתנו לאשה בעירו והיה כתוב בו נהר דונאיי בשני יודין וכו' ואמר לנו מהרי סג"ל דבני רעגינשפורג לשונם יותר צח מבני איסטריך אף על פי דהנתינה לא היה ברעגינשפורג אפ"ה כתבו שם של מקום הכתיבה נ"ל דאין זה שני שמו' רק שינוי לשון קצת בין דונאיי לדונאו מכח הלשון שהוא צח במקום אחד יותר מבמקום אחר אבל מ"מ כולי עלמא ידעי דהיינו הך ואין זה דומה למ"ש מהרי"ק דיותר טוב לכנוס לספק חסרון מלספק שינוי חדא שכבר כתבתי שלא איירי מהרי"ק אלא מלכתחלה ועוד י"ל דהיינו דוקא אם משנה באותו מקום עצמו במקום הכתיבה או הנתינה ממה שנקרא שם דזה הוי שינוי ממש ולא תלי' בלשון שהוא יותר צח שהרי הוא במקום אחד והוי כמו זנוויל זנביל פייבש וייבש וכיוצא באלו שכתב רמ"א סוף סימן קכ"ט ואעפ"י שכתב שם רמ"א דהולכין אחר לשון המדינה שנותנין בה הגט וא"כ לפי זה היה לו לכתוב דונאו כבני איסטרייך היינו אם מתחלה היו יודעים בני רעגינשפורג שבאיסטרייך כותבין דונאו היו צריכין לכתוב כמו במקום הנתינה דונאו משא"כ אם לא ידעו שבני איסטרייך קורין אותה דונאו וכתבו דונאיי כמו שנקרא במקום הכתיבה בדיעבד אין לחוש דאין זה שינוי כמ"ש: ועוד נ"ל דשאני הכא שהגט לא ניתן באיסטריך ששם גם הנהר דונאו רק ניתן בפראג (כי מהר"ל מוילהויזן הוא מהר"ל בעל הניצחון היה בעת ההיא אב"ד בפראג כאשר בינותי בספרים) ובכל מלכו' פיהם אין שם הנהר דונאו רק באיסטרייך ומזה בא לו הספק כי היו יודעין שבאיסטרייך שגם שם הוא הנהר ההוא וכותבין דונאו ולכן סבר שאפשר שטעו בני רעגינשפורג אבל אי לא ידע מכתיב' בני איסטרייך והיה נתנו במקומו בפראג ושם לא היה לה שם אחר ודאי לא היה מסתפק כלל ומיהו תי' ראשון נכון לדינא

יז וא"כ הא דכתב בתשוב' רמ"א סי' נ"ז שמהרר גרשון לטעף סידר גט והכת' שם המגורש' ניסל ובא מעשה לפני מהר"ר יוסף זלמוני והחזיר הגט והצריך ליתן גם אחר והכתיב נוסיל לא היה מן הצורך ונראה ליישב דבריו דניסל ונוסיל לא דמי להא דמדברים במדינה אחת יותר צח ממדינה אחרת כמו גומפרעכט או גומפראט זנוויל או זנביל וכל אינך שהביא רמ"א סוף סי' קכ"ט וכן פריבא או בריבא שהזכיר מהר"מ מינץ סי' ס"ד דלעולם חד שמא הוא רק שבמדינה אחת מדברים יותר צח מבמדינה אחרת משא"כ ניסל ונוסיל אפשר שב' שמו' הן והוי כמו תינס שכתב תנס שכתב הב"י סימן קכ"ט

יח ואם מגרש בגליל עליון ושמו זעליקמן ועיקר דירתו בגליל התחתון ודעתו לחזור שם ושם נקרא זליכמן מסתפק מהר"מ מינץ בסי' ס"ד אם יש לכתוב זעליקמן כמו שנקרא בגליל העליון שהוא מקום הכתיבה והנתינה ודעתו נוטה לכתוב זליכמן מאחר שעיקר דירתו בגליל התחתון ודעתו לחזור שם כי כשיחזור למדינתו נראה ונקרא הגט באותה מדינה אז איכא לעז כי יאמרו היה לו לכתוב זליכמן כי לא ידעו שיש מדינה שנקרא שמו זעליקמן ואין ולאו ורפיא בידו ונ"ל לכתוב זעליקמן כאשר הוא נקרא במקום הכתיבה והנתינה וחששא דמהר"מ מינץ לאו חששא הוא דהא כתב בת"ה סימן רל"ג דנהגו הגדולים לעכב הגטין לעצמם וא"כ אין מקום לחשש זה

