נחלת ברוך צג

אסור לפי שמחוברת לקרקע ומתגדלת בשביעית וצ"ע אבל לפי' התוספות שמפרשים דהאי אסור או מותר אעיקר הבצל קאי שאם העלין שחורין בידוע שרבו גידולי שביעית על ששית משו"ה גם העיקר נאסר לדידהו א"ש טובא הא דאמרינן כי קתני אתוספת דלפירושם איכא הכא עיקר המותר ותוספת של איסור גם לפי מה שפירשנו לעיל ענף ד' להאי משנה ע"פ שיטת התוספות ג"כ א"ש טובא הא דאמרינן מי סברת על עיקר קתני אתוספת קתני. והאי ברייתא דמייתינן הכא דתניא רשב"ג אומר הגדל בחיוב חייב והגדל בפטור פטור דכונת הגמרא על הא דתניא גיטין (כב ע"א) אילן שמקצתו בארץ ומקצתו בחו"ל רשב"ג אומר הגדל בחיוב חייב ולא ידעתי כלל הא התם פליגי אי אוירא מבלבל ולא שייך כלל לההיא דהכא ורש"י פירש דברייתא זו מתני על משנתנו דבצלים וזה אתי שפיר ומה שהקשה הרא"ש דעל שביעית לא שייך לישנא דחיוב ופטור אלא אסור או מותר הנה מצינו ג"כ בשביעית לישנא דחיוב כדתניא לעיל (נח ע"ב) חייב במעשר ובשביעית: אמר בן המחבר אהה! וארון אלקים נלקח ובהכת"י נמצא פה גייר חלק אשר בטח חשב להוסיף עוד בזה: ענף ח

תו גרסינן התם גופא אמר ר"ח תורתאה אמר ר' ינאי בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו מותר למימרא דגידולי היתר מעלין את האיסור והתנן גידולי תרומה תרומה בגידולי גידולין קאמרינן הא נמי תנינא גידולי גידולין חולין הא קמ"ל אפיל בדבר שאין זרעו כלה והתנן הטבל גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה אבל דבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין רבוי' דרבו גידולין על עיקרו מותר קמ"ל עכ"ל הגמרא

והנה מאי דפרכינן על ר' ינאי מהא דגידולי תרומה תרומה ומשנינן דר' ינאי מיירי בגידולי גידולין ופרכינן מהא דתנן גידולי גידולין מותרין ומשנינן דמשנתנו שם מיירי בדבר שזרעו כלה כ"ז פשוט מאד

אמנם מה דפרכינן והתנן הטבל גידוליו מותרים בדבר שזרעו כלה אבל דבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין ופירשו הראשונים הרשב"א והרא"ש והר"ן דפרכינן כיון דגבי טבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין א"כ כש"כ דגבי תרומה הו"ל לאסור גידולי גידולין בדבר שאין זרעו כלה וזה תמוה מאד הא טבל הוה דבר שיש לו מתירין כדתניא נדרים (נח ע"א) ואינו בטל ברוב א"כ בדין הוא דהעיקר האסור משום טבל לא יתבטל בגידולין תדע דהא מהאי טעמא אמרינן לעיל (נט ע"א) בגידולי קונמות דבדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין משום דקונמות הוה דבר שיש לו מתירין ואינו בטל ברוב א"כ ה"ה טבל אבל גידולי תרומה שבטל הול"ל דהעיקר בטל בגידולין וראיתי להגרע"א בגליון הש"ס ושאר אחרונים שנשארו בזה בתימה רבה עוד הביא הר"ן מה שהקשה הרשב"א דמעיקרא פרכינן בגמרא מאי קמ"ל ופריך מיד בתר הכי והתנן הטבל גידוליו מותרין וכו' כלומר דהול"ל דבתרומה נמי אסור וכה"ג לא אשכחן בגמרא עוד קשה טובא לישנא דהגמרא דמשני ע"ז רבוי' דרבו גידולין על עיקרו קמ"ל דמהאי לישנא נראה דקושית הגמרא הוה מאי קמ"ל ומשני דקמ"ל דרבוי' דרבו מותר ובאמת לפי מה שפירשו הראשונים קושית הגמרא הוא להיפך דמ"ט מתיר ר' ינאי הא ממשנתנו מוכח שאסור והרשב"א והר"ן כתבו להגיה גירסת הגמרא שכתבו וצריך לגרוס כאן שרבו כאן שלא רבו כלומר דהא דתנן גבי טבל דבדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין מיירי שלא רבו גידוליו על עיקרו והא דמתיר ר' ינאי בגידולי גידולין של תרומה מיירי שרבו גידוליו על עיקרו וזה תמוה מאד איך אפשר לומר דבטבל נמי גידולי גידולין מותרין כשרבו גידוליו על עיקרו הא טבל הוה דבר שיש לו מתירין וגם הא משנתנו סתמא קתני דאפילו גידולי גידולין אסורין וגם הרמב"ם אע"ג שפסק (בה' תרומה פי"א הכ"ב) כר' ינאי דבצל של גידולי תרומה שזרעה ורבו הגידולין על עיקרו מותר מכל מקום פסק בה' מעשר (פ"ו ה"ו) דבטבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין כסתמא דמשנתנו אלמא דמחלק בינייהו והראב"ד בה' תרומה שם השיג על הרמב"ם וכתב כ"ז שיבוש דהא אפילו בטבל גידולי גידולין אסורין וכש"כ בתרומה ובהשקפה דברי הראב"ד תמוהין הא טבל הוה דבר שיש לו מתירין ואינו בטל אבל תרומה לא הוה דבר שיש לו מתירין ועדיפא הו"ל להראב"ד להקשות על הרמב"ם דמ"ט פסק הרמב"ם כר' ינאי הא בנדרים (נז ע"ב) אמרינן שביק מר תרין ועביד כחד דר"י ור' יונתן דאסרי כה"ג בערלה וכה"כ פליגי על ר' ינאי והרמב"ם בעצמו פסק כוותייהו ומ"ט פסק בתרומה כר' ינאי וזה יתורץ לקמן אמנם מה שהקשה הראב"ד מטבל בהשקפה יש לעיין ע"ז טובא כמש"כ גם סוגיא דשמעתא קשה טובא דמדמי גידולי טבל לתרומה גם קשה כל הני קושיות שהבאתי

אמנם אלולי דמסתפינא טובא מדברי הראשונים נלע"ד ברור מאד דכונת הגמרא הוא מילתא אחריתא דהא דפרכינן והתנן הטבל גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין היינו דפרכינן כיון דבמשנתנו דטבל תנן דבדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין ובמשנה הראשונה שם תרומות גבי גידולי תרומה דתנן התם גידולי גידולין מותרין לא מחלקינן בין דבר שזרעו כלה או לא מכלל דדוקא גבי טבל בדבר שאין זרעו כלה הגידולין אסורין משום דטבל הוה דשיל"מ והעיקר האסור אינו בטל ברוב גידולין אבל בתרומה אפילו בדבר שזרעו כלה גם כן מותרין דגידולי היתר מעלין את האיסור אם כן עדיין קשה על ר' ינאי מאי קמ"ל ר' ינאי הא ממשנתנו מוכח דבתרומה גידולי היתר מעלין את האיסור וא"ש טובא דקושיא זו הוה כקושיא קמייתא דפרכינן תנינא גידולי גידולין מותרין ומשנינן הא קמ"ל אפילו בדבר שאין זרעו כלה ופרכינן