נחלת ברוך פט

משהו ומשום הא לא חיישינן כמש"כ ומהכא איכא ראי' גדולה לדברינו שכתבנו לעיל ענף א' סעי' ד' דאי נימא גידולי היתר אינן מעלין את האיסור כל הגידולין אסורין משום דנתהוו מגרמא דאיסורא אבל לא משום ה"ט דהעיקר הוה דבר חשוב ואינו בטל דאי נימא דטעמא הוא משום דהעיקר הוה דבר חשוב ואינו בטל אם כן מאי פשטינן מהכא דרשב"א סובר דגידולי היתר מעלין את האיסור הא כיון דמוכח דרשב"א לא חייש משום חששא דמשהו של שביעית שאינו בטל אפשר לומר דגבי דבר חשוב גם כן לא חייש האי חששא דאיסור משהו שאינו בטל אבל לדברינו אתי שפיר

גם יש לעיין בהא דפרכינן בגמרא ודילמא בדבר שזרעו כלה וקשה טובא דאי נימא דחסיות הוה דבר שזרעו כלה א"כ מאי קמ"ל ת"ק דלא חיישינן שמא זרע טבל הא אפילו ודאי כשזרע טבל ג"כ הגידולין מותרין גבי דבר שזרעו כלה וכדתנן תרומות (פ"ט מ"ו) ומסתבר לומר דבאמת היה יכול להקשות כן אלא דעדיפא מיניה פריך דתניא בהדיא דחסיות הוה דבר שאין זרעו כלה

והנה בהא מילתא דאמרינן בגמרא שניא שביעית הואיל ואיסורה ע"י קרקע בטילתה נמי ע"י קרקע איכא בזה פלוגתא דרבוותא בכונת הגמרא ולא זכיתי לעמוד על כל הפירושים שפירשו הראשונים בזה דהנה בתוס' מנחות (סט ע"א) ד"ה בצל כתבו דצ"ע דמ"ש שביעית ומעשר דהוה איסור ע"י קרקע יותר מערלה וכה"כ והר"ן בנדרים כתב דערלה חסרון הזמן גרם האיסור וכה"כ התערובות גרם האיסור ולא ברירא לי דנימא נמי גבי שביעית שהזמן גרם האיסור ובתוס' הכא והמאירי והרא"ש כתבו דבשביעית אפשר תערובות איסור בהיתר ממילא אבל ערלה וכה"כ א"א לתערובות איסור בהיתר, אלא ע"י אדם כמו ילדה שבה פירות וסיבכה בזקנה וכן בצל שנטעו בכרם ונעקר הכרם ע"י אדם ומשום הכי זה דמי כמו שמבטלו בידים וקשה חדא הא גם במבטל איסור בידים נמי מותר לאחרים כדתנן תרומות (פ"ה מ"ט) ועוד בבצל של שביעית ושתלו בשמינית הא התערובות נעשה ע"י אדם ומ"ט מותר גם במה שכתבו דשביעית אפשר לתערובות איסור בהיתר ממילא יש בזה לעיין אכ"מ לבאר הדברים. והרשב"א ובשי"מ בנדרים שם כתבו להיפך דבשביעית כיון דהגידולין של היתר באו ע"י אדם שזרע משום הכי חשיבי ומבטלין את העיקר אבל בערלה וכה"כ בלאו מעשה האדם נמי היתה גדלה כגון ילדה ובה פירות שסיבכה בזקנה גם אם לא סיבכה היתה גדלה מאילן הראשון וכן בצל בכרם ונעקר הכרם גם אם לא היה נעקר הכרם נמי היתה גדלה ומשום הכי לא חשיבי הגידולין לבטל העיקר עכ"ל וקשה דא"כ בערלה אם תלש ענף מילדה ובה פירות וסיבך הענף בזקנה נמי דבכה"ג גידולי היתר מעלין את האיסור דהא בכה"ג הגידולין באין ע"י אדם שאם לא סיבכה לא היתה גדלה וזה דמי לבצל של שביעית ששתלו בשמינית גם לישנא דגמרא דאמרינן ערלה וכה"כ אין איסורן ע"י קרקע קשה לפום ה"ט

אמנם אלולי דמסתפינא נלע"ד ברור הרבה דכונת הגמרא הוא מילתא אחריתא גם בה' הרמב"ם ומלשונו הזהב נתברר לי טובא דזה הוא כונת הגמרא כמו שנבאר דהנה גבי שביעית וגבי מעשר בהני תרתי איסורי גרידא איכא דין חדש מה דליכא בשום איסור דשביעית ומעשר ההיתר נתהפך באמצע גידולו מהיתר לאיסור דהא תבואה שהביאה שליש בשביעית וכן ירקות שנלקטו בשביעית גם ההיתר שנתגדל מששית נתהפך מהיתר לאיסור באמצע גידולו וכן גבי מעשר תבואה שהביאה שליש ביד הדיוט נתחייב במעשר גם מה שנתגדל כבר קודם שהביאה שליש ביד הקדש אע"ג שכבר היתה פטורה מ"מ נתהפך מהיתר לאיסור באמצע גידולו וכן תבואה שהביאה שליש וירקות שנלקטו בשנה רביעית גם מה שנתגדל כבר בשנה שלישית נתהפך לחיוב דמע"ש וטעמא דמילתא גבי הני תרתי משום דכתיבא בהו תבואתך ובר"ה (יג ע"א) ילפינן דבשעת הבאת שליש נקרא תבואה ומשום הכי תבואה שהביאה שליש בשביעית כולה נקראת פירות שביעית אפילו מה שנתגדל כבר בששית וכן גבי מעשר שהביאה שליש בשנה רביעית כולה נקראת תבואת שנה רביעית אפילו מה שנתגדל בשנה שלישית וכולה חייב במע"ש וזה הוא דוקא בהני תרתי איסורי גרידא אבל כה"כ הא אמרינן בהדיא חולין (קטז) זרוע ובא הוסיף אין לא הוסיף לא אלמא דרק מה שניתוסף באיסור אסור אבל מה שכבר נתגדל בהיתר מותר וכן גבי ערלה תנן (פ"א מ"ה) בריכה שנפסקה ובה פירות אם הוסיף מאתים אסור אלמא דמה שניתוסף גרידא אסור אבל מה שנתגדל בהיתר מותר ובירושלמי שם אמרינן אמר ר' יודן לא סוף דבר בריכה אלא אפילו אילן כלומר דכשנטע אילן שיש בו פירות מה שנתגדל בהיתר מותר ומה שניתוסף אסור כבר כתבנו לעיל ענף ב' דמה"ט סובר ר' יוחנן גבי מעשר דכשזרע ליטרא בצל שכבר נתקן ונתגדל דכולו חייב במעשר דאפילו עוקר הבצל שזרע נתהפך מהיתר לאיסור משום ה"ט דכל הבצל נקרא תבואת שנה זו. וכן אמרינן נדרים (נט ע"א) בבצל שזרעו בשביעית ונתגדל ורבו גידוליו על עיקרו דכל הבצל כולו אסור דגם ההיתר נהפך לאיסור וזה הוא מה"ט דכיון דהני תרתי הוה איסורן ע"י קרקע משום הכי סברי דגם כשזרע דבר שכבר היה היתר בתלוש ג"כ נתהפך מהיתר לאיסור ומעתה א"ש טובא הא דאמרינן שאני שביעית הואיל ואיסורה ע"י קרקע בטילתה נמי ע"י קרקע כלומר ר' יוחנן משני כיון דמצינו גבי שביעית שאם זרע בצל של ששית בשביעית ורבו גידוליו על עיקרו דההיתר נהפך לאיסור משום דכולה נקראת פירות שביעית ה"נ אמרינן להיפך דכשזרע בצל של שביעית בשמינית ורבו גידוליו על עיקרו נמי כל הבצל כולו נקרא פירות שמינית דגם האיסור נהפך להיתר: