נחלת ברוך פ

והנה הרמב"ן פ' בהר מפרש בגונא אחרינא שכתב שם דביעור דשביעית היינו שמפקירן והן מותרין לכל אדם מ"מ דוקא כשמפקירן בזמן הביעור אבל כשאיחר להפקירן עד לאחר זמן הביעור הן אסורין משום קנס דקנסוהו רבנן ועפ"ז מפרש הא מילתא דר' שמעון דמשו"ה אמר אף אני לא אמרתי אלא לביעור אבל לאכילה בנו"ט דהיינו כשנתערבו קודם הביעור או בזמן הביעור אוסרין לביעור בכ"ש דהוה דבר שיש לו מתירין דיכול להפקירן אבל לאכילה דהיינו לאחר זמן הביעור שהן אסורין לגמרי משום קנס ולא הוה דבר שיש לו מתירין הן בטלין ברוב ויש לעיין עליו כיון דגרסת הרמב"ן הוא כגרסתינו בשביעית (פ"ט מ"ח) דר' יוסי סובר דלאחר הביעור הפירות מותרין א"כ מנ"ל לחדש הא מילתא דכשמאחר להפקירן קנסוהו רבנן שהן אסורין לגמרי כיון דלא מצינו דבר זה לא בבבלי ולא בירושלמי ורש"י ותוס' בפסחים (נב ע"א) כתבו בפשיטות להיפך דכשמפקירן לאחר זמן ביעור ג"כ מותרין וכן מסתבר כיון דלא מצינו שקנסו רבנן

והנה בשעה"מ (פט"ו מה' מאכלות אסורות) הקשה להני רבוותא דסברי דלאחר הביעור סגי כשמפקירן ותמה מהא דתניא בב"ק (קא ע"א) בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק הבגד והקשה ל"ל להדליקו יפקירנו ויהא מותר אמנם לענ"ד לא קשה כלל חדא דודאי צריך להפקיר דוקא הפירות של שביעית כדכתיב בקרא והיתה שבת הארץ לכם לאכלה וכו' אבל כשצבע הוה כמבוער ולא סגי כשמפקיר הבגד דלא מיבעי אי נימא דחזותא לאו מילתא היא א"כ פשוט דהוה כמבוער אלא דגם אי נימא חזותא מילתא היא זה הוא לענין השבה דגזלה כדאמרינן בב"ק שם אבל לא לביעור דפירא דשביעית וראיה גדולה לדברינו דהא מותר לצבוע בפירא דשביעית קודם ביעור כדתנן שביעית (פ"ז מ"א) ובירושלמי ילפינן זה מקרא ולא אמרינן דכשיבוא זמן הביעור דעדיין הוה כבעין משום דחזותא מילתא היא דנימא שצריך לבער השתא אלא ודאי דלאחר שצבעו בו הוה כמבוער הא חדא עוד א"ל דהאי ברייתא לא מיירי כלל שצבע לאחר זמן ביעור אלא שצבעו בספיחי שביעית בהני ספיחין שאסורין לגמרי והאי ברייתא סובר כר' עקיבא מנחות (ה) דספיחי שביעית אסורין מה"ת ומסתבר דלר' עקיבא אסורין אפילו בהנאה ומשו"ה צריך להדליק הבגד ועפ"ז א"ש טובא דהרמב"ם לא הביא כלל להאי ברייתא דבגד שצבעו בקליפי שביעית משום דהרמב"ם הא סובר דספיחין אינן אסורין אלא מדרבנן. והנה ראיתי בשעה"מ (ה' שמיטה פ"ד) שחקר שם אי למ"ד ספיחי שביעית מה"ת אי לדידי' אסורין בהנאה ואכ"מ לבאר זה והנה הר"ש באהלות (פי"א מ"ט) הביא שם התוספתא דרבי התיר פירא דשביעית של קסריה משום דקסריה לאו מארץ ישראל היא ואין להביא ראיה מכאן דלאחר הביעור הפירות אסורין דא"ל שהתיר שא"צ לאוכלן בקדושת שביעית או דא"צ להפקירן אמנם משם ראי' דשביעית נוהג בנכרי דהתם מיירי בפירות נכרים וכבר העיר בזה בשו"ת מהרי"ט (סימן מב)

והנה הראב"ד (ה' שמיטה פ"ז) מפרש בגונא אחרינא שכתב שם דאיכא תרי זמני ביעור ולאחר זמן ביעור הראשון מותרין ולאחר ביעור השני אסורין ועפ"ז מפרש דהא דאמר ר' שמעון אף אני לא אמרתי אלא לביעור אבל באכילה בנו"ט דהיינו דלאחר זמן ביעור הראשון שביעית אוסרת בכ"ש דהוה דבר שיש לו מתירין שמותרין באכילה אבל לאחר זמן ביעור השני שאסורין אינו אוסר אלא בנו"ט וגם על זה איכא לעיוני טובא דמסתבר דמש"כ הראב"ד דתרי זמני ביעור איכא מה דלא מצינו בש"ס ודאי דזה הוא משום דגרסת הראב"ד היה ג"כ כגרסת הרמב"ם שביעית (פ"ט מ"ח) דר' יוסי סובר דלאחר הביעור אסורים באכילה אלא דהראב"ד סובר דהא דתנן שביעית (פ"ט מ"ג) על מה אמרו ג' ארצות לביעור שיהא אוכלין בכל אחת עד שיכלה האחרון דהיינו דכל אחד אוכל לאחר הביעור כשמפקירן עד שיכלה לאחרון ודלא כמו שפירשו רש"י ותוס' פסחים (נב ע"א) ושאר רבוותא ומזה יצא לו להראב"ד שני זמני ביעור מ"מ גם לדבריו הא תינח לר' יוסי דלגרסת הראב"ד הוא סובר שאסורין באכילה אבל ר' שמעון הא הוא סובר שמותרין לאחר הביעור כמו שהבאתי לעיל סעי' ו' ולדידי' כיון דפירות שביעית מותרין לעולם הול"ל דלעולם הוה דבר שיש לו מתירין ואין לומר דהראב"ד סובר דהא דתניא בתוספתא שהבאתי דר' שמעון אומר עשירים אוכלין מן האוצר דזה קאי לאחר ביעור הראשון דהא התם קאי ר"ש על הא דפליגי תנאי אם מותר לאחר הביעור לעשירים דזה הוא לאחר ביעור שני. כללא דמילתא דבין להני רבוותא דסברי דפירות שביעית מותרין לאחר ביעור בין להני דאוסרים גם להראב"ד דסובר דאיכא תרי זמני ביעור לכו"ע קשה הא מילתא דאר"ש אף אני לא אמרתי אלא לביעור אבל לאכילה בנו"ט כיון שהבאתי דר"ש בעצמו סובר בתוספתא דפירות שביעית מותרין לאחר הביעור א"כ לעולם הוה דבר שיש לו מתירין. והנה לפי דעת רבינו תם בסוגיא דעזיקה ביבמות (קכב ע"א) דסובר דפירות שביעית כשנשמרו אסורים הי' א"ל דר"ש קאי על הני פירי דבטלים משום דלא הוה דבר שיש לו מתירין אבל כל הראשונים כולם פליגי על ר"ת ועל כל הני פירושי שהבאתי כבר כתבנו מה דאיכא לעיונא בהו

אמנם לענ"ד נראה ברור דהא דאר"ש אבל לאכילה בנו"ט דכונתו על הני גווני דפירא דשביעית שהן אסורין לגמרי משום ספיחי שביעית ובענף א' סעי' ב' בררנו איזה ספיחים אסורין