נחלת ברוך סח

בריכה שנפסקה ובה פירות אם הוסיף מאתים אסור אלמא דבהני תרתי העיקר המותר נשאר בהיתר ומה שניתוסף באיסור אסור ומשו"ה כשהוסיף מאתים שאינו בטל בעיקר המותר אסור וגבי איסור חדש מצינו במנחות (סט ע"ב) בשיבולת שהביאה שליש קודם לעומר ועקרה ושתלה לאחר העומר והוסיפה מהו בתר עיקר אזלינן ושריה עומר או בתר תוספת אזלינן וכה"ג קמבע"ל התם בשיבולת שהביאה שליש ועישר עלי' ושתלה אלמא דקמבע"ל בהני תרתי דכיון דהעיקר הוא מותר אפשר לומר דגם מה שניתוסף בה אח"כ בגידולה אפילו באיסור גם כן יהי' מותר ובתוס' במנחות שם וכן בהר"ש ערלה (פ"א מ"ה) תמהו באמת על זה והקשו ע"ז כמה קושיות וכ"ז נברר היטב לקמן מכל מקום נתברר דגם היכי דהעיקר מותר ונתגדל וניתוסף עליו אח"כ באיסור איכא נמי תלתא חילוקי דינים בין איסור לאיסור דגבי לטרא בצל שתיקנו וזרעו אמרינן דהעיקר המותר נהפך לאיסור וגבי ערלה וכה"כ כה"ג העיקר המותר נשאר בהיתר והתוספת אסור וגבי חדש ושיבולת שמירחו בעינן למימר במנחות שם דגם מה שניתוסף אח"כ באיסור גם כן יהא מותר כמו העיקר

והנה בכ"מ דאמרינן דמה שניתוסף באיסור גם כן יהא מותר כמו העיקר כמו גבי שיבולת שמירחה ועישרה במנחות שם וכן להיפך היכי דבעינן לומר דהעיקר המותר נהפך לאיסור כמו גבי לטרא בצל שתיקנה וזרעה בנדרים שם מחלקינן בהו אי זרען דרך זריעה או לא כמבואר במנחות שם ובנדרים (נט ע"ב) וכ"ז נברר היטב לקמן. והנה המתבונן בכל הני דוכתי שרשמנו שבררנו שם טעמי דכל הני חילוקי דינים יתברר לו גם כן בכל איסור ואיסור מאיסורי תורה מה דינו של גידוליו היכי שאין זרעו כלה

הנה בררנו בסי' זה הא מלתא גרידא דאיכא ששה חילוקי דינים במה שאין כל האיסורים שוים בזה ורשמנו פה באיזה סימן בררנו טעמא דמלתא: סימן כב לבאר דיני גידולי איסור מדבר שאין זרעו כלה ונבאר כל הסוגיא דבצל נדרים (נז ע"ב) מתחילתה לסופה: **(אמר בן המחבר כבר מלתי אמורה בההקדמה כי בכל מקום הנזכר כאן "ולקמן נבאר" כונתו על התשובות כת"י אשר חשב להדפיסם יחד ואיננו כי לקח אותו אלהים

)** הנה בסי' הקדום בארנו כי כאשר נתבונן בש"ס בשמעתות המפוזרות בבבלי וירושלמי מצינו בדיני גידולי איסור מדבר שאין זרעו כלה ששה חילוקי דינים שאין כל האיסורין שוין בזה והנה לברר טעמי דמלתא צריכים אנו לבאר כמה סוגיות ושמעתות בבבלי ובירושלמי וביחוד הסוגיא דבצל נדרים שם וסוגיא זו היא מהסוגיות היותר חמורות שבש"ס אשר כבר העיר עליו המל"מ ה' תרומות (פי"א ה' כ"א) כי יש בה מבוכה רבה מאד והמתבונן בסוגיא זו ע"פ פירש"י ותוס' הרשב"א והמאירי הרא"ש והר"ן והש"מ ואח"כ יתבונן בהלכות הרמב"ם ובמה שהשיגו עליו הראב"ד יראה בעיניו כי היה לו להרמב"ם שיטה אחרת בסוגיא זו וכאשר התבוננתי בעיון רב לבאר הסוגיא שיעלה לפי מה שפסק הרמב"ם נפקחו עיני וראיתי כי כל הסוגיא כולה מתתילתה לסופה מתבארת בפשט הפשוט והברור וגם עוד כמה שמעתות יתבארו עפ"ז בבירור ואור האמת יאיר על כל הסוגיות וההלכות. לזאת אמרתי לבאר פה כל הסוגיא כולה וחלקתי סימן זה לכמה ענפים ובאשר כי בכל ענף יש לבאר כמה דברים נפרדים חלקתי כל ענף לכמה סעיפים ובתחילת כל ענף הבאתי דברי הגמרא ואח"כ הבאתי מה שפירשו הראשונים בזה ומה שיש לעיין ולפלפל בדבריהם ואח"כ הבאתי מה שנלע"ד בזה בכל פרט ופרט ובסוף הענף כתבתי העולה מכל הדברים ושם פירשתי דברי הגמרא שהבאתי בתחילת הענף בפשיטות כפי העולה ע"פ דברינו וכל מי שאינו רוצה לשקע א"ע בעיון רב בעומק בכל מה שהבאתי אזי לאחר שיראה דברי הגמרא שהבאתי בתחילת הענף יראה מיד בסוף אותו הענף מש"כ בהעולה מכל הדברים וימצא שם פירוש על דברי הגמרא שהבאתי בתחילת הענף באר היטב גם למי שירצה לעיין בעומק בכל הדברים טוב יותר כי מתחילה יתבונן בכל הסוגיא מתחילתה לסופה ע"פ הפשט הפשוט שכתבתי בסוף כל ענף בהעולה מן הדברים ואח"כ יחזור על הראשונות לעיין במה שהארכנו בכל ענף: ענף א

גרסינן נדרים (נז ע"ב) ישמעאל איש כפר ימא ואמרי לה איש כפר דימא העלה בידו בצל שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית ורבו גידוליו על עיקרו והכי קמבע"ל גידוליו היתר ועיקרו אסור כיון דרבו גידוליו מעיקרו אותן גידולי היתר מעלין את האיסור או לא אתא לקמי' דר' אמי לא הוה בידיה אתא לקמיה דר"י נפחא פשיט ליה מן הדא דאר"ח תורתאה א"ר