נחלת שבעה מהדורה קמא קטו

היה פסלו מאחר שבדיעבד נכתב והראה טופסי גטין ממהר"מ סג"ל ומהר"ש ולא היה כתוב בהן התרי כאן ואין ספק שזהו מהר"ש מווינא רבו של מהרי"ל ומהר"מ סג"ל כמו כן היה בווינא עיין בסדר פדואה סי' ק"ה ובוינא נוהגין לכתוב העומד היום בוינא ואין כותבין כאן כמו שכתב בסדר פדואה ואעפ"י שבמגנצא נוהגין לכתוב ג' פעמים כאן ואעפ"כ לא פסלו מאחר שמצינו שביש מקומות אין כותבין אותו ולכן במקום שיש מנהג לכתבו נהי דלכתחלה צריך לכתבו מ"מ בדיעבד שכבר נכתב לא היה פסול בשביל זה ואפילו בדיעבד כל דהו כי האי שעדיין לא ניתן. ומה שפסל אותו משום יתור תיבת בו משום שראה בנוסח גטין שנכתב במענץ ממהר"מ סג"ל ומהרא"ק ומאחיו מהר"ז שלא כתוב בו אעפ"י דיש מקומות שכותבין תיבת בו כמו שהוא נוסח הרי"ף והרמב"ם למנינא דרגילנא למימנא ביה וכן בקצת נוסחי הטור ובנוסח הרשאה ובנוסח שליח לקבלה ובטופס גט דמרדכי כתוב בו דמאחר שהיה מנהג המקום שלא לכתבו וא"ת גבי חסרון התרי כאן נמי יהא פסול מאחר שהיה מנהג המקום לכתוב התרי כאן די"ל דיותר יש להכשיר חסרון מיתור כמו שכתב רמ"א סוף סימן רס"ח בשם מהרי"ק דיותר יש לכנוס לספק חסרון מלספק שינוי א"נ אעפ"י שכך נמצא בנוסחאות הקדמונים מיהו בזמנינו לא נמצא שום מקום שכותבין תיבות בו ולכן היה פסלו מהרי"ל משום יתור תיבות בו וכ"כ הב"ח דמשום הכי פסלו מהרי"ל משום שהיה מנהג המקום שלא לכתוב תיבות בו אבל צ"ע בדברי מהרי"ל לפי זה דהא כתב הריב"ש סימן ר"ה דבכל דבר שא"צ לכתבו אף אם כתבו ושינה בו כשר וא"כ למה פסלו מפני יתור תיבות בו ואין לתרץ דע"כ דברי מהר"ק חולקים על הריב"ש ומהרי"ל סבר כדעת מהרי"ק דיותר יש לכנוס לספק חסרון מלספק שינוי דהא מהרי"ל עצמו כתב בתשובת הביאו רמ"א בהגה בסי' קכ"ח לענין נהר שא"צ לכתבו ואם כתבה ושינה בה כשר ונראה דה"ק דלכתחלה אי לא ידעינין כיצד כותבין ויש לחוש שמא ישנה יותר טוב לכנוס לספק חסרון ולא לכתבו כלל מלספק שינוי אבל בדיעבד אם כתבו ושינה כשר אם השינוי הוא במקום שאם לא כתבו כלל כשר וכן הוא לשונו להדיא בסוף שורש ק"ו וז"ל פשיטא שטוב לכנוס בספק איסור מלכנוס לספק שינוי שבחסר כשר בדיעבד לכ"ע ובשינוי יש פוסלין אפילו בדבר שאלו חסרו לא מפסל בכך ואע"ג שכתבו רבותינו הצרפתים שכל דבר שאם לא כתבו כשר גם כששנוהו כשר מ"מ אין ראוי לכנוס בין סלעי המחלוקת והספיקות וכ"ש באיסור חמור כזה עכ"ל הרי שלא כתב רק שאין ראוי לכנוס בין סלעי המחלוקת וא"כ מהרי"ק לא פליג אהא דהריב"ש דגם הריב"ש א' מחכמי הצרפתים ומכללם וא"כ הא דכתב המ"א בהגה סימן קכ"ח סעיף ג' ואם כתב שם הלידה וכו' אף אם שינה בו כשר (הריבש) ויש פוסלין (מהריק). ובשעת הדחק יש להקל לא כתב האי יש פוסלין בדרך פלוגתא רק יש פוסלין לכתחלה ובשעת הדחק יש להקל בזה גם לדעה מהרי"ק וא"כ קשה ליישב דברי מהרי"ל שפסל ביתור תיבות בו וע"ל סי' י"ב סעיף י'

