נחלת שבעה מהדורה קמא קטז

רבים נהרא אשכחן ביבמות פרק האשה שלום ההוא גיטא דאשתכח בנהרדע' וכתב ביה בצד קלני' מתא אנא דוד בר נהילאי פטיר ותריך אנת פלנית אנתתי והיו בהם נהרות ואינם מזכיר' ומיהו עיר שנהר שלה חוץ לעיבורה של עיר קרוב לתחום שבת וכתבו שם הנהר בגט לא נחשב בעיני כמשנה שם עירו ועירה מדאשכחן בפ' בתרא דר"ה גבי ירושלים שרואה ושומעת וקרוב' ויכולה לבא תוקעין בה ואמר בגמ' קרובה פרט ליושבת חוץ לתחום דמשמע תוך התחום כוותיה חשיבא אע"ג דלענין יבנה אין נחשבת כמותה החמירו ביבנה ואמר פרק כל הבשר רמי בר תמרי דאכל כחלי דקאמר חוץ לתחום טויתינהו ובפרק בתרא דמכות כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולטת מכל הני משמע דתוך התחום חשיב כעיר עצמה ואפילו חוץ לתחום אם נראה עמו אמר בפ"ק דמגילה כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך ואמר סמוך אעפ"י שאינה נראה נראה אעפ"י שאינה סמוך ובפרק בתרא דזבחים תנן גבי שילה קדשים ומעשר שני נאכלין בכל הרואה וכתוב בהן הבאת מקום אלמא נחשב בהבאת מקום ואע"ג דמקרא נפקא לן מ"מ נילף מינה דלא נחשב שינוי ולדמיון בעלמא הבאתי הנך ראיות ולא לראיה גמורה ומתוך הסברא אין נחשב שינוי כי אמרתי רחיים שעל הנהר נקראים על שם העיר ולכאורה היה נראה לכתוב דיתבא בצד נהר פלוני כדאשכחן בצד קלניא מתא ושלום שמשון ב"ר אברהם זלה"ה עכ"ל

ונ"ל דה"פ דכותבין שם הנהר אפי' לכתחלה אם היא תוך התחום חוץ לעיבורה אם כל תשמישי העיר ממנה דלשון כותבין שכתב הרב לכתחלה משמע אלא שאם לא כתבה אין זה שינוי דהא אפילו אם יש בה נהר ממש ולא כתבה אין זה שינוי כההיא דפרק האשה שלום ההוא גיטא דאשתכח בנהרדעי וכו' והיה בה נהרות ואינו מזכירם. ואם הם תוך עבורה של עיר אפילו אין כל תשמישי העיר ממנו כותבין שם הנהר אפילו לכתחילה דדוקא אם היא חוץ לעיבורה ותוך התחום צריך שיהא כל תשמישי העיר ממנה וגם שם אם כל תשמישי העיר ממנה כותבין אפילו לכתחלה אבל אם אין כל תשמישי העיר ממנה אין כותבין שם אותה הנהר לכתחלה אבל בדיעבד אם כתבה בגט אין זה שינוי והביא ראיה מפרק בתרא דר"ה גבי ירושלי' ומפרק כל הבשר גבי רמי בר תמרי ומפרק בתרא דמכות כשם שהעיר קולטות ומפ"ק דמגילה דמכל אלו יש ראיה דתוך התחום נידון כעיר עצמה ונראה לחלק בהכי בין כל תשמישו ממנה לאין כל תשמישו ממנה דמשום הכי דקדק וכתב חוץ לעיבורה של עיר קרוב לתחום שכת ולא כתב סתמא חוץ לעיבורה של עיר אלא ודאי כל שהוא קרוב לתחום שבת אין כל תשמיש העיר ממנה מסתמא ואם הנהר חוץ לתחום אעפ"י שהיה כל תשמישי העיר ממנה אין כותבין אותה ואפילו בדיעבד אם כתבה בגט הגט פסול. וה"מ שהגט פסול אם היא חוץ לתחום אפילו כל תשמישי העיר ממנה היינו דוקא אם כתב דיתבא על נהר משום דיתבא בסמוך לו משמע וזה שקר שהרי היא חוץ לתחום ויתבא בסמוך לו משמע והוי כמזויף מתוכו אבל אי לא כתב דיתבא על נהר רק בפלונית מתא דיתבא בצד נהר פלונית אפילו לכתחלה נמי יכול לכתבה אפי' היא חוץ לתחום ובלבד שיהא תשמיש העיר ממנה כך נ"ל הצעת דברי הרשב"א וכך נראה מלשונו וכך נוטה דעת מדרא"י בכתבים סי' קמ"ב וכך נוטים קצת דברי מהר"ם פדואה סימן ה' ודלא כמו שהבין הרב הב"י מנוחתו כבוד שכתב משמו וז"ל נהר שהוא חוץ לעיבורה של עיר קרוב לתחום שבת אי מסתפקין מן הנהר לכל תשמישן למשרה ולכביסה ולטחון בריחיים כותבין שם הנהר ואם לאו לא יכתוב כלל דיתבא על נהר פלונית עכ"ל ומלשון לא יכתוב כלל משמע אפי' בדעבד לא יכתבה ואח"כ כתב משמו מיהו נראה שנהר שהיא בתוך התחום וכתבוה בגט אפי' הוא חוץ לעיבורה של עיר לא חשיב בכך שינה שם העיר וכו' עכ"ל א"כ היו דברי הרשב"א עצמו סתרין אהדדי ועוד דלשון זה ואם לאו לא יכתוב כלל דיתבא על נהר פלוני ליתא שם בדברי הרשב"א כלל וליכא לפרושי בדברי הב"י כמו שכתבתי דה"ק לא יכתוב כלל דיתבא על נהר אבל אי לא כתב דיתבא או אי כתב דיתבא בצד נהר דשפיר דמי דהא כתב הב"י בפירוש וז"ל הרי דכל שהיא חוץ לעיבורה של עיר אם מסתפקין ממנה לכל תשמישן אין כותבין אותה לכתחילה ואם היה חוץ לתחום ואינה נראה עמו אפי' בדיעבד נמי פסול ומשמע דאפילו במסתפקין ממנה פסול עכ"ל וא"כ לפי פירושו דברי הרשב"א עצמו סותרין אלא מוכרח פשוט וברור כמו שכתבתי. ולשון הרשב"א מוכח כדברי שלא כתב שם דצריך שיהא מסתפקין מן העיר כל תשמישן למשרה וכו' ואם לאו לא יכתוב כלל רק בסוף דבריו סיום וכתב לכאורה היה נראה לכתוב דיתבא בצד נהר פלוני כדאשכחן בצד קלניא מתא עכ"ל וסתמא בדלעיל מיניה קאי דאיירי מחוץ לתחום ונראה עמו ע"ז כתב בצד פלונית מתא דשפיר דמי ואינו מזויף מתוכו מאחר שלא כתב שיושבת בסמוך לאותה נהר דיתבא על נהר פלוני רק בצד נהר

ובזה נמי אין צריך לומר דפליג הרשב"א על הכל בו שהביא הב"י דאם הנהר רחוק מן העיר יותר מתחום ובני העיר מסתפקין ממנה להוליך שם סוסים וללבן הבגדים שצריך לכתבה כיון שסיפק העיר ממנה וכתב הב"י דמדברי הרשב"א הנ"ל נראה שחולק בזה ולעניות דעתי אין כאן מחלוקת כלל וגם הרשב"א מודה בזה רק שאין לכתוב דיתבא על נהר רק בצד נהר