יט ואם יש לו ב' שמו' כתב ב"י בשם הריב"ש סי' מ"ג אהא דמרים וכל שום שיש לה וכו' פירוש שאינו כותב שם העיקר בפירוש אלא כותב שם הספל בפירוש והעיקר כולל סתם בלשון וכל שום וחניכא ומשו"ה פסל אבל אם הב' שמו' כתובין בגט בפירוש אין הפרש בין כותב זה ראשון או זה דאפילו שרה דמתקרי מרים כשר אפילו לכתחלה ולא פסל אלא כשכולל מרים שהוא עיקר השם בלשון וכל שום עכ"ל ואע"ג דכתב בשם ר"ת דבאחד לבד סגי היינו דוקא חניכתו הידועה שכל עולם קורין לו בחניכא רק כשחותם בשטר או קורא בתורה קורין אותו בשם המובהק מ"ה סגי בחניכא לחוד ב"י ועוד נ"ל דיותר טוב לכתוב שם הכינוי לבד מאשר כותב שם החניכא עיקר ושם העיקר בוכל שום אבל אם שניהם כתובין בפירוש אין נפקות' איזו קודם ואע"ג דכתב ב"י לדעת הרמב"ם ואפי' לדעת הרא"ש דצריך לכתוב לפחו' שום וחניכא אפי' על עיקר השם כבר כתב עליו הדרישה ע"ש וכל זה דוקא אם יש לו ב' שמו' בעיר אחת אז די באחד אפי' בכינוי לבד ואפי' לכתחלה וכפי' ראשון של ר"ת דלעיל אבל אם יש לו ב' שמו' בב' מקומו' ובמקום זה אין מכירין בשם שיש לו במקום אחר אז צריך לכתוב שניהם

כ ומזה יש ללמוד דאם נשלח גט ממקום שכותבין וכל שום וחניכא למקום שאין כותבין שהגט פסול מאחר שאין לו שם אחר וגם אין נוהגין לכתוב שם כל שום וחניכ' יש לחוש לחששת ר"ת שיאמרו אין זה המגרש שהרי זה המגרש אין לו שם אחר ואעפ"י שכתב הרא"ש הביאו הב"י דמתני' מוכח כר"ת והעולם נהגו כה"ג (ר"ל לכתוב שום וחניכא) לפי שנהגו הגוים באשכנז שקורין ליהודים בחניכא הקרובים ללשון עברי ואין לכתוב על אותה חניכא דמתקרי לכך נהגו לכתוב וכל שום וכו' וכתב ב"י ביאור דבריו דאעפ"י דידענו בודאי שאין לו שום שם וחניכא אחרת כותב כל שום וחניכא ואינו נמנע דכיון דנהגו לכתוב כן תו לא חיישינן למיחזי כשקרא עכ"ל היינו דוקא במקום שנהגו אבל מקום שלא נהגו לכתוב כל שום מידי חשש זה לא יצאו אבל אם נשלח גט ממקום שאין כותבין כל שום וחניכא למקום שכותבין כשר מאחר שאין לו שם אחר דלא גרע מאלו יש לו ב' שמו' במקום אחד וכתב שם אחד או כתב שם של מקום הנתינה לבד דכשר וכ"כ הב"י ריש סימן קכ"ט משם הרשב"א שאם כתב האיש והאשה ולא כתב שום וחניכא שאינו מעכב וכ"כ בשם ר"ת דבדעבד אינו מעכב ומכ"ש היכא שאין לו ב' שמו' נ"ל. ועמ"ש בסעיף כ"ג ס"ק ה' ונ"ל דיש לכתוב בלא כל שום וחניכה כי מקום הנתינה הוא עקר כמ"ש בסעיף זה ס"ק ט"ו וגם ליכא מיחש ללעז גיטין הראשונים שכתוב בהן שו"ח מאחר שהגם נשלח למקום שאין כותבין כל שו"ח ודלא כמו שיש רוצים לתקנו ע"י שכותבין בכתב התנצלו' למה כותבין כך ולא תיקנו בזה כלום כי זה לא יועיל רק אם כותבין גט באייר או בכסליו לזה מועיל התנצלו' ע"י כתב ולא במה שיש לחוש לפיסול הגט ודוק והסכים עמי הגאון מה"רר יונה אב"ד ור"מ דק"ק מיץ ושאר גדולים ומיהו יש ללמוד זכות על אותן שכבר נכתבו כך ונשלחו למדינו' פולין אפשר שסמכו המסדרים שבפולין יודעים מנהג אשכנז שכך הוא ועוד יש היכר דבפולין אין כותבין על משומד רק חניכה משמו לבד ובאשכנז כותבין על ישראל גמור שום וחניכא גם על האבו' וע"ל בסעיף כ"ג סק"ה

כא ואיש שנקרא חיים בשעת מילתו ואח"כ קורין אותו ביבנט או לעבן