יג במדינות כשכל הגמוניא נקראת על שם העיר כותבין במדינ' ועמ"ש לעיל סי' י"ב סעיף י"ב ובשאר מקומות כותבין מתא דמפקא מכרך ומפקא מעיר והוא כולל בין גדולה בין קטנה בין מוקפת חומה בין אינה מוקפת חומה

וכתב רמ"א סי' קכ"ח סעיף ב' דאין כותבין פלונית מתא אלא מתא פלונית וקשיא דהא הוא עצמו בנוסח הגט שלו כתב בקאזמיר דמתקריא קזמירוס מתא וכן כתב הב"י סי' קכ"ח דאין חילוק אם כתב מתא קודם או אח"כ וכדי ליישב דבריו נ"ל לחנק דאם אין לעיר רק שם א' יש לכתוב במתא פלונית ואם יש לעיר ב' שמות כותבין בפלונית מתא דמתקריא פלונית או בפלו' דמתקרי פלונית מתא וכן משמע מלשון הלבוש שכתב בסי' קכ"ו בנוסח הגט שלו בפוזנן דמתקרי פוזנני מתא ושם בסעיף י"א כתב בפלונית מתא דמתקרי פלוני' מ"מ איך שיהיה כתב מתא אחר שם העיר אבל לדברי הב"י נראה דאין חילוק וכן נראה דהא אם לא כתב מתא כלל הגט כשר. וע"ש ב"י ובתשובת מהר"מ פדואה סי' י"ב

יד באמבערק ובנוסח הגט של מהרי"ל במדינת מגנצא ולא כותבין דמתקרי מענץ כמו שכותבין בקראקא בקאזמיר מתא דמתקרי קאזימירוס וכן בנוסח הלבוש בפוזנן מתא דמתקרי פוזנני היינו משום דבמדינות ריינוס נוהגין לכתוב וכל שום וחניכא כדאיתא בנוסח מהרי"ל ולכן די בכך אף אם אינו מזכיר שם שקורין הגוים בפירוש משא"כ בכל מדינות פול ין שאין כותבין שום וחניכא וכן בפראג לכן יש לכתוב החניכא שקורין הגוים בפירוש וא"כ לפי זה לכאורה גם בבאמבערק היה לכתוב דמתקרי משום שהגוים קורין הבית בפתח ואף ע"ג שלא מצאתי בשום מקום שניתן גט מעולם בבאמבערק ולא ידעינין אי כותבין שום וחניכא או לא מ"מ בכל מילי בתר מדינות ווירצבורק גרירי ובוירצבורק אין כותבין שום וחניכא כדאיתא במהר"מ מינן סימן ס"ד ובפסקי מהרא"י סי' קמ"ב וא"כ הוי לן לכתוב באמבערק דמתקריא במבערק או דמתקרי בנבערק כמו שהזכירו מהר"מ מינץ ובמרדכי בכמה מקומות מ"מ נ"ל דא"צ לכתוב דמתקרי כלל דאע"ג דהגוים קורין אותה במבערק הבית בפתח מ"מ גם האלף מורה על פתח וגם על קמץ ויכול לקרותו כמו שירצה בקמץ ובפתח. וא"ת א"כ לא תהא נקראת רק דוקא בקמץ דאי היתה נקראת בפתח האלף למה לי כלל אין זה קשיא דבכל מקום האלף מורה על קמץ ועל פתח ולא גרע מהא דכתבו הגהות מרדכי גבי בנפשיכי דהיוד אינה מורה על רבים רק היוד למילוי וה"נ כן האלף למילוי לדבר הבית בפתח ברחב שפתים ואע"ג שכתבתי בשמות גטין בשם צריט דאם שמה צאריט בקמץ צריך לכתוב דוקא באלף ולא בלי אלף היינו אי נקראת צאריט בקמץ אי נכתב צריט בלא אלף אינה נקראת רק דוקא בפתח משא"כ אי נכתב בקמץ יכול לקרות כמו שירצה לכן אף אם אין כותבין שום וחניכא אין לכתוב דמתקרי במבערק ועוד דאין שם שינוי בין זה לזה ועדיף טפי מהרעדיש רעדיש ולכן כתב רמ"י בסימן קכ"ח דאם נכתב הגט בפוזנן ולא כתב דמתקריא פוזנני דאפילו אם לא ניתן עדיין כשר דאינו אלא קיצור לשון וא"כ מכ"ש הכא בשם באמבערק דאפילו קיצור לשון ליכא. וגם אין לכתוב דמתקריא בנבערק או בונבערק דהא עכשיו אפי' הגוי' אינם קורין אותה רק במ"ם ומזה הטעם יש לכתוב באמבערק באלף אחר בית ראשונה אע"ג דלענ"ד היה יותר נכון לכתוב בויו בויו בין בי"ת למ"ם משום דויו משמע הברתו חולם ומשמע קמץ כמו מלת כל דלפעמים נקרא הכף בקמץ ולפעמים בחולם וה"נ בומ בוין כמו באמ באלף וכן כתב מהרי"ו רחל טוקיל בויו אעפ"י שלשון טאקיל הוא קמץ מ"מ כאן יש לכתוב באלף משום דמורה גם על פתח כמו קריאת הגוים וגם אחר בית שנייה אין לכתוב ויו בומבורג דלשון בורג פירש מבצר ואין שם העי נקראת ע"ש המבצר רק על שם ההר לכן יש לכתוב בעין ולבסוף בקו ולא בגימל כדאיתא בפסקי מהרא"י סי' קס"ב הבאתיו למעלה סי' י'. סעיף י"ג כן נ"ל ואע"פ שלכאורה אין נפקותא בשם באמבערק מ"מ כתבתיו ללמוד ממנו למקום אחר

ומיהו שמעתי שעכשיו במדינות ווירצנבורק כותבין שום וחניכא ואפשר שאחר הגזירות והגירושים שחזרה ונתיישבה נשתכח מנהג הקדום והנהיגו לכתוב שום וחניכא כדומה לזה מצינו בפסקי מהרא"י שבאיסטריי נהג השר לכתוב שום וחניכא אעפ"י שמקדם לא נהגו כך וא"כ אפשר דה"ה באתרא הדין מ"מ טוב לכתוב באלף

ואם יש לעיר ב' שמות כותבין ע"ש השני דמתקרייא או דמתקרית ואנו נוהגין לכתוב דמתקריא באלף ואין כותבין יוד בין מם לתיו ואם כתבו כשר ועיין בב"י סימן קכ"ח ובכתבים סי' קפ"ה

טו דיתבא חד תיבה בחד יוד ואם כתב די יתבא כשר ב"י ורמ"א בסי' קכ"ו

טז על נהר ואין כותבין מתא דעל נהר רק מתא דיתבא על נהר משום דיתבא בסמוך לו משמע. לבוש

ואם הנהר תוך התחום חוץ לעיבורה וכל תשמישי העיר ממנה משרת וכביסה ורחים צריך אני להעתיק לפניך תשובת רבינו שמשון בר אברהם בתשות מיי' לספר נשים סי' י"ב ולפרשו כפי מה שנראה לע"ד כי הב"י הביאה בקצרה ונ"ל שיש להקשות עליו וז"ל התשוב' שאלת ידידי בעיר שהנהר חוץ לעיבורה של עיר קרוב לתחום שבת האיך כותבין בה גט אם מסתפקין מן הנהר לכל תשמישי העיר משרה וכביסה ולטחון ברחיים כותבין שם הנהר ואם לא יכתבו על נהר פלוני אין לחוש אפי' יש בה נה דלא חשיב בכך שינה שם עירה ועירו ואע"ג דאמרינין שוירי מתא דעל