נחלת ברוך ז

הזקנה הוה ממשו של היתר. וכיון שרוב היניקה הוא מהזקנה משו"ה א"ר יוחנן ילדה שסיבכה בזקנה בטלה דהכא איכא דינא דביטול אבל זוז"ג לא שייך הכא כלל כמו שכתבנו

וכ"ת אי נימא דבילדה שסיבכה בזקנה איכא תערובות איסור בהיתר ובטלה ברוב. קשה לכאורה הא קיימ"ל דערלה אינה בטלה אלא במאתים. זה ליתא דהא דערלה וכלאים אינם בטלים אלא במאתים מיירי כשחל על הפרי שם ערלה וכלאים ואפילו בתוך גידולה כגון המעביר עציץ נקוב בכרם והוסיף מאתים חולין (קט"ז ע"א) דהתם כל מה שניתוסף בירק שבעציץ בשעה שהי' בכרם הוספה זו אסורה משום כלאים וחל על הוספה זו איסור כלאים ואין בטל בהיתר שהי' מקודם אלא במאתים וכן הא דתנן כלאים (פ"ה מ"ו) הרואה ירק בכרם ואומר כשאחזור אלקטנו אם הוסיף מאתים אסור. התם נמי כל מה שניתוסף בירק חל עליו איסור כלאים ואינו בטל בהיתר אלא במאתים וכן בערלה (פ"ג) בריכה שנפסקה ובה פירות אם הוסיף מאתים אסור התם נמי בכל מה שניתוסף חל איסור ערלה ואינו בטל בהיתר אלא במאתים אבל היכי שנתערבה יניקת איסור ביניקת היתר קודם שנתגדל ודאי דאזלינן בתר עיקר יניקה אם היא יניקת ההיתר בטלה יניקת איסור ברוב. ואין להעיר ע"ז ממש"כ המרדכי חולין (סוף פ"י) דלתערובות שמתחילת בריתה לא מהני ביטול. דהא כבר הביא במל"מ (ה' משכב ומושב פרק א') בשם ר"י אלפנדרי על כיוצא בזה דגם להמרדכי כל היכי דיניקת ההיתר הוא ממקום אחד ויניקת האיסור ממקום אחר ונתערבו היניקות קודם שיצאו לעולם מהני ביטול ודבריו מוכרחים וגם בלא"ה כבר בררנו בתשובתנו בדיני תערובות דגם המרדכי לא אמר כן אלא לחד לישנא אבל להלכה מודה דתערובות מתחילת בריתה נמי בטלה. וכש"כ דא"ש אי נימא דהמרדכי מפרש הא מלתא דילדה שסיבכה בזקנה כהני תרי פירושי בתראי שהבאתי לעיל

מעתה גם מש"כ הר"ן בהברכה דכשהבריך ענף אילן זקן בקרקע ונשרש שם דהפירות הגדלים על אותו ענף כיון שהם גדלים מיניקת עצמו האסורה ומיניקת אילן הזקן המותרת הוה זוז"ג. לדברינו ליכא הכא זוז"ג אלא תערובות איסור בהיתר מהני תרי טעמי רויחי שכתבנו וכן מוכח ג"כ מהירושלמי ערלה (פ"ג ה"ג) שהביא הר"ן גופי' דגרסינן התם על הברכה זו מה אנן קיימין אם דבר בריא שהוא חי מכח הזקנה דברי הכל מותר כלומר שאם העלין שבהענף הפוכים כלפי זקנה שמזה מוכח שהפירות גדלים מיניקת הזקנה לד"ה מותר. ואם דבר בריא שהוא חי מכח הילדה ד"ה אסור. ופי' הר"ן דגם כשהוא חי מכח הזקנה כגון שהעלין הפוכין כלפי זקנה מ"מ איכא בה נמי מיניקת הילדה ואינו מותר אלא משום זוז"ג וכבר הבאתי בענף א' ראיות להר"ן בהא מלתא דבכה"ג איכא בה שתי יניקות. מ"מ קשה דכי היכי דכשהעלין הפוכין כלפי זקנה שעיקר היניקה הוא מהזקנה מ"מ חשבינן ליניקת עצמה לגורם דאיסורא והוה זוז"ג, ה"נ הול"ל להיפך דכשהעלין הפוכין כלפי ילדה דאע"ג דעיקר היניקה מהילדה מ"מ היניקה מהזקנה הוה ג"כ גורם דהתירא והוה זוז"ג ושרי דהא בכ"מ דשרינן משום זוז"ג ליכא שום נ"מ אי האיסור רבה על ההיתר או להיפך כמו בשאור של תרומה וחולין שנצטרפו וחימצו ליכא הכא נ"מ אם ההיתר רבה או האיסור רבה דבכל גווני שרי כיון שאין באיסור גרידא להחמיץ א"כ ה"נ אי נימא דשייך הכא הא מלתא דזוז"ג הו"ל להתיר בכל גווני. א"ו כדברינו דהכא לא שייך כלל הא מלתא דזוז"ג בין לקולא בין לחומרא מהני תרי טעמי שבררנו אלא דהכא איכא תערובות ממשו של איסור בהיתר ומשו"ה א"ש דאם עיקר היניקה מהזקנה יניקת עצמה בטלה ברוב ושרי אבל כשעיקר היניקה מהילדה יניקת האיסור רבה על יניקת היתר ואסור. א"כ מהירושלמי נמי מוכח כדברינו. ובענף ג' נביא עוד הרבה ראיות לזה: ענף ג

והנה מצינו עוד כה"ג דתניא גיטין (כ"ב ע"א) אילן שמקצתו בארץ ומקצתו בחו"ל רבי אומר טבל וחולין מעורבין זה בזה ולכאורה קשה מ"ט לא אמרינן הכא דהוה זוז"ג ושרי כיון דהפירות גדלים משתי היניקות מיניקת ארץ ומיניקת חו"ל ורבי גופי' הא ס"ל פסחים (כ"ו ע"ב) דזוז"ג שרי. ומצאתי דהאחרונים הקשו כן ותי' דהכא הוה היתר בהיתר דהקרקע של ארץ ג"כ מותרת ובהיתר בהיתר לא אמרינן זוז"ג כמוש"כ בתוס' חולין (נ"ח ע"א) ולפנינו יתבאר מה שתמה באבני מילואים על דברי התוס' הנ"ל

אמנם לדברינו א"ש טובא דבאילן שמקצתו בארץ ומקצתו בחו"ל לא שייך כלל הא מלתא דזוז"ג מהני תרי טעמי שכתבנו חדא דכל מה שמתגדל מיניקת הארץ זה הוא ממשו של איסור שאסרה תורה ולא גרמא דאיסורא וכדכתיב עשר תעשר כל תבואת זרעך היוצא השדה וכו' א"כ כל מה שמתגדל מיניקת הארץ הוה ממשו של איסור וכל מה שמתגדל מיניקת חולין הוה ממשו של היתר א"כ ממשו של איסור מעורב עם ממשו של היתר ומה"ט אמר רבי טבל וחולין מעורבין. דהכא איכא תערובות ממשו של איסור בהיתר ולא גרמא דאיסורא. וגם הכא כל מה שמתגדל מיניקת הארץ א"צ לסיוע של יניקת חו"ל וכל מה שמתגדל מיניקת חו"ל א"צ ליניקת ארץ אלא שמיניקת שניהם נתגדלה הפרי יותר ואיכא בהאי פרי תערובות ממשו של איסור בהיתר משו"ה אמרינן ע"ז טבל וחולין מעורבין זה בזה וכ"ת נימא נמי הלא דיניקת הארץ האסורה תיבטל ביניקת חו"ל. זה ליתא חדא דבאילן שמקצתו בארץ ומקצתו בחו"ל אין לברר איזה יניקה רבה גם בלא"ה הא טבל הוה דבר שיש לו מתירין שאין לו ביטול עולמית בכל גווני אפילו יניקה ביניקה וכדתניא נדרים