ולפי זה נהר שהוא חוץ לעיר וסיפוק העיר בתוך העיר דכתב בכל בו הביאו הב"י דאפי' הכי צריך לכתבו הוא נכון ומ"ש עליו הב"י וז"ל דאין לכתבו אם היא חוץ לעיבורה של עיר ובתשובת הרשב"א שכתבתי בסמוך עכ"ל ולפי דברי אין כאן מחלוקת כלל ומ"ש הב"י שמשמע מדברי מהרא"י בסימן קמ"ב דלדעת רשב"א שהנהר חוץ לעיבורה של עיר אם מסתפקין ממנה לקצת תשמישם אין כותבין אותה עד שיסתפקו ממנה לכל תשמישם זה אמת וכך משמע מדברי הרשב"א דאין כותבין אותה לכתחלה אבל מה שכתב הב"י מדהביא מהרא"י דברי הרשב"א משמע דהכי ס"ל דלא כדברי הכל בו זה אינו מוכרח כלל דהא לא הביא דברי הכל בו כלל דדברי הכל בו בכלל דברי הרשב"א הם ואדרבא בכל דברי מהרא"י משמע בפירוש דברי הרשב"א כדברי דכתב עוד מהרא"י על דברי הרשב"א וי"ל והוסיף שאפילו הוא חוץ לתחום אם היה נראה עם העיר נחשב כעיר ולא חשב כה"ג שינה שם העיר אם כותבין דיתבא על נהר פלוני עכ"ל הרי שאפילו חוץ לתחום אפי' כתב דיתבא על נהר לא חשיב שינה מאחר שנראה עמו וע"ז כתב מהרא"י שהראיות שהביא הרשב"א לא הביא רק לדמיון אלא הסברא היתה נראה לו כך עכ"ד עכ"ל מהרא"י ונ"ל דע"ז קאמר מהרא"י שלא הביא הראיות רק לדמיון ר"ל על חוץ לתחום וכותב דיתבא על נהר אפילו הכי לפי הסברא אין זה שינוי אבל אי כותב בצד נהר כמו שמסיים בדבריו פשיטא דאין זה שינוי ויכול לכתבו מדינא ולכתחלה אם סיפוק העיר ממנה וכותב בצד נהר אבל אם אין סיפוק העיר ממנה אין לכתבה אם היא חוץ לתחום אפילו אם רוצה לכתוב בצד נהר ולכן כתב מהרא"י הביאו נמי הב"י דעל נהר שטיינבין ברוטינבורק הואיל והוא רחוק יותר ואפשר חוץ לתחום מכל שכן דאין לכתבו דמה שמסתפקין ממנה לצורך כרמים לא מקרי מש"ה תשמיש העיר דאין בני העיר יוצאין משם בשביל הנהר אלא בשביל הכרמים ואם אגב זה שותים ממנה לא מקרי בשביל כך תשמיש העיר עכ"ל וא"כ הוי כאלו אין מסתפקין ממנה כלל והוא ספק אם היא חוץ לתחום פשיטא מהיכא תיתא שיכתוב אותה אף אם יכתוב דיתבא בצד מתא מחזי כשקרא דכל שהיא לתחום ואין מסתפקין ממנה אין לה שייכות אל העיר וכל זה נ"ל פשוט וברור והרב רמ"א ז"ל בהג"ה ש"ע סימן קכ"ח נמשך אחר דברי הב"י שכתב לשון הב"י כצורתו ומקום הניחו לי להתגדר בו ומהר"מ פדואה בסימן ה' מיישבו בדרך אחר וקצת נוטה לדברי

א יז בעגניץ מרגלא בפומייהו דאינשא שאין כותבין גט במקום שאין שם פני נהרות כדי לכתוב שני נהרות בגט וכן אין כותבין גט במקום שנקרא העיר ע"ש הנהר ולא ידעתי מנין להם זה כי מן הדין אין צריך לכתוב הנהר בגט כלל וכ"כ הב"י בסימן קכ"ח והביא ראיה מההוא גיטא דאשתכח בנהרדעי שהבאתי לעיל וכ"כ בתשובות מהר"ר אביגדור הכהן במרדכי וכ"כ מהרא"י בפסקיו סימן קמ"ב דאין כותבין שם הנהר בגט רק לסימן ודי בסימן א' ולא בעינין להזכיר ב' נהרות. או מה טעם שלא לכתוב גט בעיר ששמה כשם הנהר דלא יהא שלא נכתב שם הנהר כל עיקר כמ"ש הב"י ע"ש הר"י בן הרא"ש דבטוליטולא אין כותבין שם הנהר כלל הביאו' רמ"א בסי' קכ"ח סעיף ד' ואי משום דלהוי הכירא יותר משום שמא יש עוד עיר שנקראת כן ויש לחוש שמא גם אותה עיר יושבת על נהר זה ולכן כותבין עוד נהר זה