נחלת שבעה מהדורה קמא קי

למזבן וכו'. ועוד קשה דכתב ב"י בא"ע סימן קס"ה לענין יבם שדוחה יבמתו דיש להטעותו שתתן לו ממון הרבה ואפילו בקנין ותמסור מודעא וכו' וקשיא מאי אהני מסירת מודעא מאחר שכבר נהגו העולם לכתוב בשטרות בביטול כל מודעות ומודעא דמודעות וכו'. ועוד לפי זה לעולם לא מצינו לשום אדם שיוכל למסור מודעא אפי' על אונס גדול משום שיהא נדחק לבטל כל המודעו' וגם אוי אם יאמר שום אדם דיש עוד תחבולה לקיים המודעא ולבטל הביטול וגם אוי אם לא יאמר דאם לא יאמר תקנה לזה לטובת הנאנס א"כ כל דאלים גבר וזרועת רשעים רמה המעיקים ומציקים לצדיקים צדיק בריבו ואם יאמר תקנה לזה יכריחוהו האנס ג"כ להנאנ' לבטלו. ועוד קשה לפי זה גם על מסדרי תקוני שטרו' שכתבו במודע' ואף אם אכתוב בביטול כל מודעי וכו' לכל זה אני מוכרח וכו' ובנוסח השט' כותבין בביטול כל מודעות וכו' א"כ שווי' דברי רבנן כאוחוכא וטלולא אחרי שממ"נ דברי אחד מהן בטל. ובאמת לכאורה נראה דבריהן סותרין דבמסיר' מודעא כתבו המסדרי תקוני שטרות באף אם אבטל כל מודעות וכו' לכל זה אני מוכרח הוא אתי כדע' רב האי גאון כשם שאנסוהו וכו' כך אנסוהו לבטל. ובשטר כתבו בביטול כל מודעו' ומודעי דמודעי כדע' התוספ' והרא"ש וא"כ דברי המסדרי ת"ש דבריהם סותרין ושני הפכים ממש הם. ועוד לפ"ז כל המודעו' אינם כלום ולעולם לא תועיל שום מודעא אחרי שנהגו לכתוב בכל השטרו' ביטול כל מודעות וכו' כמ"ש התוס' וא"כ איך תועיל שום מסיר' מודעא וא"כ אי קי"ל הכי וכדברי הרא"ש למה להם לסדר נוסח המודעא בתיקון שטרו' כלל דבשלמ' לדע' רב האי גאון ודעימיה ל"ק מידי דאף אם כתב כן בשטר לא מהני מידי כל זמן שלא יעידו העדים שידעו בסילוק האונס ומ"מ נוסח שבשטר נמי נכון שמא יבאו עדים שיעידו שידעו בסילוק אונסו אבל לדברי הרא"ש דקי"ל כוותיה קשיא כל הקושיי'. ועוד דגם לפי דברי רב האי מעולם לא מצינו שתהיה המודעא קיימת אחרי שכותבין בשטר פיסול כל עדי מודעו' ואם כן אף אם יבואו עדים ויאמרו שעדיין לא סילק האונס אפי' הכי לא מהני המודעא מאחר שפסל כל העדים שיעידו על האונס והודאת בע"ד כק' עדים דמי וא"כ מעולם לא מצינו שום מודעא שתועיל אחרי שאוחזין החבל בתרין ראשין לכתוב ביטול מודעי ומודעי דמודעי כו' ובמסירו' מודעא כותב היפוך כל אודות

ונ"ל לחלק דאם כופין אחד לאיזה דבר והדין נוטה יותר לצד הנאנס מדלצד האנס כגון הא דחליצה דבא"ע סי' קס"ה דמטעינין ליה משום דהדין נוטה יותר לצד הנאנס שהיא האשה וה"ה לפעמים בגט כה"ג כמ"ש בסמוך אז המודעא של החליצה קיימת ואף אם כתוב בשטר שתתן לו סך פלו' בביטול כל מודעו' וכו' המודעא קיימ' והביטול בטל אבל אם הדין נוטה יותר לצד האנס מלצד הנאנס אז המודעא בטילה והביטול קיים ומצאתי און לי בתשוב' רש"ל סימן כ"ה בעובדא דהלל ואידל שהוציא הילל עליה קול שקדשה והיא התפשרה עמו ליתן לו ע"ה זהובים והוא יתן לה גט והמעות הושלש ביד שליש והיא קבלה קנין על הפשרה ומסרה מודעא אף על פי כן פסק רש"ל שהמודעא קיימת והפשרה בטלה ואף על פי שעשתה ק"ס על כך גם הושלש המעות על כך אפי' הכי פסק שהמודע' קיימת והביטול בטל וגבי דידיה ר"ל גבי הילל פסק שאף אם ימסור מודעא על הגט ואמר אפילו אם אבטל אחר כך כל המודעות הריני אונס בכך מכל מקום כשמוסר מודעא אחר כך ביטול הכל כמו שכתב הרא"ש וכו' וקשיא כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה דגבי אידל פסק שהמודע' שלה קיימת והביטול שבטלה המודעא בטלה אותה ביטול ולא עוד אלא אפי' ששם במודעא של אידל לא היה נכתב כלל ביטול על ביטול מודעות ואפילו הכי פסק דהמודעא קיימת וגבי הילל פסק דביטול המודעות שעשה בשעת הגט הוי ביטול והמודעא בטילה אלא על כרחך כדאמרן דהדין היה נוטה יותר לצד אידל שהיא היתה נאנס לקבל גט ע"י עילה של קול קדושין שהוציא עליה ולכן מודע' שלה קיימת והביטול ביטול משא"כ גבי הילל דמודעא שלו אינה מודעא והביטול קיים

שי"ל דשאני התם דמה שנתנה אידל ליד שליש ליתן להילל ואע"פי דימה אותו רש"ל למתנ' אבל במקח כתב רש"ל להדי' דאם ביטל המודעא אפי' באונס המודעא בטילה דאגב אונס' גמר ומבטל מ"מ נראה לדקדק הא דכתב הש"ע בח"מ סימן ר"ה והוא מדברי הריב"ש דפשרה דינה כמכר ומחילה דינה כמתנה וקשיא הרי פשרה נמי מחילה היא כמ"ש לעיל בספרי בירורין סי' כ"ד סעיף ד' וע"כ צריך לחלק בין פשרה למתנה כמ"ש מהרי"ק דפשרה ע"י הפצר הדיינין הוא ועל פי עצתם הוא מוחל משא"כ מתנה מעצמו הוא מוחל וא"כ לפי זה אתי נמי שפיר דברי הריב"ש דפשרה דינה כמכר וכעין זה כתב הסמ"ע דכתב הטעם דע"י שזה מוחל קצת וזה נותן קצת הוי כעין מכר וא"כ קשי' דהא הפשרה של אידל נמי לא מעצמה עשתה שבודאי נעשית ע"י פשרנים וע"פ עצתם ועשו פשרה בקנין ולהשליש המעות מכל מקום מדמה רש"ל אותה פשרה למתנה מאחר שהיא לא היתה חייבת לו כלום לפי דעת וסברת רש"ל ואם כן מוכח כמו שכתבתי שאם הדין נוטה יותר לצד הנאנס מלצד האנס המודעא קיימת והביטול בטל אפילו במכר כמו במתנה משום דבענין זה גם המכר כמו מתנה יחשב. ולכן אין נפקותא אף אם כל אחד רוצה להיות מן הזריזים ולהחכים אחד על חבירו שזה כותב במודעא אף אם אבטל כל מודעות וכו' לכל זה אני מוכרח ובעל השטר כותב ביטול כל מודעות עד עולם ופיסול כל עדי מודעות מכל מקום אף אם הם חכמים מחוכמים בדעתן ולהפיס דעת כל אחד נכתב בתקוני שטרות לכל אחד ואחד כרצונו מכל מקום אי אפשר להם להחכי' על הדיין כי הדבר תליא בדעתו ועוצם בינתו לאיזה מהם הדין נוטה יותר לצד הנאנס או המאנס כמו שכתבתי נ"ל

ועוד נ"ל לחלק דאם לא ידעו באונס רק אלו העדי' שמסר מודעא בפניהם ובפני עדים אחרים כתב שטר וכתב ביטול כל מודעי וכו' אז המודע' בטילה והביטול קיים אפילו אם נכתב במודעא שמוסר מודעא גם על הביטול מודעא דאף על גב דאנסיה לבטל המודעות אגב אונסיה גמר ומבטליה אבל באונסא שידעי ביה כ"ע ולא אלו העדים שמסר בפניה' המודעא לבד רק האונס הוא גלוי ומפורסם כ"ע אפילו התוספ' והרא"ש מודים דהמודעי קיימת והביטול בטל ובזה נפלו כל הספיקו' והקושיית שהקשתי על דברי הרא"ש ודו"ק וחילוק זה מצאתי בדברי מהרש"ל עצמו שם בתשוב' הנ"ל וז"ל אף שיש דיעה במרדכי בהגהות בב"ב שביטול מודעות מועיל אף במתנה אפילו ידענו באונסיה ונאמר מאחר שאותה האלמנה נתפשרת עמו בקנין ובביטול מודעות אם כן בטול אונס הוי ביטול וצריך לקיימו מכל מקום איכא למימ' ה"מ דוקא באונס דידעי העדים לחוד שאינו גלוי כל כך אם כן בהאי עדים אחריתי דמבטלי בהו מודעו' מועיל הביטול אבל אונס הידוע לכל כ"ע התוספת והרא"ש מודים לדברי שאין מועיל הביטול והקנין וכה"ג איתא בתשובות עכ"ל וחילוק זה נ"ל נכון ואמת ומוכרח מן הראיות שאביא בס"ד

הב"י בא"ע סימן קל"ד בשם הרי"בש כתב וז"ל ובנדון זה כבר פסול כל עדים שיעידו על מסירות מודעא ואם כן הוי המודעא בטילה אם לא היתה בלשון כולל ואף אם הביטול לא היה בלשון כולל ואף אם המודע' היתה בלשון כולל אם הביטול היה גם כן בלשון כולל המודע' בטילה והחליצה קיימת וכשירה וכ"ש שפסל עדים שאין כאן בית מיחש לד"ה אמנם אם המודעא היתה בלשון כולל שמוסר מודעא על כל בטול והביטול אינו במאמר כולל שיכניס בכללו כל מה שאמר קודם אז המודעי קיימת והביטול אינו מועיל ונמשך מזה שהחליצה פסולה וכל זה במי שלא ידענו שהוא אנוס אבל אם ידענו שהוא אנוס חליצתו פסולה אף על פי שביטל המודעא והמודעי כאלו אינה כיון שבטלה מכל מקום האונס במקומו עומד ופוסל החליצה עכ"ל אם כן נשמע מזה שגם הריב"ש סובר שלא יוכל לומר אגב אונסיה וכו' דהא חזינין דלא גמר ומבטל ואף אם ביטל המודע' לכל זה הוא מוכר' ואף שיש לדחו' שהריב"ש סובר כרב האי ורמב"ם והב"י שהבי' דברי הריב"ש היינו משום שאיהו נמי ס"ל הכי כמו שפסק בח"מ בש"ע סימן ר"ה סעיף י"א אבל אנו קי"ל כדברי התוספת והרא"ש מכל מקום נראה דדברי הריב"ש הם אליבא דכ"ע מפני שכל לשון שלא ידענו וכו' אבל ידענו שהוא אונס וכו' ולשון ידענו משמע שהוא ידוע לכ"ע ולא לעדים לבד

ועוד נראה להוכיח כן מדברי הר"ן שכתב הב"י בסימן הנ"ל בשמו וז"ל והר"ן כתב בפרק חזקת דתקנות ביטול מסירות מודעא לענין