נחלת ברוך סד

כתבו עוד שא"ל דאע"ג דאמרינן תמורה (י ע"א) דלת"ק אפילו המיר דבר שהנשמה תלויה בו לא פשטה קדושה בכולה מ"מ א"ל דכשהמיר חציה פשטה בכולה לד"ה וכתבו שם דא"ל כן כשהמיר בחציו של קרבן דנמי הוה תמורה. והנה מלבד דליכא שום סברא לומר כן דהא מ"מ לא הוה בהמה בבהמה בלא"ה קשה הא בהדיא תני בתוספתא תמורה (פ"א) בהמה חציה קודש וחציה חולין אינה עושה תמורה ולא נעשית תמורה וכן פסק הרמב"ם (ה' תמורה פ"א הי"ט) א"כ מבואר בהדיא דכשהמיר בחציה של קרבן אינה תמורה דלא כהתוס' והנה מה דתני בתוספתא זו בהמה חציה חולין וחציה קודש זה לא מ"ל אלא בבהמה של שני שותפין שהקדיש אחד חלקו דבכה"ג לא פשטה קדושה בכולה ואם המיר בחציה של קודש או שהשני המיר חציה של חולין בקרבן אע"ג דכה"ג הוה קרבן יחיד בקרבן יחיד מ"מ אינו תמורה משום דחצי בהמה אינה נעשית תמורה ולא עושה תמורה וזה הוא לכו"ע דאפילו ר' יוסי דסובר דכשהמיר אבר אחד הוה תמורה זה הוא דוקא היכי שאפשר שתפשוט תמורה בכל הבהמה כדאמר ר' יוסי במשנתנו תהא כולה תמורה אבל כה"ג כיון שכבר חציה קודש וא"א שתפשוט תמורה בכולה לד"ה אינו תמורה דבתמורה כתיב בהמה בבהמה מ"מ בררנו דהלכה כר' יוסי דבתמורה נמי פשטה תמורה בכולה

מעתה ע"כ מש"כ הרמב"ם (ה' תמורה פ"א הט"ז) דאין ממירין אברים בשלמים כונתו כשהמיר דבר שאין הנשמה תלויה בו דבכה"ג להרמב"ם אפילו בהקדש לא פשטה קדושה בכולה כמש"כ בה' מעשר וקרבנות פט"ו ה"ב) אלא דבהקדש אותו אבר קודש ובתמורה נה תמורה כלל כדכתיב בהמה בבהמה אבל כשהמיר דבר שהנשמה תלויה בו פשטה תמורה בכולה והוה בהמה בבהמה ומה"ט מפרש הרמב"ם דבריו שכתב כיצד כגון שהמיר יד או רגל אע"ג דבמשנתנו ליכא להא מלתא דכונתו דדוקא בכה"ג אינו תמורה אבל כשהמיר אבר שהנשמה תלויה בו הוה תמורה וזה הוא דלא כהת"ק דר' יוסי ודלא כהכ"מ שפסק דהרמב"ם פסק כהת"ק

אמנם מה שא"ל עוד בזה דהנה מה דפרכינן תמורה (י ע"ב) ואי ר' יהודה תמורה הוא דלא עבדי הא מקדש ומשנינן באבר שהנשמה תלויה בו הנה בתוס' שם (יא ע"א) ד"ה הא ר' יהודה כתבו דבכמה ספרים ליכא האי קושיא והאי' שינויא וכתבו דלפי מה דמוקמינן חולין (סט ע"ב) דר' יוסי טעמיה דנפשיה קאמר לא קשה קושית הגמרא וכונתם למש"כ לעיל דא"ל דת"ק דאמר אין ממירין אברים מיירי באבר שאין הנשמה תלויה בו דבהקדש נמי לא פשטה קדושה בכולה אלא דבהקדש אותו האבר קדוש ובתמורה כלל לא אבל באבר שהנשמה תלויה בו א"ל דלכו"ע אפילו בתמורה פשטה תמורה בכולה הן אמת דהא בתמורה שם (יא) דפרכינן על בר פדא דסובר דעובר לא קדוש מהא דתנן שם (טז) מקדישין אברים ועוברין אבל לא ממירין ולפי מה דמשני בגמרא שם הא זה הוא רק לפי מה דקס"ד דלבר פדא עובר לא קדוש אבל לפי המסקנא דלבר פדא נמי העובר קדוש א"כ האי משנה אתיא כפשוטה דבהקדש מצי להקדיש אבר כמו יד או רגל או עובר אע"ג דלא פשטה בכולה מ"מ הקדושה חלה על האבר גרידא אבל בתמורה כה"ג אינה תמורה כלל דהאבר והעובר לא קדשי אבל לכו"ע א"ל שאם המיר דבר שהנשמה תלויה בו דפשטה בכולה כמו בתחילת הקדש מעתה למסקנת הגמרא אליבא דבר פדא ולפי מה שכתבו בתוס' דלא גרסינן האי גירסא שהבאתי א"כ לכו"ע אמרינן דבתמורה פשטה תמורה בכולה כמו בהקדש ועפ"ז א"ש טובא הא דבתמורה (כו ע"א) מבואר דבחציה תמורה הוה כולה תמורה דזה הוא לד"ה

ואפשר להביא ראי' לזה מהא דאמרינן קדושין (ז ע"א) אמר רבא חציך מקודשת לי אינה מקודשת ופרכינן מ"ש מהא דתניא האומר רגלה של זו עולה תהא כולה עולה ואפילו למ"ד אין כולה עולה הני מילי היכי דמקדיש דבר שאין הנשמה תלויה בו אבל במקדיש דבר שהנשמה תלויה בו הויא כולה עולה עכ"ל הגמרא מעתה אי נימא דדוקא בהקדש ס"ל לר' יהודה דמקדיש דבר שהנשמה תלויה בו פשטה קדושה אבל גבי תמורה לא וטעמא דמילתא משום דגבי תמורה איכא תרי טעמי חדא מש"כ רש"י שהבאתי לעיל משום דבתמורה איכא קרא בהמה בבהמה למעט מקצתה ועוד מש"כ לעיל דבשלמא גבי הקדש כיון שההקדש חל על אבר אחד אפי' בהני גווני דלא פשטה קדושה בכולה כגון שהקדיש יד או רגל או בהמה של שני שותפין והקדיש אחד חלקו משו"ה אמרינן דכשהקדיש דבר שהנשמה תלויה בו כיון דחל על אותו אבר פשטה קדושה בכולה אבל תמורה שאינו חל על האבר תו לא אמרינן דפשטה קדושה בכולה א"כ קשה הא בקידושי אשה נמי איכא הני תרי טעמי חדא דאיכא קרא אשה כולה ולא חציה כדאמרינן בגמרא שם וגם קידושי אשה אינו חל על אבר אחד א"כ מאי פרכינן מהקדש על קידושי אשה כיון דקידושי אשה דמיא לתמורה וכ"ת כיון דכבר בררנו דהלכה כר' יוסי במה דס"ל דבתמורה נמי פשטה קדושה בכולה כמו דמוכח מהסוגיא דתמורה (שם) משו"ה פרכינן לרבא דא"כ הו"ל לאתויי משנתנו דר' יוסי או לכה"פ הא דתניא שם דבחציה תמורה כולה תמורה אבל לא ממקדיש כיון דמהתם ליכא ראיה אבל אי נימא דלכו"ע בתמורה פשטה קדושה בכולה כמו בהקדש דלא שייך כלל לומר דבתמורה איכא מיעוט מקרא דבהמה ולא מקצתה דאדרבא כיון דפשטה קדושה בכולה בהמה כולה קרינא בה א"כ א"ש דפרכינן ג"כ מהקדש לקידושי אשה דה"נ א"א למעט אשה ולא חציה דאדרבא כיון דפשטו קידושי כולה אשה קרינא בה והנה מלבד דמסתבר שלא להרבות בפלוגתא דתנאי הנה לדברינו מצינו להצדיק את הצדיק את הכ"מ שהבאתי לעיל שכתב