נחלת שבעה מהדורה קמא קיז

אינו דכולי האי לא חיישינן דאתרמי שמא כשמא דהא כתב הב"י בסי' קנ"ח ע"ש הר"ן בתשובה אעפ"י שלא כתבו הנהרות בעירו ועירה איני רואה שיהא בו חשש פיסול מחמת כך שאם נחוש לשני שוירי כשלא הוזכרו הנהרות אף כי הוזכרו לא הוציאנו מידי ספק דהא בשוירי מתא דעל רכיס נהרא נמי אנו מסופקים בשני שוירא דעל רכיס נהרא עכ"ל וקשיא שמא אין ה"ל לשני שוירי דעל רכיס נהרא חיישינן אבל אי יש ב' נהרות שוירי כגון רכיס נהרא ועוד נהר אחר כולי האי לא חיישינן דאתרמי שני המקומות משני הנהרות שמא כשמא וא"כ למה כתב הר"ן אעפ"י שלא כתב שם הנהרו"ת דמשמע אפילו בשתי נהרות נמי אין מוציאין מידי ספק זה אלא ודאי ל"ש חד נהר או שתי נהרות ועוד בגמרא פרק שנים אוחזין בשוירי מתא דעל רכיס נהרא לא הוזכרו שני נהרות אלא ודאי אין קפידא ועיין בכתבי מהרא"י סוף סימן קמ"ב וע"ל סי' ו' ס"א

ב ועיר שניתוסף בה נהר חדש כתב ב"י בשם תשובת מהרי"ל עיר שניתוסף בה נהר חדש וקא חייש ללעז גיטין הראשונים נראה דאין לחוש והביא ראיה מבורסיף בבל ועוד הביא ראיה מרבינו שמחה בתשובה במיי' שאין נפקותא בנהרות שאפי' שינה כשר הלכך אם הנהר הקטן מסתפקין ממנה תדיר נכון להזכירה עכ"ל וזה סותר למ"ש אח"כ בשם הגהות מיימון פ"ד דעיר שאין בה אלא בורות ואגמי' שלא יזכירם כלל כדי שלא לחלק בין גטין שנכתבו קודם שנעשו לנכתבו אחר שנעשו עכ"ל ואעפ"י שפשיטא שכל תשמישי העיר ממנה שהרי אין בה אלא בורות ואגמים אלו אפילו הכי אין כותבין ובתשובת מהרי"ל כתב דאם מסתפקין מן הנהר החדש דצריך להזכירו ונ"ל לחלק דהתם שכבר יש לה נהרות וכותבין שם הנהרות בגט ולכן אף אם נתוסף נהר לא מינכר' מלתא כל כך ואינו מורגש השינוי כל כך מאחר שמקודם היו ג"כ כותבין שם נהרות משא"כ בעיר שאין בה אלא בורות ואגמים אלו וא"כ מקודם לכן לא היו כותבין באותו מקום שום מים כלל וא"כ אם יכתוב עכשיו בורות ואגמים אלו הוי שינוי גדול. ועוד יש לומר דבנהר חדש הדבר מפורסם שניתוסף מחדש ואין זה לעז לגטין הראשונים משא"כ בבורות ואגמים דאינם מפורסמים כ"כ ובודאי גם מעולם היו בה בורות ואגמים אע"פ שלא היו אלו דאל"כ מאין מצאו להם מים וא"כ אם מעולם לא כתבו ועכשיו יכתבו הבורות והאגמי' הוי לעז לגטין הראשונים וכן משמע לשון הלבוש

ג ואם יש בעיר בארות נובעים וכתב דיתבא על מי בורות כשר ש"ע סימן קכ"ח ואם יושבת על חוף הים כותבין דעל כיף ימא מותבא ושתי נהרות השופכין זו לזו עיין בהגה' רמ"א סוף סימן קכ"ב והוא מדברי מהרי"ק סוף שורש ק"ו ואנו נוהגין לכתוב כל סיפוקי העיר

ד וכתב הלבוש שם העיר או שם הנהר שקורין בכף רפויה תוך השם אעפ"י שאנו במדינות אלו קורין רחית כמו כף רפויה מ"מ כותבין כף רפויה ובסוף התיבה כף פשוטה מפני שבחית יכול לטעות שקצת קורין אותה כמו ה"א משא"כ בכף וכן טית בתיו בשמת הלועזות כוחבין טית מהאי טעמא שמא ירפו התיו עכ"ל והוא מדברי בעל ת"ה סי' רל"א וא"כ היה לו לחוש נמי אם כותבין בכף ולא בחית שיוכל לקרות הכף דגושה מ"מ אין לטעות בזה דא"כ היה לו לכתוב קוף דאז לא הי' למיטעי כלל ועוד אכתוב מזה בשמות גסין בס"ד: ה

ה ואם שם הנהר מתחלק לשתי תיבות וה"ה שם העיר אם כותבין חד תיבה או ב' תיבות אעתיק לשון מהר"מ מינץ בארוכה וז"ל בסי' ס"ח ואשר כתבת אם לכתוב קירק בך בחד תיבה או בב' תיבות וחזיתי לדעתך דפשיטא לך דהוא נקרא כן ע"ש הפועל כמו תפלה בנהר וכן וישבך בנורנבערק נקרא ע"ש דגים נהר הא ליתא מאן לימא לך דהוא שם התואר דנקראים הכי על שם הפועל תאמר שהוא שם העצם שאין בהם טעם כמו כמה נהרות או מקומות כמו אולמא אויגשפורג ודומיהן וכן רייניס מאיין דונא ושאין אנו יודעין מהם אלא שם העצם וחד מלה ולכך אין גמגום ואשר כתבת אח"כ דיש למנוע מלכתוב משום דנקרא ע"ש התיפלה ונראה משום הא אין למנוע דאפשר הוא שם העצם ועוד דהא הנהר היה מסתמ' מבריאת עולם קודם שנבנית התיפלות ומסתמא היה להם שם קודם לידת מושיעם אלא את חושש שמא נשתנה אח"כ כשנבנית התיפלות האי חששא רחוקא היא עכ"ל והאריך עוד הרי ס"ל דיש לכתוב חד תיבה אך מ"ש דשמא הוא שם העצם כמו כמה מקומות כמו אולמא וכו' אין זה ראיה דמנ"ל שאין נקראים ע"ש הפועל וכל המקומות לא במקרה נקראים כך רק אדרבה כולם נקראים ע"ש הפועלות עיין בספר צמח דוד ותמצא שכן הוא וכן כתב הוא ז"ל עצמו באותה תשובה במקומות קרוצנערך קירק בערג וכן בנהר קופיר בך כולם חד תיבה ואעפ"י דשמות מקומות הנ"ל פשיטא שנבנו אחר לידת מושיעם ולכן נקראו על שמו ואפ"ה כתב לכותבם חד תיבה וכ"ש בנהרו' אעפ"י שיש לו שם שמתחלק כאלו הוא ב' תיבות מ"מ כותבין בחד תיבה וראיה לדברי מהר"מ מינץ דהא נירנבערק בכל המחברי' אין א' מהם נעדר שלא נכתב חד תיבה נורימבערג או נורינבערג ואעפ"י ששם העיר נקראת ע"ש נירון קיסר שבנאה ואפי' הכי לא אשתמיט חד פוסק לחלקו לשתי תיבות וגם בגלחות בחותם המטבעות כותבין בחד תיבה כל המקומות וכן בפסקי מהרא"י סימן קמ"ב כתב רוטנבורק ולא מחלקו לשתי תיבות וכן שטרוספורק אויגשפורג מרפורק רעגינשפורג כתב כולם בחד תיבה ועוד אכתוב מזה בשמות גיטין באות הכף בס"ד. ועוד נ"ל ראיה ממ"ש לקמן בשמות גסין בשם מהר"י ברין שפסל גט שכתוב בו בפראגא מתא דמתקרי' מזי בסוף שטה וגרדי בתחלת שטה אחרת כי אעפ"י שהם שתי תיבו' חד שמא הם וא"כ הוא הדין נורן בערג רעגין שפורג רוטין בארק אעפ"י ששתי תיבות הן חד שמא נינהו ואין ספק שכמו שפסל מזי גרדא בשתי שיטין משום שמחלקו לשתי תיבות וה"נ בשמות שיש נון באמצע אם כותב נון פשוטה כ"ש שהוא מתחלק לשתי תיבות אעפ"י שכתבו בשיטה אחת

יח מעינות בחד יוד כ"כ בהלכות הגט דבמרדכי וב"י בשם כל בו שכ"כ בפרשת נח ומלא ויו ואע"ג דבפרש' נח כתוב ג"כ חסר ויו התם הוא דבוק מעינת תהום משא"כ הכא שאין מעינות דבוק יש לכתוב מלא וי"ו וכ"כ בסדר פדואה סימן ק"ג. ואם יושבת על מעינות חמין כותבין על מי מעינו' חמין ובארת כותבין חסר וי"ו רמ"א בשם תיקון ישן ועיין בסעיף הקודם סעיף קטן ג'

יט אנא פלוני ואין כותבין איך אנא דאין שייך לכתוב איך אלא כשהשטר כתוב בלשון עדים משא"כ הכ' הבעל בעצמו מדבר ולכן אין לכתוב ואיך. כ משלם חסר וי"ו וע"ל בשמות גסין אות מ"ם

כא המכונה זלמן והמכונה זעמל כך העלה מהר"מ מינץ סימן ל"ז דזלמן הוא שם החול שניתן לו בעריסה בשעה שאמו הולכת לב"ה (כי המנהג עוד היום באשכנז שגם בזכר עושין הול קרייש וקורין לו שם החול כגון אם בשעת מילתו נקרא משלם ושם החול זלמן נותנין לו שם החול בשבת שאמו הולכת לב"ה וכתב מהר"מ מינץ סימן הנ"ל וסימן ס"ד שעל כן נקראת הול קרייש פירו' חול קרייש וקרייש פירו' צעקה שקורין שם החול) רק ע"ש היופי היו קורין אותו זעמל כלומר נקי כסולת ורוב עולם קורין אותו זעמל ופורתא זלמן אנא דזלמן הוא עיקר השם דכל משלם של אותה משפחה קוראין זלמן והאריך הרבה מאד לבאר אם כותבין זלמן קודם לזעמל או חד המכונה או ב' המכונות והעלה לכתוב משלם המכונה זלמן והמכונה זעמל בר יעקב הלוי ואם יש גם לאב כינוי או לאבי האשה כתב מהרי"ק שורש ק"ו והביאו הב"י סימן קכ"ט דאין לכתוב בגט כינוי אבי האיש או האשה ומיהו אנו כותבין בגט כינוי אבי המגרש הגהות רמ"א סימן קכ"ט סעיף ט' וכן הוא בסדר פדואה

ב ואם יש לו ג' שמות בלשון הקודש כגון שנשתנה שמו ב' פעמים ע"י חולי כותבין תרי מתקרי וכך עשה מהרז"ק מנירנבערק עובדא אנא משה דמתקרי' יעקב דמתקרי שמואל וכ"כ הב"י בסי' קכ"ט וכתב עוד מהר"מ מינץ סימן הנ"ל דאע"ג דגבי תרי מתקרי אין כותבין ודמתקרי השני בוי"ו דהתם גבי נשתנה מחמת חולי שם השני עיקר הראשון וכן כשנשתנה עוד פעם אחרון אחרון עוקר הראשון ולכן כותבין משה דמתקרי יעקב דמתקרי שמואל משא"כ אם ב' שמות הם כנויים כותבין משלם המכונה זלמן והמכונה זעמל בויו

ונ"ל להביא ראיה לדברי מהר"מ מינץ מהא דכתיב ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם ודרשו בפ"ק דברכות כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה שנאמר והיה שמך אברהם ר"א אומר אף בלאו שנאמר ולא יקרא שמך עוד אברם אלא מעתה הקורא ליעקב