נחלת ברוך צא

דודאי טעמא דרשב"א דלא חייש שמא זרע ספיחי שביעית הוא משום דגידולי היתר מעלין את האיסור וכבר בררנו לעיל בענף זה דאע"ג דשביעית לביעור אוסרת במשהו מ"מ לרשב"א לא חיישינן שמא זרע שביעית אפילו לחיובא דביעור דגבי ישראל חשוד על השביעית לא חיישינן לדבר דליכא בי' אלא איסור משהו שאינו בטל ברוב וכיון שהוא סובר דגידולי היתר מעלין את האיסור ממילא ליכא בזה אלא איסור משהו משו"ה לא חיישינן לה אבל אי נימא דגידולי היתר אינן מעלין את האיסור א"כ כל מה שנתגדל משביעית כולה אסור משום דנתהוה מגרמא דאיסורא כמש"כ בענף א' והו"ל למיחוש שמא זרע שביעית ושפיר מוכח מהכא דגידולי היתר מעלין את האיסור ומשו"ה פרכינן על ר' יוחנן ור' יונתן דס"ל דגידולי היתר אינן מעלין את האיסור ומשנינן שניא שביעית הואיל ואיסורה ע"י קרקע בטילתה ע"י קרקע כלומר כיון דגבי שביעית וגבי מעשר איכא דין חדש שההיתר נהפך באמצע גידולו מהיתר לאיסור כגון תבואה שהביאה שליש בשביעית אפילו מה שנתגדל כבר בשנה ששית נתהפך מהיתר לאיסור וכן בצלים של ששית שנטעם בשביעית ורבו הגידולין על העיקר כולן הוו גידולי שביעית ואסורין דגם העיקר המותר נהפך לאיסור משו"ה אמרינן גבי שביעית להיפך דהתירה נמי ע"י קרקע וכשזרע בצל של שביעית בשנה שמינית ורבו גידוליו על עיקרו כולו הוה פירות שמינית וגם העיקר האסור נהפך להיתר אבל בערלה וכה"כ שפיר ס"ל לר' יוחנן ור' יונתן דגידולי היתר אינן מעלין את האיסור: ענף ו

תו גרסינן בגמרא הרי מעשר דאיסורו ע"י קרקע ואין בטילתו ע"י קרקע דתניא ליטרא מעשר טבל שזרעה בקרקע והשביחה והרי היא כעשר ליטרין חייבות במעשר ובשביעית ואותה ליטרא מעשר עליה במקום אחר לפי חשבון אמרי מעשר דיגון הוא דקגרים לה עכ"ל הגמרא

והנה בפירושא דהאי ברייתא פליגי בה רבוותא דהר"ן מפרש דמיירי בליטרא מעשר טבל שזרעה בשביעית וקמ"ל דאע"ג דגידולי שביעית פטורין מתרומה ומעשר מ"מ החיוב שהיה על אותה הליטרא מעשר נשאר כמו שהיה וזה הוא דתניא חייבת במעשר ובשביעית היינו שחייבת במעשר מן המעשר כמו שהיתה חייבת מקודם וגם נוהג בה שביעית ובסוף מסיק האי ברייתא שהתרומת מעשר מעשר ממקום אחר אבל לא מיני' ובי' שלא יעשר מפטור על החיוב ויש לעיין טובא בהאי פירושא חדא דל"ל להאי תנא למנקט מעשר טבל הא האי דינא מצי למיתני בכל טבל דעלמא שזרעה בשביעית דמ"מ אותה ליטרא חייבת במעשר ועוד דא"כ הו"ל למתני חייבת בשביעית ואותה ליטרא מעשר עליה ממקום אחר ולמה תנא ברישא חייבת במעשר כיון שזה נכלל במה דתני ואותה ליטרא מעשר עליה ממקום אחר

אמנם רש"י והרא"ש פירשו דתרי מילי תני בהאי ברייתא דהא דקתני חייבת במעשר היינו כשזרעה בשאר שני שבוע אז כל העשרה ליטרין חייבין במעשר דגם אותה ליטרא מעשר טבל שזרע ג"כ חייבת במעשר אע"ג דבשעה שזרעה היתה פטורה והא דתני ובשביעית זה הוא מילתא אחריתא שאם זרעה בשביעית כל העשרה ליטרין הוה שביעית אפילו אותה ליטרא שזרע ומסיק ואותה ליטרא מעשר עליה ממקום אחר כלומר דמעשר של אותה ליטרא שזו היא תרומת מעשר שהיתה חייבת בכל גונא לא פקע ממנה וצריך לעשר ממקום אחר ולא מיני' ובי' שלא יתרום מפטור על החיוב וזה הוא פשוט וברור. אמנם הרא"ש דחק א"ע בטעמא דמילתא דבאמת מ"ט אותה ליטרא חייבת במעשר ונאסרת בשביעית אבל לדברינו א"ש דזה הוא הא מילתא דאמרינן דשביעית ומעשר הוה איסורן ע"י קרקע דגוף ההיתר נהפך לאיסור מדינא מהני טעמי שכתבנו ולכל הפירושים קושית הגמרא הוא מהא דלא פקע ממנה חיובא דתרומת מעשר דהא הול"ל דכמו דאיסורה ע"י קרקע כך התירה ע"י קרקע והעיקר הוה כמו הגידולין. ולדברינו הדברים ברורים הרבה דהול"ל דפקע לגמרי חיובא דתרומת מעשר מדינא דכל העשרה ליטרין כולן הוה תבואת הארץ היוצא השדה שנה שנה והול"ל דחייב בתרומה ומעשרות כשאר טבל ותפקע תרומת מעשר וע"ז משני מעשר דיגון הוא דקא גרים לה ופירשו רבוותא דהכא האיסור אינו ע"י קרקע גרידא משום שע"י דיגון שהיה ע"י אדם נקבעה בטבל וכיון דגמר האיסור נעשה ע"י אדם תו לא אמרינן במעשר דהתירו ע"י קרקע כמו דאמרינן גבי שביעית ויש לעיין הא לקמן (נט ע"ב) פרכינן ג"כ קושיא זו ומשנינן שם שינויא אחרינא שאני מעשר וכו' ואיסורא לא זרעי אינשי ומ"ט לא משני הכא כן. וא"ל כיון דהכא ס"ל בבצל של שביעית ששתלו בשמינית נמי הוה התירה ע"י קרקע וכל הבצל הוה פירא דשמינית ולא אמרינן איסורא לא זרעי אינשי משו"ה לא משנינן האי שינויא דאיסורא לא זרעי אינשי אבל לקמן בגמרא אפשר דס"ל התם דהא דבצל של שביעית ששתלו בשמינית מותר הוא משום ביטול ברוב משו"ה משני האי שינויא דאיסורא לא זרעי אינשי אמנם מה שנבאר לקמן דגם לפי הגמרא דהתם דמשני דאיסורא לא זרעי אינשי זה הוא דוקא גבי מעשר אבל גבי בצל של שביעית אע"ג דהכא נמי איכא ה"ט דאיסורא לא זרעי אינשי מ"מ שפיר אמרינן גבי שביעית כיון דאיסורה ע"י קרקע התירה נמי ע"י קרקע א"כ חזרה הקושיא מ"ט לא אמרינן הכא האי שינרא דאיסורא לא זרעי אינשי גבי מעשר וזה ניישב שם עי"ש

עוד יש לעיין טובא דהכא אמרינן גבי טבל כי דדיגון הוא דקא גרים משו"ה לא פקע טבל ממנה ובמנחות (ע) אמרינן גבי שיבולת שמרחה ושתלה דכיון ששתלה פקע טבל ממנה וזה יתורץ לקמן עי"ש

העולה מדברינו דפרכינן בגמרא דכיון דאמרינן לר' יוחנן ולר' יונתן האי סברא גבי שביעית כיון דאיסורה ע"י קרקע התורה נמי ע"י קרקע א"כ לדידהו הול"ל נמי האי סברא גבי מעשר כיון דאיסורה