נחלת ברוך עד

אמנם מה שיש לעיין על הר"ש כיון דפירות שביעית לביעור אינו בטל וכדתנן שביעית (פ"ז מ"ז) ומשנתנו דלוף הא מיירי שנלקט לאחר ביעור אם כן הא בלא"ה לא מהני ביטול וראיתי במשניות החדשות בפי' מלאכת שלמה שתירץ כן אמנם לפי מה שנבאר לקמן ענף ד' יבורר דגם בזה צדקו דברי הר"ש דבמשנתנו דלוף צריך לומר ה"ט דממונא לא בטל אך מש"כ הר"ש דמשנתנו מיירי שעקרו להלוף בשביעית וכונתו דאם לא נעקר אלא שנלקטו במוצאי שביעית קשה הא בירק אזלינן בתר לקיטה וליכא הכא פירות שביעית הנה בזה יש לנו אריכות דברים אי אזלינן בעלי הלוף בתר לקיטה ואכ"מ לבאר הדברים

סעיף ט והנה אין להעיר במילתא דר' ינאי דאמר גבי בצל של תרומה דגידולי היתר מעלין את האיסור הא כיון שזרע בידים אם כן הא מבטל את האיסור במזיד דהא בבצל שאין זרעו. כלה איכא בהגידולין תערובות ממשו של איסור בהיתר ואנן קיימ"ל המבטל במזיד אינו בטל אבל זה לא קשה דמלבד דא"ל דמיירי שזרע בשוגג בלא"ה הא ביור"ד (סי' צט) מבואר דאפילו המבטל במזיד גם כן מותר לאחרים שלא נתבטל בשבילם אם כן אפשר לומר דמיירי הכא שהזורע היה כהן דלדידי' בלא"ה מותר וקמ"ל ר' ינאי דהגידולין מותרין לכל אדם

סעיף י אמנם מה דקשה לי טובא במילתא דר' ינאי דאמר בבצל של תרומה דגידולי היתר מעלין את האיסור ולקמן נדרים (ס ע"א) מוקמינן לה דמיירי בבצל של גידולי תרומה דתרומה עצמה הא אפילו דבר שזרעו כלה גם כן קיימ"ל דגידולי תרומה תרומה ואמרינן לר' ינאי דכמו דגבי תרומה הגידולין מעלין את האיסור ה"נ גבי ערלה וכה"כ וקשה לי טובא מהא דתנן תרומות (פ"ז מ"ז) גבי שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין זרע אחד את שתיהן בדבר שזרעו כלה מותר ובדבר שאין זרעו כלה אסור וקשה כיון דהכא גבי שתי קופות ליכא האי גזרה דגידולי תרומה תרומה דהא תנן הכא דבדבר שזרעו כלה מותר א"כ מאי טעמא אסרינן הכא בדבר שאין זרעו כלה דלר' ינאי דסובר דגידולי היתר מעלין את האיסור אפילו בערלה וכה"כ כש"כ דהול"ל הכי גבי שתי קופות כיון דליכא הכא גזרה דגידולי תרומה תרומה. עוד קשה מהא דתנן תרומות (פ"ט מ"ה) מאה לגנה של תרומה ואחת של חולין כולן מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו מאה של חולין ואחת של תרומה כולן אסורין וקשה נמי כיון דהכא הא ליכא האי גזרה דגידולי תרומה תרומה דהא תנן הכא דבדבר שזרעו כלה מותר א"כ קשה לר' ינאי מאי טעמא אסרינן הכא גבי דבר שאין זרעו כלה הא לדידי' כל היכי דליכא האי גזרה דגידולי תרומה תרומה הול"ל דגידולי היתר מעלין את האיסור והנה בחידושי תוספות אנשי שם תרומות (פ"ט מ"ה) הביא שם מה שפסק הרמב"ם בגידולי גידולי תרומה דמעלין את העיקר ובגידולי ערלה דאינן מעלין וכתב שם דה"ט משום דבגידולין הראשונים החמירו ובגידולין השניים הקילו אבל דבריו תמוהין דבהדיא אמרינן נדרים (נז ע"א) דלר' ינאי דסובר גבי בצל של גידולי תרומה דגידולי היתר מעלין את האיסור ה"ה דסובר הכי גבי גידולין הראשונים של ערלה וכה"כ דמעלין את האיסור וטעמא דהרמב"ם נבאר לקמן מכל מקום קשה מהני תרי דוכתי שהבאתי לר' ינאי וא"ל דלר' ינאי הא דתנן בהני תרי דוכתי שהבאתי גבי דבר שאין זרעו כלה דגידוליו אסורים דזה הוא משום האי גזרה דגידולי תרומה תרומה דאע"ג דגבי דבר שזרעו כלה לא גזרינן בהני תרי דוכתי האי גזרה דגידולי תרומה תרומה מכל מקום בדבר שאין זרעו כלה כיון דממשו של תרומה מעורב בגידולין אפילו בכי האי גונא גזרו האי גזרה דגידולי תרומה תרומה כן מסתבר לי לומר בזה

סעיף יא עוד יש לעיין בהא מילתא דר' ינאי דאמר בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו מותר. וקשה הא תרומה אינה בטלה ברוב אלא במאה ובמאירי כתב דמיירי שרבו מאה פעמים וכן תפסו האחרונים ויש לעיין בזה דא"ל כיון דר' ינאי מיירי בבצל של גידולי תרומה כדאמרינן בנדרים (ס ע"א) אם כן אפשר לומר דגידולי תרומה בטלה ברוב כיון דהא מילתא דגידולי תרומה תרומה מיירי רק שהיא אסורה לזרים אבל הן כחולין לכ"ד כגון לענין טומאה שאינה נפסלת כשנגעה בשני לטומאה וכדתניא בתוספתא דטהרות (פרק א) הביאה הר"ש תרומות (פ"ט מ"ה) ובירושלמי תרומות (פ"ו ה"א) גם כן אמרינן דגידולי תרומה הרי הן כחולין לכ"ד אלא שאסורה לזרים א"כ אפשר לומר דבטלה ברוב. גם יש לעיין אי בתערובות כמו גידולים בעינן ששים כמו כל תערובות לתבלת דהא הכא נמי מתערב יפה כמו לח בלח וכן תפסו האחרונים מכל מקום אפשר לומר כיון דמכל מקום הא זה הוה תערובות יבש ביבש בטלה ברוב ומלישנא דגמרא דנדרים שם דגבי ערלה וכה"כ אמרינן בהדיא שהוסיפה מאתים והכא גבי תרומה אמרינן שרבו נראה יותר דהכא בטלה ממש ברוב

גם אין להעיר איך אפשר לומר דהגידולין מבטלין את העיקר האסור הא כיון דהגידולין מתהווין מהעיקר הול"ל דהעיקר לא גרע מדבר המעמיד שאינו בטל וכש"כ הכא דכל ההיתר נתהוה ממנו דזה כבר בררנו בספר מנחת ברוך דזה לא דמי לדבר המעמיד. וגם אין להעיר ממה שכתב המרדכי חולין (סוף פ"י) דבתערובות מתחילת ברייתו אינה בטלה דהכא כיון שהאיסור היה ניכר בפ"ע בטל ברוב עיין בתבו"ש ביור"ד ובלא"ה כבר בררנו בדיני תערובות דהמרדכי