נחלת ברוך פב

הא קיי"ל ביור"ד (סי' קב) דדוקא כשהיה ניכר האיסור בפ"ע ואח"כ נתערב אינו בטל אבל אם מתחילת ביאתו לעולם נתערב בהיתר בטל והמג"א והגר"א באור"ח (סי' שיח) הביאו ראי' ברורה לזה וא"כ הול"ל דפירות של ששית שנתגדלו מעט בשביעית דאותו המעט שניתוסף בשביעית יתבטל בעיקר אע"ג דהוה דשיל"מ כיון דתחילת ביאתו בא ע"י תערובות זה יבואר בארוכה לקמן ענף ד'

והנה גם לפי דבריהם דהני רבוותא שפירשו דרישא דהאי ברייתא מיירי בין בתערובות בין בגידולין מכל מקום נחלקו הרבה בפירושא דשמעתא אמנם לא זכיתי לעמוד על דבריהם הקדושים

דהנה הר"ן בנדרים שם מפרש עפ"ז דכונת הגמרא הוא דכי היכי דחזינן מרישא דהאי ברייתא דכשנתגדלו פירות של ששית בשביעית דהגידולין אסורין ולא אמרינן כיון שנתגדלו מהיתר הרי הן כמוהו ה"נ הול"ל דכשנתגדלו פירות של שביעית בשמינית גם כן לא אמרינן כיון שנתגדלו מאיסור הרי הן כמוהו אלא דמה שניתוסף בהו מותר וכיון שמותר ממילא מבטל את העיקר וע"ז דחינן בגמרא ודילמא לחומרא שאני כלומר דכשנתגדל פירות של ששית בשביעית גם כן מותר מדינא משום שנתגדל מהיתר אלא דמשום חומרא בעלמא אסרינן להו וקשה לי טובא על זה חדא דגם אי נימא דכשנתגדלו פירות של ששית בשביעית דלא אמרינן כיון שנתגדלו מהיתר הרי הן כמוהו אלא שאסורין מכל מקום כשנתגדלו פירות של שביעית בשמינית אפשר לומר דהתוספת אסור משום דכ"ד שבא מגרמא דאיסורא אסור כמש"כ לעיל ענף א' סעיף ו' גם תמיה לי מילתא טובא דלדעת הר"ן לפי מה דאמרינן בגמרא דילמא לחומרא שאני לדבריו מדינא כל מה שניתוסף בשביעית בגידולין מותר לפי שנתגדל מהיתר וקשה טובא אם כן ספיחי שביעית בדבר שאין זרעו כלה כגון בצלים וכיוצא בהם וכן כל הנשתלין שנזרעו או שנשתלו בשביעית אע"ג שנתגדלו הרבה בשביעית הול"ל לדעת הר"ן שהם מותרים משום ה"ט שנתגדלו מהיתר הרי הם כמוהו וזה הוא תימה רבה לומר דפירות שנתגדל רובה בשביעית תהא מותרת עוד קשה טובא דהא לקמן נדרים (נט ע"א) פליגי תנאי בבצל של ששית שניתוסף בגידולין בשביעית דת"ק סובר דכולה אסורה ורשב"ג סובר דהגדל בחיוב חייב והגדל בפטור פטור ולדברי הר"ן אינהו פליגי רק בחומרא בעלמא דמדינא הא לדבריו כולה מותרת לפי שנתגדלה מהיתר הרי היא כמוהו וקשה מאי טעמא לא מייתינן האי פלוגתא הכא. גם בעיקר הסברא שכתב הר"ן דכיון שנתגדלו מהיתר הרי הן כמוהו וכייל לי' האי כללא בכל האיסורין כבר הקשתי לעיל ענף ב' סעיף ה' מהא דתנן ערלה (פ"א מ"ה) בריכה שנפסקה ובה פירות והוסיפה מאתים אסור ומדוכתי טובא

אמנם רש"י תוס' והרא"ש והר"ש בשביעית (פ"ו מ"ג) מפרשים לפי דבריהם דכונת הגמרא הוא דכי היכי דחזינן מרישא דהאי ברייתא דכשנתגדלו מעט בשביעית הפרי כולה אסורה דגם ההיתר נאסר משום דכולה הוה פירות של שביעית ה"נ הול"ל דכשנתגדלו רובן בשמינית נמי כל הפרי כולה הוה של שמינית והול"ל דמותרת והנה יש לעיין טובא בדבריהם חדא דמנ"ל להגמרא מרישא דהאי ברייתא דכשנתגדלה מעט כולה אסורה דגם ההיתר נהפך לאיסור הא בהאי ברייתא לא תנא אלא דלביעור אינו בטל משום דהוה דשיל"מ א"כ האיסור אינו בטל אבל מנ"ל להגמרא דההיתר נהפך לאיסור. ועוד קשה לדבריהם כיון דבגמרא מדמינן גידולי שמינית להיתרא כמו גידולי שביעית לאיסורא א"כ הול"ל דכשנתגדלו מעט בשמינית נמי תהא מותרת דומיא לכשנתגדלו מעט בשביעית דלדבריהם כולה אסורה. עוד הקשו בתוס' בנדרים שם על עיקר הדין שכתבו רש"י והר"ש דכשנתגדלו מעט בשביעית נהפך כולה לאיסור והם כתבו הכי אפילו כשנעקרה הפרי בששית ושתלה בשביעית וניתוסף בה מעט דכולה אסורה כי היכי דלהוי דמי לבצל שנעקר בשביעית ונטעו בשמינית ועל זה הקשו בתוס' הא ממשנתנו דבצל שירדו עליהם גשמים שביעית (פ"ו מ"ג) מוכת דדוקא כשנתגדל רובה בשביעית כולה אסורה אבל משום משהו לא מיקרי פירות שביעית אלא דמה שניתוסף בשביעית אסור אבל עיקר הפרי מותר. והנה אע"ג דהר"ש במשנתנו דבצל שירדו עליהם גשמים דחק א"ע שם להעמיד דבריו דכשניתוסף משהו בשביעית נמי כל הפרי כולה אסורה אפילו כשנעקרה בששית ונטעה בשביעית ונתגדלה מעט בשביעית כמו שנביא דבריו בארוכה לקמן מ"מ לענ"ד נראה להביא ראי' ברורה לדעת התוס' דכשנעקרה בששית ונטעה בשביעי' וניתוסף בה משהו דהעיקר מותר אלא דהתוספת אסור

דהנה לענ"ד נראה להביא ראי' ברורה דבצל שנעקרה בששית ונטעה בשביעית וניתוסף בה משהו דהעיקר מותר דהנה בנדרים (נט ע"א) מייתינן בגמרא למשנתנו דבצל שירדו עליהם גשמים וצמחו ומייתינן שם פלוגתא דתנאי בזה דת"ק ס"ל דכל הפרי כולה אסורה ורשב"ג אומר דהגדל בחיוב חייב והגדל בפטור פטור כלומר דמה שניתוסף בה בלבד אסור ואמרינן ע"ז בגמרא שם דדוקא גבי בצל שירדו עליה גשמים פליג רשב"ג אבל כשזרעה בידים מודה רשב"ג דברובה בטל כלומר דמודה כשזרעה בידים ונתגדלה רובה בשביעית דכל הפרי כולה אסורה ומדאמרינן בגמרא דמודה רשב"ג דברובה בטל מכלל דעיקר פלוגתא דהני תנאי מיירי נמי כשנתגדלה רובה אבל כשנתגדלה רק משהו בשביעית לד"ה רק מה שניתוסף אסור והעיקר מותר א"כ איכא מזה ראיה ברורה לשיטת התוס'. וקושיא גדולה לשיטת הר"ש. גם מוכח מראי' זו דאפילו כשזרעו בידים בשביעית ג"כ אינה נאסרת כולה אלא כשנתגדלה רובה: