נחלת ברוך פז

תבואת שמינית אלא דקמבע"ל אי מה שניתוסף בשמינית מעלה את העיקר אבל ירקות שדכנן בשביעית אע"ג דדיכון זה הוה כלקיטה וכשדכנן בשביעית חל עלייהו שביעית מכל מקום כיון שהן מחוברין לקרקע ואח"כ נתגדלו רובן במוצאי שביעית ודאי שהן מותרין משום דהוו פירות שמינית כיון שלא נתלשו בשביעית ומהאי טעמא דחינן הכא ודילמא במדוכנין כלומר דמשנתנו דבצלים שירדו עליהם גשמים לא מיירי כשעקרם בשביעית ונטעם בשמינית דתפשוט מינה האיבעי' דקמבע"ל אי גידולי היתר מעלין את האיסור אלא דמיירי כשדכנן בשביעית ורבו גידוליו על עיקרו בשמינית דבכה"ג הן מותרין אבל כשעקרם בשביעית ונטעם בשמינית אפשר לומר דגידולי היתר אינן מעלין את האיסור ומסתבר לי טובא דגם דאיתא בירושלמי שביעית (פ"ג ה"ו) גבי האי פלוגתא אי גידולי היתר מעלין את האיסור דאמרינן התם ואת לא תעביד עובדא אלא במדוכנין והראב"ד (בפ"ד מה' שמיטה) הביא האי ירושלמי ומפרש שם ע"פ כונתו שהבאתי דבריו לעיל אבל לענ"ד נראה ברור דכונת הירושלמי הוא ג"כ דוקא כשעקרו בשביעית ואח"כ זרעם דבכה"ג גידולי היתר אינן מעלין את האיסור אבל אם דכנן בשביעית ואח"כ רבו גידוליו על עיקרו בשמינית מותרין

והנה מלבד דזה מסתבר טובא מסברא גרידא נביא עוד ראי' ברורה לדברינו דהנה תנן שביעית (פ"ה מ"ג) לוף שעברה עליו שביעית ר"א אומר וכו' יעשה חשבון עם העניים ר"י אומר וכו' אין לעניים עמו חשבון וכבר הבאתי בענף א' סעיף ח' דהר"ש מפרש להאי משנה דמיירי שעקר את הלוף בשביעית ואח"כ נתגדלה במוצאי שביעית והכא לא שייך לומר דגידולי היתר מעלין את האיסור כיון דפלוגתייהו בדיני ממונות אי חייב ליתן לעניים ובדיני ממונות לא שייך ביטול ופלוגתייהו דהני תנאי הוא דר"א סובר דפירות שביעית לאתר הביעור הם שייכים לעניים משו"ה ס"ל דיש לעניים חלק בהם ור"י ס"ל דפירות שביעית לאחר ביעור מותרים לעשירים משו"ה סובר דאין לעניים חלק בהם והנה פירוש זה איתא בירושלמי ג"כ אמנם בירושלמי שם אמרינן טעמא אחרינא בהאי פלוגתא דתנאי ואמרינן שם דזה מיירי כשדכנה להלוף בשביעית ואח"כ נתגדלה למוצאי שביעית דר"א סובר דיכון הוא כעוקר משו"ה כשדכן את הלוף בשביעית הם שייכים לעניים ור"י סובר דדיכון לא הוה כעוקר ופרכינן שם בירושלמי מהא דתניא גבי מעשר דדוכן הוה כעוקר ומשנינן ר' יוסי בשם ר' לא תפתר שעקרן עד שלא צמחו כלומר דאע"ג דר"י מודה דדוכן הוה כעוקר וכשדכנן בשביעית תל עלייהו שביעית מכל מקום זה הוא דוקא כשלא נתגדלו רובן בשמינית אבל אם לאחר שדכנן בשביעית נתגדלו רובן בשמינית בכה"ג הדיכון לא הוה כעוקר והוה פירות שמינית א"כ מבואר בהדיא דאע"ג דדוכן הוה כעוקר אפילו לגבי שביעית מכל מקום כשנתגדלו אח"כ רובן בשמינית הן מותרין וזה הוא כמש"כ ועיין בשנות אליהו להגר"א בשביעית שם שהוא מפרש הירושלמי יפה יפה וכונתו הוא ג"כ ע"פ פירוש הגר"א

העולה מכל הדברים דפשטינן בגמרא מהא דתנן בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו אם היו העלין שחורין אסורין הוריקו מותרין וכו' וכנגדן למוצאי שביעית מותרין ורבו הפירושים במשנה זו ונזכיר שנים מהם דהרמב"ם מפרש דרישא דמשנתנו מיירי בבצלים שעקרם בששית וצמחו בשביעית וסיפא דמשנתנו מיירי שעקרם בשביעית וצמחו בשמינית וכשצמחו העלין שחורין בידוע שהעלין צומחין מיניקת הקרקע משו"ה כשצמחו בשביעית אסורין ואם צמחו בשמינית מותרין ופשטינן מהכא דאפילו כשצמחו בשביעית כשהעלין שחורין הן מותרין וקשה הא אפילו כשהעלין שחורין וגדלו מיניקת הקרקע מכל מקום הא נמצא בהעלין גם כן מיניקת הבצלים א"ו משום דגידולי היתר מעלין את האיסור עוד פירשנו למשנה זו ע"פ דעת התוס' ורוב ראשונים דמשנתנו מיירי ברישא שעקר את הבצלים בששית והניחם כך בקרקע ואינו יודע אי כבר נתגדלו הבצלים רובן או לא ונפלו עליהם גשמים בשביעית ונגמר בישולם שאם היו העלין שחורין בשעה שעקרם בששית בידוע שעדיין לא נתגדלו רובן בששית וממילא כשנגמר בישולם בשביעית רבו גידולי שביעית על גידולי ששית משו"ה אסורין אבל אם הוריקו העלין בשעה שעקרם בששית בידוע שכבר נתגדל רובן בששית וממילא כשנגמר בישולם בשביעית לא נתגדלו אלא מעט בשביעית משו"ה מותרין דהא רבו גידולי ששית ומה שנתגדל בשביעית בטל ברוב ומשנתנו מיירי לענין איסור ספיחים דבטל ברוב גם אפשר לומר דבכה"ג אפילו לענין חיוב ביעור גם כן בטל ברוב מה"ט שבררנו לעיל ענף זה ובסיפא דמשנתנו נמי מיירי בכה"ג שעקרם בשביעית ונגמר בישולם בשמינית ואינו יודע אי רבו גידוליו על עיקרו משו"ה שחורין מותרין דודאי נתגדל הרוב בשמינית ופשטינן מהכא דגידולי היתר מעלין את האיסור ודחינן בגמרא ודילמא במדוכנין כלומר דמשנתנו לא מיירי שעקר הבצלים אלא שדכנן כלומר שכבשן בשעה שהיו מחוברים לקרקע בכדי שלא יתגדלו יותר ומבואר בהדיא בתוספתא דשביעית (פ"ב) וכן בירושלמי שביעית (פ"ה מ"ג) דדוכן הוה כעוקר דכשדכנן לפירות שביעית תל עלייהו קדושת שביעית אע"ג שנלקטו בשמינית מכל מקום מבואר בירושלמי דרק כשלאחר שדכנן בשביעית לא נתגדלו רובן בשמינית אבל אם לאתר שדכנן בשביעית נתגדל רובן בשמינית בכה"ג הוה פירות שמינית משו"ה אתי שפיר הא דתנן בסיפא דמשנתנו דבכה"ג כשנתגדלו רובן בשמינית הן מותרין אבל בבצלים שעקרם בשביעית ואח"כ שתלם בשמינית ורבו גידוליו על עיקרו בכה"ג אפשר לומר דגידולי היתר אינן מעלין את האיסור דבשלמא בדיכון אע"ג דמדינא הוה כעוקר מכל מקום כיון שהוא מחובר לקרקע משו"ה כשרבו אח"כ גידוליו