נחלת ברוך פד

אוסרים אלא בנו"ט משום דלא הוה דבר שיש לו מתירין ור"ש לא מיירי אלא בתערובות גרידא אבל לא בגידולין מכל מקום מדאמר ר"ש דכל הספיחים אוסרים בנו"ט וכללא כייל ר"ש בין ספיחים מדבר שזרעו כלה בין מדבר שאין זרעו כלה מוכח דסובר דספיחי שביעית מדבר שאין זרעו כלה כמו בצלים וכיוצא בהו וכן כל הנשתלין דגם העיקר הבצל של היתר שנזרע בשביעית נאסר דנהפך לאיסור דאי לא תימא הכי אלא דמה שניתוסף בלבד אסור הול"ל שאינן אוסרין אלא לפי חשבון מה שניתוסף וכמו דתנן תמורה (יב) אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון ומדאוסר ר"ש בנו"ט מוכח דסובר דגם העיקר נאסר וספיחי שביעית מדבר שאין זרעו כלה הוה כשנזרע הבצל בשביעית ורבו גידוליו על עיקרו ופשטינן מהכא כמו דסובר ר"ש בבצל שנזרע בשביעית ורבו גידוליו על עיקרו דהעיקר נאסר משום דכולה נקראת פירות שביעית ה"נ הול"ל לקולא דכשנזרע בצל של שביעית בשמינית ורבו גידוליו על עיקרו דכולה מותרת ודחינן דילמא לחומרא שאני כלומר דלחומרא ילפינן הא מילתא דגם העיקר נאסר כשרבו גידוליו על עיקרו אבל לקולא לא ילפינן וכמש"כ טעמא דמילתא לעיל בענף זה והנה הא דפשטינן מהאי ברייתא הוא דומה ממש להא דפשטינן לעיל בגמרא מבצל שתיקנה וזרעה וכמו דדחינן התם ודילמא לחומרא שאני ה"נ דחינן הכא אלא דהתם פשטינן ממעשר על שביעית והכא מייתינן דמצינו גבי שביעית גופה דהעיקר נאסר וגם זה אורחא דגמרא לאתויי כמה ראיות בגונא חדא וגם דחינן להו בגונא חדא כמש"כ בתוס' שבת (מג) ד"ה כופה וזה הוא אורחא דגמרא בכ"מ: ענף ד

תו גרסינן התם אלא מן הדא פשטה דתנן בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו אם היו עלין שלהן שחורין אסורין הוריקו מותרים ר' חנניא בן אנטיגנוס אומר אם יכולין ליתלש בעלין שלהן אסורין וכנגדן למוצאי שביעית מותרין למימרא דגידולי היתר מעלין את האיסור ודילמא במדוכנין עכ"ל הגמרא

והנה הר"ן מפרש להאי משנה דבצלים שירדו עליהם גשמים כהרמב"ם (פ"ד מה' שמיטה) דהא דתנן אם היו העלין שחורין אסורין זה קאי על העלין גרידא אבל הבצלים עצמם נשארו כמו שהיו דהרמב"ם מפרש לרישא דמשנתנו דמיירי בבצלים שנעקרו בששית וירדו עליהם גשמים בשביעית וצמחו דהיינו שצמחו העלין אבל הבצל לא נתגדל כלל דאם היו העלין שחורין אסורין משום שידוע דנתגדלו מיניקת הקרקע אבל אם היו העלין ירוקין מותרין לפי שלא נתגדלו מיניקת הקרקע אלא מהבצלים עצמם ובסיפא דמשנתנו הוא להיפך דכשנעקרו הבצלים בשביעית וירדו עליהם גשמים בשמינית וצמחו אם היו העלין שחורין בידוע שצמחו מיניקת הקרקע בשמינית משו"ה מותרין אבל אם היו ירוקים לא נתגדלו מיניקת הקרקע אלא מהבצלים עצמם משו"ה אסורין ומ"מ פשטינן מהכא דגידולי היתר מעלין את האיסור מדקתני בסיפא דמשנתנו אם היו העלין שחורין מותרין משום שגדלו מיניקת הקרקע בשמינית הא מכל מקום איכא בהו גם כן מיניקת עצמם א"ו יניקת עצמם בטלים ברוב שנתגדלו מיניקת הקרקע

אמנם בתוס' בנדרים שם כתבו דהא דתנן במשנתנו אסורין או מותרין זה קאי על הבצלים עצמם שהם מפרשים דאם היו העלין שחורין מוכח דהבצלים עצמם כבר נתגדלו רובן ורבו גידוליו על עיקרו ואם היו העלין ירוקין בידוע שלא רבו גידוליו על עיקרו ולדידהו הא דפשטינן מהכא דגידולי היתר מעלין את האיסור הוא מדקתני בסיפא דמשנתנו דאם היו העלין שחורין מותרין דהיינו דהבצלים עצמם מותרים משום שרבו גידוליו על עיקרו אם, כן מוכח דהעיקר האסור בטל ברוב והנה אין להעיר איך נחלקו התוס' והרמב"ם במציאות גדול כזה דלהרמב"ם אם היו העלין שחורין מכל מקום הבצלים עצמם לא נתגדלו כלל אלא העלין גרידא ולהתוס' כבר נתגדלו הבצלים ורבו הגידולים על העיקר דא"ל דהרמב"ם מיירי דבשעה שנעקרו הבצלים כבר נתגדלו כל צרכן ולהתוס' מיירי דבשעה שנעקרו עדיין לא נתגדלו כל צרכן ולפנינו נבאר מה שאפשר לפרש למשנתנו ע"פ דעת התוס' בפשט פשוט מאד ולקמן נבאר מה דמוכח מדברי התוס' מרישא דמשנתנו דתנן אם היו העלין ירוקין מותרין ולדבריהם מוכח מהכא דכשנתגדלו מעט בשביעית אותו המעט בטל בעיקר המותר ונבאר שם אי זה קאי אפילו לאיסור דביעור דשביעית דאע"ג דשביעית אוסרת במינה במשהו מ"מ הכא בטל מה"ט שנבאר או דנימא דמשנתנו מיירי רק באיסור ספיחים ולא מיירי בביעור כמו שנבאר שם בארוכה

והנה הר"ש והרא"ש שהבאתי לעיל ענף ג' דסוברים דפירות של היתר שנתגדלו רק מעט בשביעית גם כן כולם נאסרו אם כן לדבריהם א"א לפרש כפי' התוס' ומשו"ה פי' הר"ש שביעית (פ"ו מ"ג) והרא"ש בנדרים דהא דתנן אם היו העלין שחורין אסורין היינו דכשהעלין שחורין בידוע שהן מתגדלין ואפילו כשנתגדלו מעט בשביעית ג"כ כולה אסורה דהוה פירי דשביעית ולדבריהם קשה טובא סיפא דמשנתנו דתנן וכנגדן למוצאי שביעית מותר הא ודאי אי אפשר לומר דמשום שנתגדל מעט בהיתר יהא כולה מותר ומהאי טעמא כתב הרא"ש דסיפא דמשנתנו דקתני וכנגדן למוצאי שביעית מותר לא מיירי כגונא דרישא אלא דבמוצאי שביעית בעינן שיתגדלו רובן בהיתר והר"ש מתרץ בגונא אחרינא שכתב דסיפא דמשנתנו מיירי בבצלים שנעקרו בששית ונתגדלו מעט בשביעית ואותם בצלים עצמם נעקרו בשביעית וצמחו מעט בשמינית דבכה"ג אפילו לא נתגדלו אלא מעט בשמינית נמי מותר דמצטרף עם מה שנתגדל בששית

הנה הבאתי תלתא פירושי במשנתנו דבצלים שירדו עליהם גשמים ויש לברר לכל אחר מהפירושים להא דתנן במשנתנו שחורין אסורין וירוקין מותרין אי האי אסור או מותר קאי לענין חיוב ביעור ולענין