נחלת שבעה מהדורה קמא קט

ה' בדרך אמת ובזה אין אנו צריכין לכל הפירושים שפירשו בו הרב ומ"א ז"ל ורש"ל ורמ"י והב"ח והאמת יורה דרכו ומקום הניחו לי להתגדר בו

ראובן היה לו משכון מגוי והמשכון נתן לו הגוי חתום בארגז ליתן רבית וראובן בא לשמעון ואמר תכשיטים ממושכנים בארגז זו הלוה לי עליהן בריבית כי המשכן ממושכן לי מגוי ונעשה ג"כ ערב בעד הקרן והריבית כי שמעון לא ידע מה בתוכו וכן עשה שמעון והלוה לו עליו וראובן נתן לו רבית מה שמגיע מזמן אל זמן ומת שמעון ואחר כך נתן ראובן עוד רבית ליורשי שמעון מקצת קטנים ומקצת גדולים ומה שהגיע אחר מות שמעון עד שעת הפדייה ובשעת הפדייה עשו חשבון ונתנו הקרן והרבית ליורשי שמעון ופתחו הארגז והחותם במעמד כולם ולא נמצא לשם כלום וראובן טוען שמא אתה פתחת ולקחת ואחר כך חתמת ע"י ערמה ושמעון טוען כמו שנתת לי כך החזרתי לך היורשים מחויבים להחזיר הרבית תשובת מהר"י כ"ץ מקראקא סימן ס"א

מפני בעל זרוע ופלגאי. נתקן שטר מסירות מודעי

מג בפנינו א) עדים ח"מ בא פב"פ ואמר לנו הוו עלי עדים איך שאני מוסר מודעא בפניכם שכמר פלוני חייב לי סך כך וכך ועכשיו אשתמוטי קא משתמיט למצוא לו דרך לא נכון להפקיע את החוב ממני להתפשר עמו ואם לא אתפשר עמו רצונו לבקש לו צדדים ותחבולות שקרים לגרוע ממני החוב ועל כן הרי אני מוכרח מחמת אונס זה להתפשר עמו אבל אח"כ אבטל הפשרה ע"י מסירות מודעא זו שמסרתי בפניכם ואחזור ואתבע ממנו את כל החוב הנ"ל כפעם א' כי מה שאתפשר עמו הכל הוא מחמת אונס והכרח שלא מרצוני ואף ב) אם אבטל מסירת מודעא זו בביטול מודעא ומודעי דמודעי עד סוף כל מודעא דמודעא ובפיסול כל עדי מודעות את הכל אני מוכרח לעשות בעל כרחי שלא ברצוני מחמת אונס הידוע לכם ואח"כ אבטל את הכל ע"י מסירת מודעא זו בכל הנ"ל מסר פב"פ מודעא זו ואנחנו ח"מ דאינו צרת נפשו וידענו שהאמת אתו והכרנו באונסו שאונס גדול הוא ע"כ קבלנו ממנו וכתבנו וחתמנו קודם שנעשית הפשרה היום

(עוד בסגנון אחר) בפנינו עדים ח"מ בא כמר פב"פ ואמר לנו הרי אני מוסר מודעא בפניכם אודות החוב שחייב לי כמר פב"פ דהיינו סך כך וכך כמשמעות השטרות והזכיות שבידי ועכשיו אשתמוטי הוא קמשתמיט ממני לדחות אותי בדחיות ואם אתבענו לדין הוא יטעון טענת אין לי ומנוס לברוח וע"כ אני מוכרח לפשר עמו ככל אשר יחפוץ כי ירא אני פן יצדד צדדים להזיק אותי ע"כ הריני מוסר מודעא בפניכם שמחמת אונס והכרח אני מוכרח לעשות הכל אכל אח"כ אתבענו לדין ע"י מסירת מודעא שמסרתי בפניכם ואבטל הפשרה ואתבע ממנו הכל כי כל מה שאני עושה עתה ומפשר עמו הכל הוא באונס שלא ברצוני ואסתור אח"כ הפשרה ואעמוד הכל על הדין ב) ואע"פ שאכתוב לו בפשר בביטול כל מודעות וכו' מ"מ לכל זה אני מוכרח לעשות מחמת האונס הידוע לכם ואח"כ אבטל הפשרה ע"י מסירת מודעא זו ואנחנו ח"מ ראינו וידענו והכרנו באונסו וקבלנו מסירת מודעא זו ג) קודם שנעשית הפשרה לערות ולראיה כתבנו וחתמנו היום יום וכו'

א בפנינו עדים כתב הב"י בא"ע סימן קל"ד בשם הרשב"ץ שאינו נקרא מסירות מודעא עד שיאמר דבריו בפני שני עדים הכשרים להעיד אבל אם דבר בפני קרוביו אפילו דברים שמשמע שהוא אנוס אינו מודעא וכו' וכל המחברים כתבו בנוסח מסירות מודעא שצריך שיאמר כן לעדים וכו' ע"ש כי האריך

ומודעא בפני שנים אפילו זה שלא בפני זה ב"י שם

ב ואף אם אבטל מודעות כתב הטור ח"מ סימן ר"ה בשם רב האי גאון דאם מסר מודעא ובטלה אחר כך דלא הוי ביטול אפילו אם פירש בשטר זביני דזבין בדלא אניס וחתים ביה בביטול מודעי לאו כלום הוא דההוא אונסא דאנסיה אעיקר זבינא הוא גופיה אנסוהו לאודויי ליה מאי דבעי וכן כתב הרי"ף והרמב"ם וכן כתב הרמ"ה דלא מהני ביטול מודעא אזבינא עד שיעידו עדים שידעו בסילוק אונסו או שהודה שלא מסר מודעא קודם לכן דהודאת בע"ד כמאה עדים דמי אבל א"א הרא"ש ז"ל כתב דאם כפאוהו לבטל מודעא מהני ביטול ולא הוי מודעא אף על פי שאמר בשע' מסיר' מודעא כל מה שאבטל לא יהא בטל אפילו הכי אינו מועיל דמכל מקום לסוף שכפו אותו לבטל מה שאמר מקודם הכל בטל דאגב אונסיה גמר ומבטל עכ"ל הטור והב"י בש"ע פסק כדע' רב האי ורי"ף ורמב"ם ורמ"ה. ורמ"א כתב בהג"ה כדע' הרא"ש וכן הוא דעת התוספ' והר"ן בפרק הכותב וז"ל התוספ' בפרק האומר משקלי עלי לפיכך נהגו העולם לבטל כל מודעי ומודעי דמודעי וכו' וכן כתבו התוספות בפרק חזק' הבתים דף מ"ח וכתב הב"ח שכך הוא הוא דעת האחרונים בתשובותיהם דאפילו מסר מודעא על הביטול מודע' כשמבטל לבסוף מהני הביטול וכתב דהכי נהגינין והיינו כדע' הרא"ש וכן כתב הטור א"ע סימן קל"ד בשם הרא"ש דאם מסר מודעא ואמר אף אם אבטלנה לא תבטל אם ביטל מודעא ומודעא דמודעי עד סוף כל המודעות הכל בטל. עכ"ל

וקשיא לי מידי הוא טעמא במסירת מודעא דמהני משום דאי לא מסר מודעא אמרינין תלויה וזבין זביניה זבינא דאגב אונסא גמר ומקני משא"כ אי מסר מודעא דאזלינין בתר דעתו דגלי דעתיה דלא גמר ומקני ואם כן גם כשמבטל הביטולין נמי נימא הכי וליזל בתר דעתו שגילה תחלה דאף אם ימסור מודעא על הביטול מודעא שלא יועיל הביטול כי לכל זה הוא מוכרח כשם שאנסוהו למכור כך אנסוהו לכתוב שמוכר ברצון וכך אנסוהו לכתוב שביטל כל המודעות. וכן כתב הב"י בשם הרמב"ם דאם מסר מודעא על הביטול מודעי המכר בטל אף על פי שקנו מידו לבטל כל המודעות והיינו מפני הטעם שלכל זה הוא מוכרח ומסתבר טעמיה דהרמב"ם ודעימיה. ואי משום דבפרק האומר משקלו עלי דמהני כשמבטל ליה למודעא קמא על כרחך צריך ליישבו בלאו הכי לפי דעת רב האי גאון ורי"ף ורמב"ם ורמ"ה וע"כ צריך לתרץ לדבריהם שהגמר' איירי בענין אחר וכן תירץ הב"ח דס"ל לרב האי דדוקא בגט מהני הביטול ואפילו ידוע דהאונס דאנסיה למיהב גיטא הוא דאנסיה נמי בביטול המודעא אפי' הכי הגט כשר כדין גט מעושה בישראל דכשר אבל בזביני לא מהני ביטול באונס ידוע משום דההוא אונסא דאנסיה