נחלת ברוך עה

לא כתב כן אלא לחד לישנא ולהלכה גם המרדכי מודה דבטלה ברוב כמו שבררנו שם בכמה ראיות

העולה מדברינו דר' ישמעאל איש כפר דימה דקמבע"ל בבצל של שביעית שנטעו בשמינית אי גידולי היתר מעלין את האיסור כונתו בהני גווני בצלים של שביעית שהן אסורין לגמרי משום ספיחי שביעית ואע"ג דפירות שביעית אוסרין במשהו לביעור ולאוכלם בקדושת שביעית כמש"פ הרמב"ם (המ"א פט"ו) מכל מקום איסורא דספיחי שביעית בטל ברוב כמו שבררנו בארוכה וגם האיבעי' של הוא בין בהני בצלים שזורעין אותם כשהם קטנים והם עצמם מתגדלים הרבה דבהני ודאי איכא בהו תערובות ממשו של איסור אלא אפילו בבצלים שלנו שזורעין אותן והם כלים ומכל בצל נתהוה ארבעה או ששה בצלים חדשים גם כן קמבע"ל כמש"כ דהבצלים החדשים הם מתגדלין מהגידין הירוקין שנמצאין באמצעית הבצל שנזרע והגידין הללו אינן כלין אלא שהן מתגדלין הרבה אם כן זה דומה ממש לבצל קטן שנזרע ונעשה גדול. גם עיקר כונתו בהאיבעי' שלו הוא אם יש להתיר מה שניתוסף ע"י גידולין משום זה וזה גורם דהא הוא מתגדל מיניקת הקרקע של היתר ומהבצל של איסור וא"כ אותן הגידולין מבטלין את העיקר או דנימא דמה שניתוסף אסור דלא מהני הכא זה וזה גורם כיון שהאיסור בעצמו מתגדל כמש"כ לעיל זה הוא כונתו בהאיבעי' שלו ומשו"ה כל האיסורין שבתורה שווין בזה דבכל האיסורין יש להסתפק ספק זה אי מה שניתוסף מותר משום זה וזה גורם או לא ואי נימא דמותר משום זה וזה גורם אם כן הוא מותר אפילו באיסורי הנאה ואי נימא דזה לא הוה אלא חד גורם אסור אפילו באיסורי אכילה ואפילו באיסורים דרבנן כמו שבררנו לעיל ומשו"ה שפיר פשטינן בגמרא מהא דר' ינאי סובר דבבצל של תרומה הגידולין מעלין את העיקר אם כן מוכח דסובר דהגידולין מותרין משום זה וזה גורם וע"ז פרכינן מהא דר' יוחנן ור' יונתן אוסרין כה"ג גבי ערלה וכה"כ ומוכח מהני אמוראי דסברי דזה לא שרינן משום זה וזה גורם והסוגיא דנדרים סברה דהא דאוסר ר' יוחנן גבי ערלה מה שניתוסף בפרי דזה הוא לאיסור גרידא משום דהוה חד גרמא דאיסורא וזה הוא כר' מיאשיא בירושלמי ערלה (פ"א ה"ג) דלהני רבנן שבירושלמי שם דסברי גבי ערלה דבכה"ג לוקה בכזית לדידהו זה הוא משום טעמא אחרינא דאיכא גבי ערלה גרידא לחומרא אבל לא לקולא וכמו שבררנו לעיל אלא דהסוגיא דהכא סברה כר' מיאשיא דאפילו גבי ערלה התוספת אסור משום שנתהוה מגרמא דאיסורא וא"ש דמדמינן ערלה לכל האיסורין שבתורה: ענף ב

תו גרסינן התם הדר אתי לקמי' דר' אמי ופשיט לי' מן הדא דא"ר יצחק אמר ר' יוחנן ליטרא בצלים שתיקנה וזרעה מתעשרת לפי כולה אלמא אותן גידולין מבטלין העיקר דילמא לחומרא שאני עכ"ל הגמרא. והנה הר"ן הקשה דהכא גבי ליטרא בצלים סובר ר' יוחנן דגידולין מבטלין את העיקר ולעיל א"ר יוחנן ילדה שסיבכה בזקנה ובה פירות אע"פ שהוסיפו אסורין דאין גידולין מבטלין את העיקר ותי' הר"ן דאמוראי נינהו אליבא דר"י וקשה דבכה"ג הו"ל למיפרך בגמרא מדר' יוחנן אדר' יוחנן ובמה דמשנינן בגמרא דילמא לחומרא שאני פי' הר"ן לשיטתי דכונת הגמרא דכיון דהגידולין נמשכין מן העיקר הרי הן כמוהו ומדינא כל הגידולין פטורין ממעשר אלא דלחומרא בעלמא צריכה להתעשר וכתב דמה"ט אתי שפיר הא דמעשרין מיני' ובי' ולא חיישינן דילמא מעשר מן הפטור על החיוב כיון דמדינא כולה פטורה והרא"ש מפרש לשיטתו דמדינא הגידולין חייבין והעיקר פטור אלא דלחומרא בעלמא מעשר על העיקר וכתב הרא"ש והא דמעשר מיני' ובי' ולא חיישינן שמא מעשר מן הפטור על החיוב משום דבכה"ג סמכינן על בילה שנתערב הגידולין והעיקר יפה ולדבריהם ודאי דאינו רשאי לעשר על בצלים אלו ממקום אחר דלהר"ן הא מדינא כולה פטורה ולהרא"ש העיקר פטור וא"כ איך יעשר מטבל ודאי עליהם הא מעשר מהחיוב על הפטור וכן כתב הרא"ש והמאירי ובש"מ בנדרים שם בהדיא אמנם הרמב"ם (פ"ו מה' מעשר) כתב בסתמא דכולה חייבת במעשר ולא הזכיר דצריך לעשר מיניה ובי' ופשוט דלהרמב"ם מצי לעשר עליהם ממקום אחר והאחרונים לא ביארו דבריו אמנם לענ"ד דברי הרמב"ם ברורים מאד כמו שנבאר

דהנה יש לעיין טובא לכל הני רבוותא חדא כיון דלדידהו הא דפשטינן מליטרא בצל שתיקנה וזרעה דמתעשרת לפי כולה דגידולין מבטלין את העיקר זה הוא מדין ביטול ברוב ופשטינן מהכא דה"ה דגידולי היתר מבטלין העיקר האסור וקשה טובא ביטול כזה שיתהפך ההיתר לאיסור ממש לענין חיוב מעשר לא שמענו מעולם דהדבר פשוט שאם נפל סאה חולין מתוקנין לתוך מאה כור טבל דמ"מ אותה סאה חולין אינה מחהפכת לטבל וא"צ לעשר אלא לפי חשבון הטבל כדתנן חלה (פ"ג מ"ט) זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף וכו' אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון ואדרבא היכי שהטבל רוב והחולין המיעוט אפשר להפריש עליו ממקום אחר לפי חשבון הטבל דאורייתא אבל להיפוך היכי שהחולין רוב א"א להפריש ממקום אחר אלא מדמאי כדאמרינן מנחות (לא) ואין שוב נ"מ בזה בין בתערובות יבש ביבש או לח בלח דפשוט דגם האי חומרא דחתיכה נעשית נבלה לא שייך כלל בתערובות חולין בטבל דכיון שאפשר להסיר את האיסור דכשמפרישין עליו ממקום אחר לפי חשבון הא נסחט האיסור מהתערובות מעתה קשה טובא איך א"ל דמשום ביטול העיקר ברוב טבל יהא צריך לעשר גם הבצל שכבר נתקנה: