נחלת שבעה מהדורה קמא ק

פלוני הנ"ל הניח לתוך השותפות כך כך וכך וכמר פלוני הנ"ל הניח לתוך השותפות כך כך וכך ובל א' וא' מאתנו הנ"ל מחוייב להתעסק ולהטריח עצמו בכל עסקי השותפות בכל יכולתו שאפשר ובאמונה עד מקום שידו מגעת וכל הרווחים שיזדמן ה' לנו הן לשנינו יחד או לא' מאתנו לבד ואפי' סרסרות ומציאות נחלק יחד שוה בשוה חלק כחלק הן לריוח הן להפסד ח"ו והשותפות שלנו יהא נמשך עד כלות שנה תמימה מהיום ושום א' מאתנו לא יתן שום דבר בהקפה בלי ידיעת ורצון חבירו ואם יתן א' מאתנו בהקפה בלי ידיעת ורצון חבירו יהיה באחריותו לכדו וקנינא מכל א' מן הצדדים להצד שכנגדו על כל מה וכו'

יהי לך למנה. שטר מתנה

לו זכרון עדות שהיתה בפנינו עדים ח"מ בכך וכך בשבת וכו' איך שבא לפנינו כמר פב"פ ואמר לנו הוו עלי עדים וכו' מחמת שרציתי ברצון נפשי הטוב וכו' איך א) שנתתי לפב"פ הבית שלי או המקום שלי בב"ח המצויין ומסויים במצריו למטה בשטר זה במתנה גמורה שרירא וקיימא לחלוטין ולצמיתות עלמין הקרקע עם כל הבנינים שעליו מתהום ארעא עד רום רקיע עם כל מוצאיו ועם כל הזכיות השייכים לו מבלי שום שיור בעולם את הכל נתתי לו במתנה גמורה כמתנות בריא ולא במתנות שכ"מ מתנה חלוטה מתנות עלמין דלא למיהדר ביה מיומא דנן ולעלם ומעכשיו סלקתי את עצמי ואת יורשי אחרי ואת כל באי כחו מהבית הנ"ל בסילוק גמור ומעתה יעמוד הבית הנ"ל ברשותו ובחזקתו של כמר פלוני הנ"ל ובאי כחו לעשות בו ככל מה שירצה וכו' ושום אדם לא ימחא בידו וכו' וכל מו שיבא מארבע רוחות העולם וכו' או באי כחו כדי לסלקו מהבית הנ"ל מכולו או ממקצתו אז יהא דבריו בטלין ומבוטלין לא שרירין ולא קיימין וחשובין כחרם הנשבר שאין בו ממש וכטוען אחר מעשה ב"ד חשוב וכו' ושטר מתנה זו כתובה בשוקא וחתמוהו בברא כי היכי דלא ליהוי כמתנה ב) טמירתא רק גלויה ומפורסמת לכל וכו' וקנינא מכמר פב"פ לכמר פב"פ וכו'

א כתב בהגה ת"ש ד"ק וז"ל בשטר מתנה אין כותבין שבעל המחנה הנותן יהא מחויב לפצות ולסלק כל ערעורים ושמשעבד כל נכסיו על פיצוי ערעורים ושכל נכסיו משועבדים לכך אע"פ שלא פירש זה בהדיא בשעת ק"ס כדקי"ל אחריות ט"ס הוא וכשלא נכתב הרי הוא כאלו נכתב ואין צריכין להמלך עם המוכר לכתבו כי ודאי אין הקונה שדי מעותיו בכדי לקנות בלא אחריות ולכך אפי' בסתם ק"ס כותבין אם לא כשפירש המוכר בהדיא וכפירש בשעת ק"ס שאון מקבל עליו אחריות אז כותבין שלא קבל עליו אחריות אבל גבי מתנה הסברא איפכא שבסתם אין כותבין אחריות כי אולי המתנה שהיא בחנם אין רוצה לקבל אחריות עד שיפרש בהדיא בשעת הק"ס שהוא מקבל עלי אחריות ואז כותבין גם צריך לכתוב בשטר מתנה בזה הלשון שפר מתנה זו כתבוהו בשוק וחתמוהו בברא וכו' ודוקא בשטר מתנה כותבין כך דקי"ל מתנה טמירתא לא קניא אבל שטר מכירה א"צ לכתוב כך דמכירה אפי' טמירת' קנה אבל זולת זה כל מה שכותבין בשטר מכירה כותבין גם כן בשטר מתנה עכ"ל הנה אין למדין מן הכללות אפי' במקום שנאמר בהן חוץ כי כתב זולת זה כותבין הכל בשטר מתנה כמי בשטר מכר ובשטר מכר כותבין ביטול מודעות בלא המלכת בעלים ובשטר מתנה צריך המלכת בעלים כדאיתא בח"מ סי' ס"א בהגה ת רמ"א ומ"ש הש"ע בסי' רמ"ב והטור ס"ס ר"ה לכך נהגו לכתוב ביטול מודעא במתנה. ורמ"א לא השיג עליו צריך לומר דמיירי בהמלכת בעלים וכו נראה מדברי תוס' בפרק חזקת דף מ"ח ע"א ד"ה אמר רבא כתבו אבל במתנה אי ידעינן באונסי' וכו' ומיהו אי לא ידעינן באונסיה ומבטל מודעא מדעתו נראה שביטולו ביטול ולכך כתבינן בשטרי מתנה ביטול מודעי עכ"ל הרי שכתבו אם מבטל מודעי מדע"תו וא"כ אין לכתוב ביטול מודעי במתנה בלא המלכת בעלים נ"ז כתבו ולכך כותבין וכו' וקאי על אם ביטל מודעי מדעתו דאז כתבינן ביטול מודעי במחנה וכ"כ הטור בסימן רמ"ב: ב שכ"מ שהשביע לעדים בשעת צואתו שלא יוציאו מפיהם ולא יגלו עד אחר מותי לא הוי מתנה טמירתא תשובת דברי ריבות סימן קי"ט בשם הרא"ש והראב"ן ורי"ף ורמב"ם וטעמא כתב הרמב"ם משום שבעת שהקנה אותה דהיינו לאחר מיתה הרי אמר גילו אותה ולכן אין זו מסותרת וה"ה בבריא בכה"ג

ובריא שרוצה לחלוק נכסיו אחר מותו כדי שלא יריבו בניו אחר מותו ורוצה לעשות סדר צוואה בעודו בריא צריך להקנות בקנין ואפילו קנין לא מהני אם רוצה להקנות להם דבר שאינו ברשותו (ועמ"ש בסימן כ"א בדין שח"ז סעיף ג') אלא צריך לכתוב דרך הודאה שמודה שחייב לכל א' הגהות רמ"א סוף סימן רנ"ז ועיין מ"ש לקמן סי' ל"ח בדיני שסר אפטרופוס: ואם המתנה הוא מטלטלין צריך להקנות ל אגב קרקע ויכתוב הקניתי לו ד' אמות קרקע בחצרי במתנות בריא וכו' ואגבן ואגב ק"ס הנ"ל נתתי לו במתנה גמורה כל מטלטלין שלי שיש לי בכל מקים שהם ואין צריכין להיות צבורין ועיין בח"מ סי' ר"ב. ואין לכתוב שעבוד קרקעות במתנה ועיין מ"ש בסימן י"ב סעיף נ"ט לענין תקנות השוק במתנה

שטר מתנות שכ"מ לז זכרון עדות שהיתה בפנינו עדים ח"מ וכו' למנין שאנו מנין בעיר פלוני איך א) ששלח אחרינו כמר פב"פ ובאנו אליו ומצאנוהו שוכב ומוטל על ערש דוי ומילולו בפיו ודעתו ב) מיושבת עליו והיה יודע לדבר ולישא וליתן בשאר בני אדם ההולכים בשוק ואמר לנו הנה שלחתי אחריכם לעשות צוואה בפניכם כמצוה מחמת מיתה וביקש מאתנו לשמוע ולקבל צוואתו ולכתוב ג) ולחתום כמבואר בשטר זה וכן צוה בפנינו בצוואת ש"מ בדקציר ורמי בערסיה וכך אמר וצוה מחמת ד) מיתה שאחר מיתתו אותו שהוא ראוי לירש אותו מדאורייתא יירש סך פלוני ושאר כל הנכסים מותיר על אלו הסך