נחלת שבעה מהדורה קמא קו

על כ"ז ממאה והוא רחוק להפסד משא"כ בריוח שאינו ריוח גדול כל כך ולעד"נ שהמקיל ועושה כסברא הראשונה לא הפסיד ואם ירצה הנותן יאמר למקבל אני מתנה עמך שלא תתעסק אלא בעסק פלוני כגון אבנים טובות ואם המקבל הוא מלוה בריבית יאמר לו לא תלוה אלא על כס וזהב ותטמנם בקרקע דוקא ואע"פ שידע הנותן או המלוה שבודאי יקיים התנאי מ"מ מותר להתנות עמו זה התנאי ויאמר לו ג"כ אם תעבור התנאי ותפסיד ההפסד כולו עליך ואם תרויח תתן לי עכ"פ כ' זהובים או חצי הריוח כנ"ל וכמבואר בטח"מ בשליח ששינה ואע"פ דשם כל הריוח למלוה כאן לא ביקש הנותן מתחלה אלא חצי הריוח משא"כ התם אף אם שינה והרויח אין לו אלא החצי וההיתר זה מכל הפוסקים והמקבל מותר לשנות לכתחלה כמ"ש בח"מ סימן ל"ב וכתב הטעם כיון אם לא שונה הוי ליה קרוב לשכר ולהפסד איהו דאפסיד אנפשיה ואפילו אם לא פירש לו שאם תשנה יהיה כל ההפסד עליך וכו' דינא הכי כמבואר שם סימן קס"ג מיהו מהני באמר ליה כן בפירוש שלא יוכל המקבל לחזור בו מלעסוק בו בתורת. עסק בשותפות ולומר בפני עדים לעצמי אני עושה דאם אמר כן הדין עמו דמקרי שולח יד והשולח יד דינו כגזלן דמשלח בשעת הגזילה משא"כ אם התנה בפירוש והוא קיבל עליו זה דתו לא מצי למימר הכי דכל תנאי שבממון קיים ומתנה שומר חנם להיות כשואל וכיוצא בזה כתב בתשובת מיימוני דשייכי לספר משפטי' והביאו מר"מ ז"ל בש"ע סימן קפ"ז סעיף ה' דצריך להתנות דאם לפעמים יטול קצת מעסק לצרכו שלא יהא מקרי בזה שולח יד בפקדון יחזור ויזכיהו למפקיד ע"י אחר ומוסיף מור"מ ז"ל וכתב שם וז"ל נהגו שלא להקפיד בכך מסתמא הוי כאלו התנו עמו דמי עכ"ל הגאון בעל הפרישה ז"ל

ב שולחין יד וכו' עיין סוף סעיף הקודם וכתב עוד הגאון ז"ל וז"ל וממה שכבתי לעיל נשמע ג"כ דגם בדרך זה שאמר ליה עסוק בתחלה לטובתי ועל אחריותי לבד עד זמן זה ויכול להתנות עמו דבאותו זמן לא יעסוק לו אלא בעסק פלוני לבד ויסמניהו או ישמריהו דוקא במקום סוב ומשומר ואם ישנה הוי ליה כשליח המשנה וכנ"ל וכל הדרכים הנ"ל הרשות בידו לומר להלוה או למקבל לא תהיה נאמן עלי לומר שהפסדת כ"א שיעידו עדים כשרים על ההפסד ועל הריוח אני מאמינך שבועת השותפין כנ"ל כ"כ בת"ה סי' ס"ב ושם הפריז על המדה וכתב דיכול להתנות אף אם תהיה לך ק' עדים לא תהיה נאמן לומר לא פשעת והיזקת בידים כ"א שיעידו על זה הש"ץ והשמש המצויין בעיר וגם התיר על הלוקח אפילו רבית קצוצה והוא שיאמר מקבל אני עני כל אחריות שבעולם כל זמן שהעסק בידך אם לא שתפסיד בידים ואתה תתן לי ככלות השנה ך' זהובים ריוח עכ"פ ולא יהיו נאמנים עלי לומר שלא הפסדת בידים כ"א הש"ץ והשמש שבעיר וכתב דזו מותר משום דאין כאן מלוה ולוה כ"א המשלח ושליח כיון שיקבל עליו כל אחריות שבעולם ומתנה שומר חנם להיות כשואל ע' שם. ומור"ם הביאו בד"מ שלו סי' קע"ז וכתב שם אעפ"י דפקפק מהרא"י בעצמו ע"ז בסוף התשובה נראה דלא פקפק כ"א על מה שכתב דיוכל להתנות שלא יהא נאמן אלא הש"ץ והשמש וגם מה שהתיר עי"ז אפילו רבית קצוצה כנ"ל דזה יש לאסור הא אם אינו מבקש רבית קצוצה אלא שאם מרויח יתן לו ד' זהובים או חצי הריוח מותר אפי' לא האמין כ"א לש"ץ ולשמש וכ"ש אם מאמין גם לשאר עדים שיעידו שהפסיד וכתב ג"כ ראיות הנ"ל דיכול להתנות תנאי כאלו שיהא קרנו בטוח עכ"פ כיון דאינו מחנה תנאי על הריוח שיעלו לידו עכ"פ במקום שיש מלוה ולוה כנ"ל וע"ש ובד"מ מוכח מדבריו דגם הוא הסכים למה שאמר דיכול להתנות שלא יהא נאמן על ההפסד כ"א בעדים ועל הריוח בשבועה ודע שממה שכתב מהרא"י דיכול להתנו' שלא יהא נאמן אלא הש"ץ והשמש יש ללמוד ממנו דה"ה שי"ל שלא יהיו נאמנים אלא שנים הדרום מאה פרסי מהן אף שאו אפשר שיעידו ע"ז וטעות הוא בידם שהרי שם בת"ת קאי אמלוה בריבית שהם מצויים להיות עסקיהם בעיר אף הש"ץ והשמש מצויין בעיר ואפשר להודיע להם מה שאירע לו הפסד אלא שהקיל במה שכתב שלא יהיו אחרים נאמנים על זה אלא הש"ץ והשמש ודוק שם בלשונו ותמצא כן ויש מפקפקין בדבר זה דיתנה עמו שלא יהא נאמן לומר שיפסיד כ"א בעדים מכח מה שראו מה שבכתב הגאון מהרמ"י ז"ל בעט"ז שלו בסי' קס"ז שקרא תגר על המתנים שלא יהא נאמן כ"א בעדים וכתב שנשתבש המורה שתיקן נוסח השטרו' בדרך הזה ואני אומר שלא ראו יפ"ה במ"ש הגאון רמ"י ז"ל כי הוא כתב בהדיא ושינה ושילש בדבריו שם דאין חולק בזה אלא על אשר מתנין שלא יהא נאמן לומר שלא הרויח כ"א בערים ובזה ודאי יפה כיון להטעמים שכתב שם ואשר כתב שם שראה מורה א' שתיקן נוסח השטר בענין זה שטעות בידו לא כיון על הטופס בקראקא ע"פ הגאון מהר"ר מענדיל ז"ל (הוא הנוסח אשר לפניך) כי באותן השטרו' לא נדפס אלא שלא יהא המקבל נאמן על ההפסד אבל על הריוח האמינו ג"כ בשבועה אלא כוונות רמ"י הוא למה שראה שהנהיג מהר"ר מענדל בהיותו אב"ד בק"ק לאדמיר שלא להאמין הלוה גם על הריוח כ"א בעדים ותיקן כן הנוסח בשטר עד אשר הביאני ה' להיות אב"ד בק"ק לאדמיר וראיתי נוסח שטרו' ומחיתי בידם מלכתוב ולהתנו' כן מטעמים שכתב רמ"י נר"ו וכתבתי למהר"ר מענדיל ז"ל שהוא כשגגה היוצאה לפני השליט ולבסוף הודה ותיקן כן הנוסח הנדפס בק"ק קראקא נאמנו' בעדים דוקא על ההפסד ובזה מודה הגאון מהרמ"י נר"ו כי כן מוכח מת"ה הנ"ל והביאם שם ותמצא כדברי עכ"ל

ג כמו שיחמיר עלינו וכו' כתב עוד הגאון בעל התקנו' הנ"ל וצריך שיאמין ג"כ המלוה או הנותן בזה ללוה או למקבל על שבועתו באמרו שלא היה לו ריוח אלא כך וכך או שהיה כו הפסד ואין להם לבא על הלוה או המקבל בתחבולות כגון לומר השבע לי בין אשרי ובא לציון בב"ה וכיוצא בזה באופן שימנע בודאי מלשבע ויצטרך ליתן לו ריוח או לפחו' לא יהיה להנותן או להמלוה הפסד אלא ישבע לו שבועה חמורה בנק"ח או לפעמים בפתיח' אה"ק וכדין שבועו' השותפין שמחמירין בה לפי הענין ואם נחשד הלוה או המקבל בענין שישבע לשקר אזי ימנע בתחלה ולא יעשה עמו הלואה או עסק וגם צריכין עניינים הללו להיו' מבוארין בשטר הלואה או עסק איך שיקבלו למחצית שכר והפסד ושנתן לו שכר עמלו ושהאמינו על שבועתו ואם ממרני הוא יכתוב על גבי הממרני כן וידעו ויבינו זה הלוה או המקבל ומיהו אם אינו רוצה זה לגלות ללוה או למקבל שיהא נאמן בשבועה יכול להסתיר ממנו הדבר אבל עכ"פ יסכים בדעתו להאמינו בשבועה כשיהיו חולקים ביניהם. עכ"ל

הן אלה קצת דרכי היתר הריוח בעסקא שתיקן הגאון בעל הסמ"ע והדרישה ופרישה ז"ל וגם בדיני ריבית אכתוב קצת מדבריו וגם שם אפס קצהו תראו וכולו לא תראו מכמה פעמים גם כי הרב הגאון ז"ל כיסהו ואני איך אגלהו ומ"מ זה שכתבתי לא כתבתי רק כדי שידע הקורא באמת יצו תל מה סובב צירי גלגל תנועי נוסח של הגאון מהר"ר מענדל הנ"ל וכי יש לו מנהיג שמנהיגו במערכה. ע"פ הדין וההלכה. שמורה בכל וערוכה. ולא יבא המורה לידי מבוכה. וכי הגדולים הנ"ל קבעו בו מסמורת. לברית מסורת. לתת מחיה לבני ברית קבעום לדורו'. ולהתענג נפשם בדשן. הגאון בעל תרומ' הדשן. ואין בהם נפתל ועיקש רק כל דרכיהם דרכי נועם. ואם ילעיגו על התירם המוקצים לשפלות שבעם. קורא אני עליהם כי ישרים דרכי ה' צדיקים ינכו בם ופושעים יכשלו בם

שטר משכנתא בנכייתא

מא זכרון עדות וכו' איך שבאת לפנינו האשה מרת פב"פ והדר בעלה כפב"פ ואמרו לנו הוו עלינו עדים וכו' ואף חתמו ותנו ליד ר' פב"פ להיות לו ולב"כ לעדות לזכות ולראיה מחמת שרצונו ברצון נפשנו הטוב וכו' איך שר' פלוני הנ"ל הלוה לנו אלף זהו' מידו לידינו במזומנים על בית שלנו העומד כאן